מעניין, בערים הגדולות וביישובים מעורבים, ציבור שבהגדרה 'אינו דתי', מגיע, במספרים גדולים, להשתתף בהקפות השניות, הרבה הרבה יותר מאשר אלה מהם המגיעים לבתי הכנסת במהלך שמיני עצרת – שמחת תורה. (לו היו מגיעים להקפות בבתי הכנסת, היו יכולים גם ליהנות מהקוגלים, ומי שצריך, אולי גם להצטרף ל'יזכור'). אז למה זה ככה? יהיו שיגידו בגלל המוסיקה ב'הקפות השניות', זמרים, תזמורת, רמקולים, שהיא הרבה יותר אטרקטיבית מה "וטהר ליבנו", תוך כדי פיזוזים איטיים, בתוך בתי הכנסת. תחושת הבטן שלי – החברים היקרים האלה אינם מגיעים לבתי הכנסת כי הם מרגישים שם שלא בנוח. עבור רבים רבים מהם זה משהו ש'מחוץ לתחום', שלא ביקרו בו, במקרה הטוב מאז הבר מצווש שלהם, ואחרים, לכשכבר מגיעים אחת לכמה שנים, מצאו את בית הכנסת, אבל לא מוצאים עצמם בתוכו. מן הרגשה כזו של זרות. לא יודעים מה עושים, מה אומרים, איך מתנהגים. באחת השכונות בעיר בה אני גר (אם-המושבות, פתח תקווה), כ-3,000 חברה', כמעט כולם צעירים בשנות השלושים-ארבעים שלהם, מה שנקרא חילונים או 'בעלי כיפות שקופות', על הגברים, הנשים, הילדים והטף, הלכו בתהלוכה עם ספרי תורה, לאורך רחובות השכונה, שמחים, מרגישים שייכים. הם הגיעו גם כשלא הבטיחו לילדים שקיות עם סוכריות ומצופים בתום ההקפות. מה מביא לכך? הרבה רצון להרגיש שייך, רצון עז להקנות לילדים קצת יידישקייט, ובעיקר – כשלא כופים עלינו – אנחנו חלק מזה, מרצון. לטעמי, נכון היה לו טובי המוחות במגזר היו מקדישים מחשבה לשאלה – איך מקרבים את ה'שקופים' לבתי הכנסת, לקהילה, דבר שבת בשבתו. לא כדי להפכם ל'דוסים', ח"ו, אלא בגלל דיבוק החברים, השכנים, שכ"כ חשוב. זה עשוי להיות ווין ויין סיטואיישן. ואפרופו ההקפות השניות. חסד גדול יעשו עם החוגגים נציגי הציבור והפוליטיקאים למיניהם, לו יוותרו על נאומי הברכה המשמימים, כשהם מקפצים מבימה לבימה. קבלו הובלת הקפה, קבלו הבטחה שיזכירו את שמכם פעם בהתחלה ופעם בסוף, ותנו לחוגגים ליהנות מהאירוע. נדמה לי שככה יעריכו אתכם קצת יותר.
ולמי שתוהה מאיפוא צצו ההקפות השניות, וכי לא די בשבע ההקפות בערב החג ושבע בחג עצמו? אז בסיוע ד"ר ויקיפדיה, להלן תמצית התשובות: מקור המנהג מתואר על ידי הרב חיים ויטאל  בספרו שער הכוונות,  את מנהגי רבו ה בצפת, שהיה נוהג לבקר במוצאי יום שמחת תורה בכמה בתי כנסיות שהתעכבו לסיים את התפילה, ולערוך שבע הקפות בכל אחד מהם. משם הגיע המנהג לחברון ולישיבת המקובלים בית אל בירושלים, ואחר כך התפשט גם לשאר בתי הכנסת בירושלים ומאוחר יותר לשאר קהילות ארץ ישראל. מלבד המקור ביחס לאר"י, הוזכרו שתי סיבות נוספות להקפות השניות: השתתפות עם בני הגולה בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה עקב יום טוב שני של גלויות, וכן כיוון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להיקבץ רבים יותר לשמחת התורה ולקיים "ברוב עם הדרת מלך". יש  המייחסים את מנהג ההקפות השניות בדורנו לרב יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל, (מחותנו של הגרי"מ לאו שליט"א) רבה של ת"א לפני קום המדינה, שיזם במוצאי שמחת תורה של 1942  הקפות שניות בדרום תל אביב כהזדהות עם יהודי אירופה באותן שנים קשות.
**
'הבית היהודי' יצאה  הכי גרוע בדוח מבקר המדינה שפורסם באחרונה. פעם שנייה ברציפות שהמובילים שם נתפסו כמי שפעלו שלא בהתאם להנחיות המחייבות. ומי נקנס? לא הם אישית, אלא חשבון הבנק של המפלגה. מה שאומר, שיהיה עוד יותר קשה להחזיר חובות לספקים ולעובדים עוד מהבחירות הקודמות. בלא חוק שיחייב אישית את האחראים לסטיות מההנחיות, קשה לצפות שדברים יתנהלו כדבעי, כאשר מה שמעניין זה לקבל כמה שיותר קולות בקלפי, ולעזאזל ההנחיות. אבל מה שלי היה חסר בעיקר זה כמה ציוצים בטוויטר או באס.אמ. אסים המגזיניים של המגזר, מה עמדת הרבנים של אנ"ש, שבד"כ אינם מחמיצים נושא, ולו אזוטרי ביותר, על הציון הנמוך בהיבט הכספי של מפלגה הנושאת בתואר 'הבית היהודי'.

צילום שער: אילוסטרציה.
(מפורסם ב'שבתון' לשבת 'בראשית')