בתקופתנו, שלא מעטים בחברה הישראלית קוראים תיגר על הציונות הדתית ('הדתה' בצה"ל, עליהום על כל מינוי בכיר של 'סרוג' בשירות הציבורי וכדומה), יכולה הציונות הדתית לרשום לעצמה השבוע עוד הישג אחד אדיר; היבחרו של הרב אליעזר איגרא לדיין (קבע) בבית הדין הגבוה בירושלים. קרב אדירים התחולל שם ביום שני בוועדה לבחירת דיינים. רק שני הרבנים הראשיים לישראל נותרו בהרכבי בית הדין. כל השאר יצאו בשנים האחרונות לגמלאות, מה שהביא את בית הדין הרבני הכי חשוב במדינה  (מקבילו של בית המשפט העליון ) לשיתוק מוחלט. 7 תקנים פנויים נותרו לא מאוישים,  על פי החוק בחירת דיין לכהונה בבית הדין הגבוה טעונה רוב מיוחס של 7 מתוך  9 חברי הוועדה, ורק  מועמדותו של הרב איגרא נתמכה ברוב הדרוש. מאבקי 'חרדים'- 'סרוגים' ואלה שבתווך, לא אפשרו בחירת 6 דיינים נוספים לביה"ד הגדול וכן דיינים לבתי הדין האזוריים. החרדים ידעו בדיוק את מי רצו להעביר, ה'סרוגים' גם כן, אלא שהחרדים רצו לקבוע עבור ה'סרוגים' גם את מי הם (הסרוגים) לא יעבירו (דיינים ורבנים ה'נגועים' לכאורה בקשר רעיוני/השקפתי או אחר עם ארגון רבני צה"ר). וכפי שכבר היה בעבר – גם ישיבה זו התפוצצה. החרדים הרי ברובם לא רואים ברבנות הראשית ובבתי הדין שלה כתובת בעת צורך (יש להם בתי דין משלהם, לחצרותיהם, לפלגיהם) כך שאינם חשים במצוקה האמיתית  הנגרמת לציבור הרחב משיתוק המערכת. עבור הפוליטיקאים שבהם זה יותר עניין של ג'ובים לאנ"ש . אז מה בוער?. וכך, עם הכוח הפוליטי שנתן ראש הממשלה נתניהו לחרדים בכל הקשור לענייני הדת במדינה, גם הפעם לא יצא עשן לבן מישיבת הוועדה למינוי דיינים. למעט, היבחרו של הרב איגרא, כאמור. ה'סרוגים' יצאו מרוצים עם היבחרו של הרב איגרא (אך לא מסופקים ביחס לאי בחירת אחרים), החרדים יצאו מרוצים מזה שסיכלו בחירת דיינים אחרים ש'הסרוגים' חפצו ביקרם, והכל, כמובן, עד הפעם הבאה.


הרב איגרא

חצי הכוס המלאה – הרב איגרא נבחר. הרב אליעזר איגרא, בן 62, 'סרוג' בכל רמ"ח ושס"ה. בצעירותו היה חניך תנועת 'עזרא' בירושלים, בוגר ישיבת ההסדר כרם דיבנה (לחם כחייל בשריון במלחמת יום כפור), לימים גר בעופרה ואח"כ היה ממקימי היישוב פסגות והכולל לדיינות שם. לפני 24 שנה מונה לדיין בבית הדין האזורי בבאר-שבע, אז גם נבחר לרבה של כפר מימון. לפני שנים ספורות התמודד לתפקיד הרב הראשי לישראל, אך נוכח פיצול הכוחות בקרב רבני הציונות הדתית סביב מועמד מוסכם הסיר מועמדותו, וזה כמה שנים מכהן כדיין בביה"ד הגדול בירושלים במינוי זמני.
זכורני, שכאשר  חיפשנו (לפני כ-4 שנים) אחר מועמד לרב עיר אשכנזי לעיר פתח-תקוה, הרשל"צ והרב הראשי לשעבר, שלמה עמר, קרא לנו וסיפר שכל אימת שהוא נתקבל בבעיה או בהתלבטות קשה של פסיקה – הוא מתייעץ עם הרב אליעזר איגרא, שגם ניחן במידת הסובלנות, הרגישות לזולת ומאור הפנים.
