לא רק המדינה חוגגת בימים אלה 70 שנות קיום. גם אולפנית 'ישורון' פ"ת. וממש כמו במדינה, שיש המון אור אך גם  מעט קולות צורמים, כך גם באולפנית 'ישורון'.
חצי הכוס המלאה: חינוך ערכי עם דגש על נתינה והכלת האחר, המון התנדבויות, הישגים מעולים במבחני הבגרות, מוסד חינוכי הקולט (מתוך תפיסה חינוכית-אידיאולוגית) לא רק את המצטיינות אלא גם בנות שנקודת הפתיחה שלהן קצת חלשה יותר (ופעמים הרבה מביא אותן לפסגה), ועוד. הצללים, כפי שקיבלו (שוב) ביטוי באחרונה, כולל בתקשורת, הם בעיקר בתחום הצניעות. ובבנות בגיל ההתבגרות עסקינן. ובהורים, חלקם מה'מיינסטרים' האורתודוכסי המודרני, עסקינן. ומאידך גיסא, כן, מה לעשות, באולפנית עסקינן, ובאולפנית מצפים בתחום הדתי קצת יותר מאשר בתיכון דתי. מצפים? לא כל ההורים ולא כל התלמידות. וזו נקודת המוצא לכל הבלגנים.
אז על מה הבלגן שם?
באחד הערבים בשבוע שעבר התקיים באולפנית ישורון ערב תיאטרון של מגמת התיאטרון, יום לפני מבחן הבגרות.
הערב נפתח בדברי ברכה, בתצוגה ולאחריה אמורה הייתה להיות הצגה של בנות מגמת התיאטרון, שאליה הוזמנו רק נשים. מסיבות צניעות, כמובן. כך סוכם מראש בין ההנהלה לוועד ההורים. זו לא פעם ראשונה ב'ישורון', וגם לא ברוב רובן של האולפנות האחרות בארץ, שהצגה של הבנות – היא רק לעיני נשים. כך אגב נוהגים גם בתי ספר יסודיים דתיים רבים. למרות ההסכמה מראש, ולמרות שגם בהזמנה לאירוע צוין כי ההצגה מיועדת לנשים בלבד, היו כמה אבות לתלמידות שהחליטו להפר את ההסכם ועמדו על זה שהם יצפו בהצגה, למרות בקשות של מורות שהיו במקום, שיכבדו את המעמד ואת המוסד החינוכי. בתגובה הודיעו המורות כי ככה לא תהיה הצגה, ואז התחיל דין ודברים קולני כולל ניבולי פה מצד חלק מההורים. יצוין כי חלק מהאבות שחשבו לצפות בהצגה נענו בסוף לבקשות ויצאו, אך אחרים נותרו במקומם, ולבסוף ההצגה התנהלה כשהם נשארים לצפות.

למחרת בבוקר הייתה אמורה להיות הבחינה בבגרות בנוכחות תלמידים, שהציון שהם נותנים להצגה הוא חלק מהציון הסופי לה. אלא, שההנהלה, בתגובה לסערה שהייתה ערב קודם לכן, החליטה שההצגה תיערך בלא נוכחות תלמידים. אפילו הבוחנת ממשרד החינוך שנשלחה לערוך את ההצגה סרבה לקיימה בלא תלמידים, אך שוב לאחר דין ודברים ככה היה, המסך עלה, ובסוף ירד, כאשר כולם יצאו עם טעם חמצמץ מהאירוע בערב.
כידוע, לא מעט פעמים יש באולפנית משברון גם סביב הלבוש של הבנות, אורך החצאית, וכדומה.
ב'שורה התחתונה' – באולפנית 'ישורון' כ-1,200 תלמידות, מבתים שונים, מרמות הקפדה שונות על מצוות הדת, משפחות עם ציפיות שונות. ובתוך כל ההטרוגניות הזו אמורה הנהלת האולפנית לנווט, תוך כדי שהיא מחוייבת לקודים ההלכתיים וההתנהגותיים, כמצופה מאולפנית. לא קל, מאוד מורכב, אין פה שחור-לבן. בעיניים שלי, אבות שנשארו להצגה חרף הידיעה המוקדמת שהיא אינה מיועדת להם, היו לא בסדר. האולפנא- העונש שהטילה על התלמידות, שההצגה תהיה ללא קהל צופים – היה מיותר ולא במקום. נותר רק לקוות, שכולם שם (ואין 'שני צדדים', כולם משפחה אחת) יתאפסו מהר ומהמשברון הזה תצמח בשורה גדולה לאולפנית הדגל של פ"ת, 'ישורון' בת ה-70.