ויחי
אפרים, מנשה וחוסן אישי – סוד החיים הטובים…
אחד המונחים שקיבל זרקור במהלך השנה החולפת, שנת הקורונה הוא ‘חוסן אישי’. מונח אשר מצביע בין היתר, על האמונה כי יש ברשותנו את המשאבים הנחוצים, הפיזיים והנפשיים, להתמודד עם מצב משברי באופן מיטבי.
משבר הקורונה לימד רבים לסמוך על עצמם. כורח הנסיבות העצים את השימוש הגלום בפוטנציאל היכולות והכישורים האישיים. אלה, שלעיתים נדמה כי ‘רדומים’ בימי שיגרה, באו לידי ביטוי בהתמודדות עם הסיטואציה החדשה, האנומלית והלא פשוטה, אשר פתחה פתח גם לנסות דברים חדשים, ליזום ולפתח הזדמנויות מקוריות במגוון תחומים.
נראה כי חוסן אישי מורכב בין היתר מהיכולת להיות אופטימי ולהתמקד בטוב על אף מורכבות הסיטואציה. לצידה מונחת גם ההבנה של חשיבות הרוח על פני החומר, שכן בימים של בידוד, סגר ובדידות, היכולת והעושר הרוחני לרבות הגישות, האמונות, הכישורים והיכולות הטמונים בנו, הם שסייעו לעודד ולחזק את רוחנו.
מכאן שלצד הייחודיות, האתגרים והמורכבות שאפיינו את שנת 2020, אנשים בעלי רמה גבוהה של חוסן אישי, הצליחו גם לראות בה גם צדדים חיוביים, של צמיחה, תובנות והזדמנויות חדשות.
על חוסן אישי בפרשת השבוע, פרשת ויחי, שם נאמר:
“וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא, לֵאמוֹר, בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה; וַיָּשֶׂם אֶת-אֶפְרַיִם, לִפְנֵי מְנַשֶּׁה” (בראשית מ”ח, כ’)
יעקב מברך את נכדיו, שכאשר אדם מישראל ירצה לברך את בניו, יברכם שיהיו כאפרים וכמנשה. אך לא מפורט מהי הברכה אותה ברך יעקב את בניו של יוסף? וכן, מדוע הוזכר אפרים הצעיר לפני מנשה הבכור?
נסביר,
ברכה זו של יעקב מושתתת על שני עקרונות המרכיבים את חוסנו האישי של האדם ומכאן גם את איכות חייו. נפרט:

• עקרון #1: להתמקד בטוב – מנשה הבכור נקרא על שם התלאות שיוסף היה שקוע בהן (- פירוש המילה נַשַּׁנִי= הִשְׁכִּיחַ) ולכן לא הצליח לראות את הטוב. מנגד, אפרים נקרא על שם הצלחתו ושגשוגו של יוסף על אף היותו בארץ נוכרייה.
  מכאן, שיעקב בברכתו הקדים אפרים למנשה, לומר לבני יוסף להקפיד ולהתמקד ב-‘אפרים’ = הטוב והברכה, לפני ‘מנשה’ = האתגרים והתלאות.
• עקרון #2: העדפת הרוח על פני החומר – בעוד מנשה עסק במסחר ואף סייע לאביו בכלכלת מצרים “כִּי הַמֵּלִיץ, בֵּינֹתָם” (בראשית מ”ב, כ”ג) עפ”י רש”י “הַמֵּלִיץ” זה מנשה, אפרים בילה זמנו עם סבו יעקב בלימוד תורה וחכמה. עפ”י רש”י “וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף, הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה” (בראשית מ”ח, א’), הכוונה לאפרים שהיה רגיל לפני יעקב בתלמוד, לכן כשחלה יעקב בארץ גושן, הלך אפרים למצרים לעדכן את יוסף.
  אם כן, מנשה עסק במסחר ובכלכלה, אפרים בתורה. יעקב מברכם שכל אב יברך את בניו שיצליחו גם במסחר (=פרנסה) וגם בתורה (=לימוד וחכמה). עם זאת, יש להקפיד ולהתמקד ב-‘אפרים’ = התורה והחכמה, לפני ‘מנשה’ = המסחר והכלכלה.

וזוהי ברכת יעקב לבניו של יוסף: להקדים את אפרים למנשה – הטוב לפני הרע, הרוח לפני החומר. למעשה ברכה זו מכוונת לכך שנזכה לאיכות חיים גבוהה, בזכות רמה גבוהה של חוסן אישי. שכן, היא יוצרת אנרגיה ואופטימיות, מורידה תחושת התלות ופותחת את הראש לפעול, ליזום ולפתח פתרונות חדשניים ויצירתיים לאתגרים, מתוך אמונה ביכולת האישית להתמודד בהצלחה בכל מצב.
אמנם  את המשבר הבא איננו יכולים למנוע, אך אנו בהחלט יכולים – ואף חייבים – להיערך טוב יותר לקראתו. עלינו להמשיך ולטפח את חוסננו האישי כחלק מהשגרה השוטפת, מתוך העדפת אפרים לפני מנשה – מיקוד בטוב וטיפוח הרוח. סוד החיים הטובים.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.