הרב איגרא נבחר אמנם על 'טיקט' ה'סרוגים', (דיין יחידי בבית הדין הגבוה היושב עם כיפה סרוגה, למי שמחפש משמעות לכך), אבל בעת הדין – כולם שווים בפניו. גברים כנשים, חובש כיפה (ולא משנה ממה היא עשויה ולא משנה צבעה) כגלויי ראש. ה'ערך המוסף' שלו הוא יכולת ההכלה, המתינות בדין, אהבת האדם שבו. בחירה של נחת בתוך כאוס אחד גדול. "הרבנות הראשית לישראל היא המטרייה ששומרת על עם ישראל מאוחד", התבטא פעם הרב איגרא בראיון לאתר 'סרוגים'. לוואי שעם היבחרו השבוע, יאציל מרוחו על חבריו לדין וברבנות ופועלו והליכותיו יתרמו להעלאת  קרנה של מערכת בתי הדין  ואולי גם  קרנה של הרבנות ועולם התורה.
ומהאופוריה לקרקע המציאות. ומה עם 6 התקנים הפנויים הנוספים בביה"ד הגבוה ו-4 באזוריים? שרת המשפטים איילת שקד, שיש לה חלק משמעותי בהיבחרו של הרב איגרא, העריכה, וכמוה גם חברי ועדה נוספים כמו חה"כ רויטל סוויד ועוה"ד אפרת רוזנבלט כי בזכות השיח הפורה שהתנהל בישיבת הוועדה (עד פיצוצה), ההידברות בין חברי הוועדה לבחירת דיינים תימשך בימים הקרובים ויגיעו להסכמות גם באשר למינויים האחרים. האמת, אין להם הרבה ברירות. בג"ץ לוחץ על מילוי התקנים, ואינו מרפה. סיבה לאופטימיות.
**
 
שוב סוגיית נשים מסעירה את הרשת החברתית המגזרית. הפעם לא בצה"ל, אלא באוניברסיטת בר-אילן. סטודנטית ביקשה לשיר בטקס יום השואה שנערך בקמפוס בארגון רב הקמפוס, ונענתה כי לנגן – בבקשה, לשיר – לא , כדי שלא לפגוע במקפידים על 'קול באישה'. הדרך אל התקשורת הייתה קצרה, כמובן. בנושאים כגון אלה, יותר משהעגל רוצה לינוק (במקרה שלנו, הסטודנטית וגופים 'ליברליים', כנאמני תו"ע, - דקות שידור), הפרה (התקשורת) רוצה להיניק, וקדימה – עליהום. על בר-אילן? על אחת כמה וכמה. אז ככה. לו היה מדובר באיסור שירה של אישה בקמפוס ביום הסטודנט, למשל, או בהופעה כל שהיא על הדשא במסגרת פעולות החברה והרווחה של האוניברסיטה או האגודה – זה היה מקומם אותי. אבל כשמדובר בטקס רשמי של האוניברסיטה, ועוד ביום השואה? לא נכון יותר לגלות רגישות גם אם רק אחד מהסטודנטים / עובדים נפגע מכך וידיר עצמו מהטקס בגלל שירת נשים? גם בטקס יום השואה חייבים ש'יקוב הדין את ההר'? אני זוכר שבטקס יום הזכרון לחללי צה"ל בעיר מגוריי, בין נאום קצין בכיר לתפילת א-ל מלא רחמים, הופיעו 3 תיכוניסטיות (בלבוש צמוד) בשיר נוגה. בין המשפחות השכולות ראיתי שתיים עם חזות חרדית, שניכר היה על חלקם ששירת הנשים מפריעה להם. הערתי על כך למארגנים,  כדי שיתחשבו בשנים הבאות. יש רגעים בהם מותר וראוי להתחשב, במיעוט ולו גם מיעוט קטן, גם במחיר הזזה הצידה, באופן זמני וספציפי, של  עקרון.
