עקב
נתונים וראיות ככלי ניהולי לקבלת החלטות
העובדה היא שהמציאות מורכבת. ללא ספק שינויים ובלת"מים הם משתנים קבועים במציאות זו. האתגר הניהולי אם כן, הוא קבלת החלטות באופן מושכל  ומבוקר באופן שיוביל למציאות הרצויה, על אף מורכבותה.
מכאן עולה חשיבות  איסוף מקסימום נתונים אשר יסייעו ויתמכו בקבלת ההחלטה הנכונה על בסיס מידע (ולא רק על בסיס אינטואיציה). במקביל, ביצוע ניתוח ובחינת חלופות תוך שיקולי העלויות, התוצאות הצפויות, מידת הוודאות בהשגת התוצאה וממד הסיכון שביישום כל חלופה, כל אלה יסייעו בהורדת מפלס העמימות ואי הודאות במסגרת הנתונים הקיימים.
על כך בפרשת השבוע, פרשת עקב שם נאמר:
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה–כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרָיִם:  סָרוּ מַהֵר, מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם–עָשׂוּ לָהֶם, מַסֵּכָה" (דברים ט, יב).
ה′ מדווח למשה על מה שקורה בקרב העם בשעה שמשה נמצא עמו:

1. "סָרוּ מַהֵר, מִן-הַדֶּרֶךְ" – לסור מן הדרך הוא במחשבה ובאמונה ולא בפעולה.
2. "עָשׂוּ לָהֶם, מַסֵּכָה" – ובעקבות מחשבתם, עשו עגל מסכה ורוקדים לפניו ומשתחווים לו.

באופן מעניין, כאשר משה יורד חזרה אל עם ישראל, הוא מתאר את מה שרואה במילים הבאות: "וָאֵרֶא, וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם–עֲשִׂיתֶם לָכֶם, עֵגֶל מַסֵּכָה:  סַרְתֶּם מַהֵר–מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶתְכֶם" (דברים ט, טז).
משה אם כן הופך את סדר הדברים:

1. "עֲשִׂיתֶם לָכֶם, עֵגֶל מַסֵּכָה" – עשיתם בפועל עבודה זרה.
2. "סַרְתֶּם מַהֵר–מִן-הַדֶּרֶךְ" – במחשבתכם כפרתם בה′ ואינכם מאמינים בו.

נשאלת השאלה, מדוע משה משנה את אופן השתלשלות הדברים?
נראה כי משה מלמד את העם יסוד חשוב בענייני שיפוט ועדות שהרי – 
ה′ היודע מחשבות אדם, יכול לומר כי בני ישראל סרו מהדרך ואחר כך לציין כי עשו את העגל. אך משה כבן אנוש, אינו יכול לדעת את אשר חושב האדם, אלא רק את אשר רואות עיניו עפ"י המעשה וההתנהגות.
רק לאחר שמשה אומר "עֲשִׂיתֶם לָכֶם, עֵגֶל מַסֵּכָה" ורואה את העם רוקד לפני העגל ומכריז: "אלה אלוהיך ישראל" – משה מוסיף ואומר: "סַרְתֶּם מַהֵר–מִן-הַדֶּרֶךְ" מעשה העגל משקף ומוכיח את אשר בליבכם.
באופן דומה המילה ′לסור′ מופיעה גם באזהרה על עבודה זרה, שם נאמר: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם" (דברים יא, טז). שכן, קודם, "יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם"- במחשבה ורק אחר כך, "וַעֲבַדְתֶּם, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם,"- במעשה. 
מכאן שיש לתת לעובדות להכריע ולא להשערות והערכות.
עפ"י ויקיפדיה, ניהול מבוסס ראיות היא גישה לפיה החלטות ניהוליות מתבססות על שילוב של חשיבה ביקורתית והראיות הזמינות הטובות ביותר על מנת להגדיל את הסיכוי לתוצאה חיובית.  גישה זו מאמצת מחויבת לעובדות, לנתונים וכן לעיבוד אנליטי ואינטליגנטי שלהם תוך חתירה לקבלת החלטות באופן מושכל ומבוקר.
עם זאת נסתייג ונציין כי על אף שנדמה כי כשכל הנתונים והחלופות בידינו קבלת ההחלטה אמורה להיות פשוטה – המציאות כאמור מורכבת יותר. לעיתים אין חלופה עדיפה באופן מובהק. לכן יתכן שבמצב כזה נאלץ לבחון מתוך הנתונים את החלופה המועדפת זו שמוגדרת כ-"רע במיעוטו" או לחילופין קבלת ההחלטה תתבסס יותר על תחושות בטן, נטיות הלב ושיקולים פסיכולוגיים-התנהגותיים, שכן בפועל גם כשכל הנתונים זהים, אנשים מקבלים החלטות שונות.
 
 המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים ′תורה′ ו′ארגון′. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים ומגוון חברות ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועים המניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.