- כ"ב תשרי ה'תשפ"ד 07/10/2023מצב חירום - מענה ומידע לציבור
דעות
בין ל"ג בעומר, ל"זקן" בתורה ולחיילות דתיות
י"ז אייר ה'תשע"ט 22/05/2019
מוטי זפט
רבנות און-ליין
בניגוד למקובל, השבוע הרבנות הראשית לישראל גרמה לי פעמיים למחוא לה כפיים. הפעם הראשונה, כאשר הראשון לציון הרב יצחק יוסף התייחס לאסונות בענף הבניין, חידד את החובה ההלכתית 'לשים מעקה בגגך' ואמר כי קבלן העוסק בבנייה ולא מוודא כי נשמרים כל כללי הבטיחות, הרי הוא עובר על איסור תורה של 'לא תשים דמים בביתך' וחייב נידוי. הפעם השנייה, כאשר שני הרבנים הראשיים, דוד לאו ויצחק יוסף יצאו בקריאה משותפת (משותפת= בא להדגיש את חשיבותה בעיניהם) לציית להוראות כיבוי האש בכל הקשור להדלקת מדורות ל"ג בעומר. הן במספר המדורות (להתאחד כמה ביחד), הן בגודל הלהבות (כמה שפחות) וכדומה, וכמו כן יצאו נגד גזל הקרשים והשחתת אילנות לצורך חומרי הבערה. גם הזכירו, למי ששכח, שהמדורה אינה תכלית היום (יום ל"ג בעומר) אלא הרעיון הוא להגביר את הדבקות בתורת הרשב"י. הרב דוד לאו, בשיחה עם ויינט אף היה חד יותר ואמר כי אין בהדלקת מדורות שום טעם, שום הצדקה ולא צריך את זה. "המנהג יצא מכל פרופורציות, אין מצווה של ממש להדליק מדורות", הוסיף. שווה כותרת ראשית. בסיום קריאתם הוסיפו: "התורה מחייבת אותנו שיש ליתן את הדעת על נזקים סביבתיים אשר עלולים להיגרם כתוצאה מההדלקה". ארגוני הסביבה, קבלנים, ואזרחים רבים היו שמחים אם מנהיגי הדעה, ורבנים בכלל זה, יתקדמו צעד אחד קדימה ויעודדו להחליף את המדורות, על הסכנות הכרוכות בהן, בפנסים או דומה להם, בלי זיהום סביבה, בלי חשש לשרפות, בלי חשש לכוויות ולנזקים גופניים שונים. וכבר יש מספר רשויות מקומיות שעושות כן. כפר סבא, למשל. ועוד. הייתי הרבה יותר שמח, אם בהודעת הרבנים הראשיים הייתה גם קריאה לציבור שעולה למירון, שלא להשתתף בהדלקה שהמארגנים שם מכבדים את עבריין המין ברלנד, שלא בפעם הראשונה. אבל זה כנראה כבר יותר מדי בשבילם. ולסיום, כמעט שכחתי. בשם הרבה הורים, סבים וסבתות: בשביל מה צריך יום חופש בגני הילדים ובבתי הספר בל"ג בעומר? (ושיסלחו לי המורות והגננות).