**
המשתתפים בליל הסדר במלון 'יהודה' שבירושלים, שמעו היטב את דבריו של עורך הסדר, ד"ר משה הלינגר, לא רק בגלל הסבריו המרתקים, אלא גם בזכות 'מיקרופון שבת' – 'שבתקול' של מכון צומת מאלון-שבות. מכון צומת, בהנהגת הרב ד"ר ישראל רוזן, שוקד זה שנים רבות על פיתוחים של טכנולוגיות חדשניות שיאפשרו להתנהל, גם בשבתות וחגים, על פי ההלכה בלא סטייה כלל. בין אלה: טלפונים ועטים המיועדים לאנשי כוחות הביטחון, הרפואה ואף חברי קבינט שומרי שבת, הקלנועית לנכים (שפותחה לאור בקשת הרב אויערבך זצ"ל שהבין את הצורך של יהודים שומרי תו"מ מוגבלים בתנועתם להגיע לבית הכנסת בשבתות), ודברים נוספים, ואותה מערכת שמע 'שבתקול' בכלל זה. מערכת ה'שבתקול' של מכון צומת פועלת, לדברי המכון המפתח, ללא סגירת מעגל חשמלי כלל, אין בה שום מרכיב חשמלי בוער, לא ניתן לשנות בה את הווליום, לסגור, לפתוח, כל הכפתורים נעולים, בקיצור: אין כל מניעה הלכתית, לשיטתם, ולכך אף קיבלו בזמנו את הסכמתו של הרב ישראלי זצוק"ל. חרף זאת, השימוש במכשיר הזה לא צבר יותר מדי תאוצה, בין אם משום הנראות, בין אם בגלל שיש גם רבנים שלא סומכים ידיהם על המוצר בהיבט ההלכתי. בעיתון 'מקור ראשון' דיווח העיתונאי צביקה קליין, כי גורמים ברבנות הראשית רמזו שבעקבות השימוש ב'שבתקול' 'יבחנו מחדש' את הענקת הכשרות למלון, אף שהחוק אוסר שלילת רישיון בתי מלון על רקע של 'אווירה'. עוד הוסיפו, כי עד כה השתמשו 8 בתי מלון במערכת הזו, אבל 'מתחת השולחן'. יען, לא ראיתי, לא אכפת לי. מנכ"ל מלון 'יהודה', ישי ברנע אמר ל'מקור ראשון' כי פנה לרבנות הראשית לשאול על עמדתה לגבי שימוש ב'שבתקול' של מכון צומת ונענה כי הרבנים הראשיים הקודמים, עמאר ומצגר, אסרו את הדבר בשבתות וחגים, אך הרבנים הנוכחיים לא הביעו דעתם בנושא. עוד הוסיפו, כי אם המלונות ישאלו – ייערך דיון בנושא. כפי שציינו, הרב אויערבך זצוק"ל התיר את השימוש בקלנועית שבת של צומת, הרב ישראלי התיר את ה'שבתקול', ולעומתם, הרבנים שלמה עמאר ובוארון מתנגדים מאוד לשימוש בקלנועית נכים של מכון צומת ורואים בה חילול שבת דאורייתא. גם הרב אריה שטרן, רבה הראשי של ירושלים, מתלמידיו המובהקים של הרב ישראלי זצוק"ל, אינו מאשר שימוש ב'שבתקול' בשבתות וחגים, אך באותה נשימה אמר ל'מקור ראשון: "אינני מכיר בכל הפתרונות ההלכתיים של מכון צומת, אך ההולכים על פי פסיקות המכון והרב ישראל רוזן – יש להם על מי לסמוך". תרתי דסתריי? לא בדיוק. ממש כמו הרבה רבנים שבעצמם אינם משתמשים במעלית שבת, אך אינם אוסרים  זאת על צאן מרעיתם.
אבל הקטע היותר מעניין ב'מקור ראשון' היו דבריו של הרב רוזן: "זה כמה שנים הרב עמאר 'נלחם' בסידורי השבת של מכון 'צומת', ובעיקר במערכת ההגברה ובעגלת הנכים לשבת. מתוך תשובה שפרסם ניכר כי איננו בקי לחלוטין בצדדים ההלכתיים-טכניים, ואמירותיו על חילול שבת דאורייתא משוללות כל יסוד עובדתי.
נו, תשאלו, לך פגוש אותו, למד איתו חוקי חשמל, פיסיקה ומכניקה, ואולי אחד מכם ישנה דעתו? "כתבתי על פסקיו אלו עשרות הערות מפורטות שלא זכו לשום התייחסות. בקשותיי להיפגש עמו נתקלו בסירוב מוחלט". סוף ציטוט. 'שבתון' מציע את תיווכו. הקפה (כשר בהשגחת הרבנות) – עלינו.
ולבתי המלון שיבחרו שכן להשתמש ב'שבתקול' של צומת לליל הסדר הבא, עצה שלנו: ידעו את האורחים שלכם, עוד קודם הפסח, כי הנכם משתמשים במערכת. מי שזה מפריע לו, עדיף שלא יהיה נוכח – הוא יבוא בפעם אחרת.
**
(מופיע גם בעלון 'שבתון' לשבת זו 'קדושים')