אמור לי מי חברך
במסגרת הלקח שהם מבקשים ללמד את המערכת המשפטית, נתניהו וסביבתו, ובתוכם המפד"לניקים החדשים בכנסת, החליטו שמבקר המדינה הבא לא יהיה שופט בדימוס. (עד כה כל המבקרים היו שופטים בדימוס). זכותם. מה שכן, כדאי שהנבחר יהיה עם ניסיון כלשהו, עדיף ניסיון גדול, בביקורת, ולכל הפחות עם הבנה רצינית במשפטים. כדאי- אבל לא חובה. אף נראה שלא זה מה שיהיה. שני מועמדים לתפקיד. אלוף במיל גיורא רום, מועמד האופוזיציה, ומתניה אנגלמן, מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, נציג הליכוד והקואליציה. שני אנשים רציניים, אבל משפטנים או בעלי נסיון רב בביקורת או בחקירות עומק- לא. רגע, מה עם עוה"ד מיכל רוזנבוים, משפטנית המוכרת היטב בזירה הפוליטית (כולל לסיעות החרדיות שעל-פניו תמכו בה חרף היותה... אשה), ושנראה היה כי הגברת היא המועדפת על הקואליציה? ביום שני הגברת החליטה לרדת מהעניין. בתקשורת רצה סברה כי לאחר שפעיל השמאל אלדד יניב, בחילופיי ציוצים עם יאיר נתניהו, הבן של, כתב על קשרים חברתיים לכאורה שיש לו איתה, בזה הוא (אלדד יניב) קבר את הסיכוי של מיכל רוזנבוים שנתניהו ימליץ עליה. מתי כבר ילמד אלדד יניב, שלא צריך למהר לספר לחברים?
אחרי שכבו האורות
בשעה טובה האירוויזיון מאחורינו. לא בדיוק אירוע שמדבר אליי, אבל כמי שחי פה, להתעלם לגמרי- אי אפשר. אז קצת תובנות, ולא בהקשר המוסיקלי או הוויזואלי. אחד- יש שקבלו ועדיין קובלים על כך ש"התקפלנו" והאירוע נערך בתל אביב ולא בבירתנו הקדושה ירושלים. בעיניים שלי- טוב שכך. ולא רק בגלל חילולי השבת. מה לעיר הקודש ולמה שהלך שם? בהיבט התדמיתי של ישראל, לא נגרע כלום מזה שהאירוע הזה נערך בתל אביב. ירושלים הייתה ותישאר בירתנו גם ככה. שתיים- הסיעות החרדיות ביטלו בשבוע שעבר פגישה בעניין המו"מ הקואליציוני בגין חילולי השבת סביב האירוויזיון. נתניהו החזיר להם במכתב בו הבהיר כי כל האקשן הזה של האירוויזיון הוא לא עניין ממשלתי אלא של התאגיד (סליחה, מי מממן את התאגיד?). אל דאגה, בחלוף יומיים-שלושה, הם חזרו לשולחן הדיונים. הרב חיים קנייבסקי, ראש הישיבה ומבכירי המנהיגים הרוחניים של הליטאים הוציא פעשקוויל בו קבע כי "הנה קמו מרשיעי ברית לחלל את שבת קדשינו ותפארתנו בפרהסיא גדולה ביד רמה, ה' ישמור, גם כופין על שומרי שבת רבים לעבוד ביום השבת ואין איתנו כוח לעמוד כנגדם ולהפר עצתם, והדבר הוא סכנה לכל היישוב כאן בארץ הקודש". עוד הוסיף כי "עלינו לזעוק ולהריע... עלינו לגלות דעתנו כי אין ידינו במעל הזה, ואנו מתנגדים לזה בכל דעתנו". ובזה כמעט נגמר העניין. לא הפגנות מי יודע מה, שום חסימות כבישים. (לא נפתח פה...). בהבנה שלי, החברים קיימו את חובת המחאה, וחזרו לשגרת יומם. הרב הראשי לישראל, דוד לאו, קרא לציבור להקדים את כניסת השבת בעשר דקות ולאחר את יציאתה בעשר דקות, כתשובה לחילול השבת הגדול. "נראה לקב"ה שבכל זאת אנחנו 'עם מקדשי שביעי' - ונקווה גם שבמהרה 'כולם ישבעו ויתענגו מטובך". נחמד. שלוש- בעיניים שלי, אם היה פספוס באירוויזיון, זה לא זה שהזמר הישראלי הגיע למקום 23 מתוך 26, וגם לא שהאירוע היה בתל אביב ולא בירושלים. הפספוס הענק היה שישראל לא עמדה מול הגוף האחראי על האירוויזיון שיאחר את אירוע הגמר ויתגמש טיפה בעניין החזרה הגנרלית, כך שלהקת 'שלווה" המקסימה, המורכבת מבעלי מוגבלויות, לא הייתה נאלצת לוותר על הופעתה בגמר עצמו בגלל האילוץ לחלל שבת. זה היה יכול להיות לא "רק" קידוש השם ענק, אלא קידום ענק, יוצא דופן, לעניינם של בעלי המוגבלויות בכל העולם. ממש, ישראל כאור לגויים. כמה חבל.
מרד אזרחי- זו הדרך?
בחוברת שכתב הרב צבי טאו, נשיא ישיבת הר המור וגדול המשפיעים בזרם החרד"לי לרגל יום העצמאות, כתב בין השאר: "מנסים להרוס את חיי המשפחה: להעניק לגיטימציה לניאוף ולגילוי עריות, למשפחות חד־הוריות ולאל־הורות... גם משכב בהמה עומד כבר על הפרק, וכבר התחילו להישמע קולות שפדופיליה היא דבר נורמלי. את כל הכיעור הזה מנסים לצייר כגן עדן עלי אדמות, ואת התכנים האלו פועלים להנחיל גם לילדים קטנים בגני הילדים". והוסיף: "ברוח הזמן הרווחת בימינו יש אובדן ערכים גמור – ערכי המוסר, ערכי המשפחה וערכים בסיסיים של טהרה וניקיון מטומאה וזוהמה". ואיך כך זה קורה? מדובר ב"מעשה נוכלות של יחידים חסרי אחריות שעורכים ניסוי על התרבות האנושית כולה, בלי שיהיו להם 'קבלות' וביטחונות שלניסוי הזה יהיה סוף טוב". לדידו מדובר ב"נוכלים, אנשים ריקניים, חסרי אחריות ותרבות אנושית מינימלית. המניע שלהם הוא עצם ההנאה מכך שהם מצליחים מאחורי הקלעים לנהל עם שלם ולשנות את ערכיו ואת סדרי חייו". לדידו, להם שותפים גם משרד החינוך, האקדמיה, התקשורת והמועצה להשכלה גבוהה. ולתכלס', כיצד קורא הרב טאו להתמודד עם זה? לצאת למרי אזרחי. "יש כאלה שרואים אותנו כך – אנשים נחמדים ונימוסיים שאינם נוטים לעשות בעיות", כותב הרב טאו, "אנשים שאין להם כוח לעמוד בפני השטף של ה'ערכים החדשים' והם מתקפלים בפני כל שדרן ברדיו. צריך להשתחרר מזה". לטענות בציבור על הסגנון הפוגעני של כמה מן הקמפיינים של ארגונים חרדל"ים כמו חותם, כותב הרב טאו כי חומרת המצב מצדיקה שיטות פעולה קיצוניות. "במצבים האלו זו טעות לשמור על 'סטריליות' ודיבור נקי. נכון שנימוס ודיבור נקי משרים אווירה נעימה על החיים, אבל החיים עצמם קודמים להם וחשובים מהם [...] צריך לזעזע ולחשוף את הכיעור עם כל השלכותיו ותוצאותיו בלי להתנצל על כך." הרב אברהם סתיו, בוגר ישיבות "הגוש", העלה פוסט כתגובה לחיבור האמור של הרב צבי טאו. לא ניכנס כאן לגופם של דבריו. לא חלף זמן רב מאז עלה הפוסט לאוויר, והרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת גן ומהבכירים שבזרם 'הר המור' התבטא בשיעור שהעביר כי מאמר התגובה שכתב הרב אברהם סתיו לחוברת האחרונה שהוציא הרב צבי טאו הוא "חוצפה בלתי נסבלת" ו-"חילול השם כבד". בתגובה לתגובה כתב הרב אברהם סתיו: "זה לא משהו בתוכן או בסגנון של דבריי (שהדגשתי בהם שוב ושוב את דלות ערכי וקטנותי אל מול הרב טאו), אלא עצם ההעזה 'לצאת בפומבי, רב צעיר, כנגד אחד מזקני העדה'". וזו כבר מחלוקת עקרונית בין השניים, כמו בין שני המגזרים מהם הם באים. מותר לחלוק על "זקן" (בכפל המשמעות, בתורה ובגיל)?, או לא. הרב שפירא, באותו שיעור, העיד כי מעולם לא העלה על בדל דעתו לפרסם מאמר שיש בו מחלוקת על הרב ליכטנשטיין זצ"ל. כך הוא מצפה שינהגו גם תלמידי הרב ליכטנשטיין, ביחס לרבותיו שלו. אבל כאן נידב הרב סתיו הצעיר עצה לרב שפירא המבוגר: "ואני הקטן, צעיר תלמידיו של הרב ליכטנשטיין, קורא לרב שפירא ומבקש ממנו: פרסם את מאמריך, אמור את דעתך בלי מורא, כתוב את כל מה שיש לך לומר על שיטתו ודעותיו. בכבוד, בעדינות, אך בלי חשש. הוא וודאי ישמח בכך, ושפתיו יהיו דובבות בקבר, כפי שכתב הרב משה פיינשטיין לאותו רב צעיר שחשש לחלוק על דברי החזון איש בבני-ברק. וגם אנחנו, תלמידיו ותלמידיך, נרוויח הרבה מן הדיון הישיר והנוקב." אבל הרושם שלי שיש פה לא רק עניין של השקפה. שיפטו אתם. כאן המשיך הרב סתיו הצעיר מנהמת ליבו כלפיי הרב שפירא: "זה עדיף מאשר לשלוח את תלמידיך להפגין מול בית הוריי (הרב דוד סתיו ורעייתו) באמצע הלילה כמחאה נגד מערך הכשרות של 'צהר'; זה עדיף מאשר לכנות את מורי הרב יובל שרלו בשם "ניאו רפורמי"; זה עדיף מאשר לומר לתלמידותיך שלא יתחתנו עם יהודי שעבר גיור בבית-דין של ארגון צהר". סוף ציטוטים. תשאלו, בשביל מה הבאתי כאן את הדברים? מה השאלה? א. מקובלנו ש"המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". ב. יהיה זה חלקי הדל בהצפת הגישות השונות. ג. גם מקובלנו ש"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם". ואע"פ שיתממה- אחכה לו.
עייפות? אי הבנה, או סיבה עקרונית?
הרב רפי פרץ, יו"ר איחוד מפלגות הימין ומי שמיועד להיות שר החינוך בממשלת נתניהו הבאה, עבר לאחרונה בעצמו 'סידרת חינוך' קצרה ולא נעימה. ומעשה היה. בשבת האחרונה התארחו הרב ומשפחתו ביישוב אלעזר שבגוש עציון לאירוע משפחתי. ממש באותה שבת התארחו ביישוב בנות מדרשת 'לינדבאום', העומדות להתגייס לצה"ל בתום לימודיהן.
לאחר התפילה בשבת בבוקר, הציע אחד התושבים, זה שבתו ארחה את חברותיה ממדרשת לינדבאום, לרב רפי פרץ, לשוחח עם הבנות. הרב דחה את הבקשה. ומכאן מתחיל הבלגן. איכא דאמרי כי היה עייף (שבת לפנה"צ..), ואיכא דאמרי, כי סירב לברך את הבנות הדתיות שבחרו להתגייס. (למי ששכח- הרב רפי פרץ עצמו היה טייס ואח"כ רב צבאי ראשי).
כל העניין הזה נחשף לציבור ע"י רועי שרון בחדשות כאן 11 של התאגיד. אודי אברמוביץ', ראש שלוחת לינדבאום בלוד, שהיה ממש שם באירוע בשבת, העלה פוסט בעניין. להלן דברים מהפוסט שלו: "לאחר התפילה הציע האבא (של התלמידה המארחת את בנות כיתתה) לרב רפי לבוא ולהעביר שיעור קצר לבנות המדרשה, ומיד אני הוספתי- על מנת שהרב רפי ידע למי הוא בא- 'נשמח שתבוא לברך את הבנות לפני הגיוס'". לדברי אברמוביץ', תגובתו של הרב רפי פרץ היתה: "אם אבוא- אומר להן שלא להתגייס". אברמוביץ' השיב לו: "תאמר להן את דעתך, אבל אולי תוכל לברך אותן שאם בחרו להתגייס יעשו 'קידוש השם בתפקידן?". על כך השיב הרב רפי: "זה תאמר להן אתה, בשמי". לא מריח טוב, אבל אברמוביץ', כנראה בחור עם נשמה טובה במיוחד, לימד בסיום הפוסט שלו סנגוריה על הרב פרץ וכתב כי הרב רפי פרץ נראה היה מאוד עייף (ואולי זו הסיבה שדחה את הבקשה), וחרף זה שהבנות התאכזבו, "לא צריך להוציא דברים מפרופורציות". אז לא נוציא מפרופורציות, ואנחנו גם מוכנים להבין כי הרב בא לאירוע משפחתי אז מותר לו קצת ספייס. ובכל זאת ניתן היה לצפות לתגובה אחרת. דוברו של הרב פרץ הסביר "במהלך השבת פנו אל הרב רפי פרץ ללא תיאום מראש. לרב פרץ היה אירוע משפחתי שלא יכל לבטל ולכן הבקשה לא הייתה רלוונטית. כרב צבאי ראשי לשעבר, הרב רפי מאמין שברגע שהבת התגייסה לצה"ל, היא צריכה חיזוק ותמיכה רוחנית כמו בנים שמתגייסים, וזאת עשה במסגרת שירותו בצבא". סוף ציטוט. ומה עם בת דתית שהיא בקדם גיוס? לה לא צריך לסייע (בטח אם היא מבקשת)? וגם נשאל, אם זו הייתה שבת לפני בחירות, האם גם אז היה עונה הרב בסירוב לבקשה? (בשבת שלו ערב הבחירות בפ"ת הוא עבד מאוד קשה ודילג בין 15 בתי כנסת, ולא ניכר היה כי עייף), ולא נוכל שלא לשאול, האם יש קשר בין זה שמדובר בבנות העומדות להתגייס לצבא, לסירובו של הרב פרץ לשוחח איתן ולברכן? מה שבטוח, הבנות שהיו שם, ולא רק הן, יצאו מהסיפור הזה עם טעם חמצמץ. ממדרשת עין הנצי"ב נמסר כי "סירובו של הרב פרץ, מנהיג הציונות הדתית כיום והרב הצבאי הראשי לשעבר, לדבר בפני תלמידות העומדות בפני גיוס- אינו ראוי ומעביר מסר של הדרה והשתקה. שירות הנשים בצה"ל היא מהפיכה חשובה מאין כמוה, שאנו גאות להיות חלק פעיל ומשמעותי ממנה. שירות הנשים הדתיות בצה"ל הוא אות של כבוד לציונות הדתית ולצה"ל. אנו מחזקות את חברותינו ממדרשת לינדנבאום וקוראות לרב פרץ לחשב מסלול מחדש, בכל הנוגע לעמדתו בעניין שירות הנשים הדתיות בצה"ל". ולסיים בטוב, נשיא רשת 'אור סטון', הרב כתריאל ברנדר, ברר, לאחר מעשה, את העניין עם הרב רפי פרץ, שהסביר לו כי "הייתה אי הבנה", ונענה להזמנת הרב ברנדר לתת שיעור לבנות המדרשה.
(המאמר מופיע בעלון 'שבתון' שבת זו 'בחוקותי')
תגובות
(2 תגובות)
הוסף תגובה
הוסף תגובה
2.
נושא
תגובה
שם
25/06/2020 19:48:32
1.
נושא
חילביחל
שם
25/06/2020 19:47:43
בניגוד למקובל, השבוע הרבנות הראשית לישראל גרמה לי פעמיים למחוא לה כפיים. הפעם הראשונה, כאשר הראשון לציון הרב יצחק יוסף התייחס לאסונות בענף הבניין, חידד את החובה ההלכתית 'לשים מעקה בגגך' ואמר כי קבלן העוסק בבנייה ולא מוודא כי נשמרים כל כללי הבטיחות, הרי הוא עובר על איסור תורה של 'לא תשים דמים בביתך' וחייב נידוי. הפעם השנייה, כאשר שני הרבנים הראשיים, דוד לאו ויצחק יוסף יצאו בקריאה משותפת (משותפת= בא להדגיש את חשיבותה בעיניהם) לציית להוראות כיבוי האש בכל הקשור להדלקת מדורות ל"ג בעומר. הן במספר המדורות (להתאחד כמה ביחד), הן בגודל הלהבות (כמה שפחות) וכדומה, וכמו כן יצאו נגד גזל הקרשים והשחתת אילנות לצורך חומרי הבערה. גם הזכירו, למי ששכח, שהמדורה אינה תכלית היום (יום ל"ג בעומר) אלא הרעיון הוא להגביר את הדבקות בתורת הרשב"י. הרב דוד לאו, בשיחה עם ויינט אף היה חד יותר ואמר כי אין בהדלקת מדורות שום טעם, שום הצדקה ולא צריך את זה. "המנהג יצא מכל פרופורציות, אין מצווה של ממש להדליק מדורות", הוסיף. שווה כותרת ראשית. בסיום קריאתם הוסיפו: "התורה מחייבת אותנו שיש ליתן את הדעת על נזקים סביבתיים אשר עלולים להיגרם כתוצאה מההדלקה". ארגוני הסביבה, קבלנים, ואזרחים רבים היו שמחים אם מנהיגי הדעה, ורבנים בכלל זה, יתקדמו צעד אחד קדימה ויעודדו להחליף את המדורות, על הסכנות הכרוכות בהן, בפנסים או דומה להם, בלי זיהום סביבה, בלי חשש לשרפות, בלי חשש לכוויות ולנזקים גופניים שונים. וכבר יש מספר רשויות מקומיות שעושות כן. כפר סבא, למשל. ועוד. הייתי הרבה יותר שמח, אם בהודעת הרבנים הראשיים הייתה גם קריאה לציבור שעולה למירון, שלא להשתתף בהדלקה שהמארגנים שם מכבדים את עבריין המין ברלנד, שלא בפעם הראשונה. אבל זה כנראה כבר יותר מדי בשבילם. ולסיום, כמעט שכחתי. בשם הרבה הורים, סבים וסבתות: בשביל מה צריך יום חופש בגני הילדים ובבתי הספר בל"ג בעומר? (ושיסלחו לי המורות והגננות).
אמור לי מי חברך
במסגרת הלקח שהם מבקשים ללמד את המערכת המשפטית, נתניהו וסביבתו, ובתוכם המפד"לניקים החדשים בכנסת, החליטו שמבקר המדינה הבא לא יהיה שופט בדימוס. (עד כה כל המבקרים היו שופטים בדימוס). זכותם. מה שכן, כדאי שהנבחר יהיה עם ניסיון כלשהו, עדיף ניסיון גדול, בביקורת, ולכל הפחות עם הבנה רצינית במשפטים. כדאי- אבל לא חובה. אף נראה שלא זה מה שיהיה. שני מועמדים לתפקיד. אלוף במיל גיורא רום, מועמד האופוזיציה, ומתניה אנגלמן, מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, נציג הליכוד והקואליציה. שני אנשים רציניים, אבל משפטנים או בעלי נסיון רב בביקורת או בחקירות עומק- לא. רגע, מה עם עוה"ד מיכל רוזנבוים, משפטנית המוכרת היטב בזירה הפוליטית (כולל לסיעות החרדיות שעל-פניו תמכו בה חרף היותה... אשה), ושנראה היה כי הגברת היא המועדפת על הקואליציה? ביום שני הגברת החליטה לרדת מהעניין. בתקשורת רצה סברה כי לאחר שפעיל השמאל אלדד יניב, בחילופיי ציוצים עם יאיר נתניהו, הבן של, כתב על קשרים חברתיים לכאורה שיש לו איתה, בזה הוא (אלדד יניב) קבר את הסיכוי של מיכל רוזנבוים שנתניהו ימליץ עליה. מתי כבר ילמד אלדד יניב, שלא צריך למהר לספר לחברים?
אחרי שכבו האורות
בשעה טובה האירוויזיון מאחורינו. לא בדיוק אירוע שמדבר אליי, אבל כמי שחי פה, להתעלם לגמרי- אי אפשר. אז קצת תובנות, ולא בהקשר המוסיקלי או הוויזואלי. אחד- יש שקבלו ועדיין קובלים על כך ש"התקפלנו" והאירוע נערך בתל אביב ולא בבירתנו הקדושה ירושלים. בעיניים שלי- טוב שכך. ולא רק בגלל חילולי השבת. מה לעיר הקודש ולמה שהלך שם? בהיבט התדמיתי של ישראל, לא נגרע כלום מזה שהאירוע הזה נערך בתל אביב. ירושלים הייתה ותישאר בירתנו גם ככה. שתיים- הסיעות החרדיות ביטלו בשבוע שעבר פגישה בעניין המו"מ הקואליציוני בגין חילולי השבת סביב האירוויזיון. נתניהו החזיר להם במכתב בו הבהיר כי כל האקשן הזה של האירוויזיון הוא לא עניין ממשלתי אלא של התאגיד (סליחה, מי מממן את התאגיד?). אל דאגה, בחלוף יומיים-שלושה, הם חזרו לשולחן הדיונים. הרב חיים קנייבסקי, ראש הישיבה ומבכירי המנהיגים הרוחניים של הליטאים הוציא פעשקוויל בו קבע כי "הנה קמו מרשיעי ברית לחלל את שבת קדשינו ותפארתנו בפרהסיא גדולה ביד רמה, ה' ישמור, גם כופין על שומרי שבת רבים לעבוד ביום השבת ואין איתנו כוח לעמוד כנגדם ולהפר עצתם, והדבר הוא סכנה לכל היישוב כאן בארץ הקודש". עוד הוסיף כי "עלינו לזעוק ולהריע... עלינו לגלות דעתנו כי אין ידינו במעל הזה, ואנו מתנגדים לזה בכל דעתנו". ובזה כמעט נגמר העניין. לא הפגנות מי יודע מה, שום חסימות כבישים. (לא נפתח פה...). בהבנה שלי, החברים קיימו את חובת המחאה, וחזרו לשגרת יומם. הרב הראשי לישראל, דוד לאו, קרא לציבור להקדים את כניסת השבת בעשר דקות ולאחר את יציאתה בעשר דקות, כתשובה לחילול השבת הגדול. "נראה לקב"ה שבכל זאת אנחנו 'עם מקדשי שביעי' - ונקווה גם שבמהרה 'כולם ישבעו ויתענגו מטובך". נחמד. שלוש- בעיניים שלי, אם היה פספוס באירוויזיון, זה לא זה שהזמר הישראלי הגיע למקום 23 מתוך 26, וגם לא שהאירוע היה בתל אביב ולא בירושלים. הפספוס הענק היה שישראל לא עמדה מול הגוף האחראי על האירוויזיון שיאחר את אירוע הגמר ויתגמש טיפה בעניין החזרה הגנרלית, כך שלהקת 'שלווה" המקסימה, המורכבת מבעלי מוגבלויות, לא הייתה נאלצת לוותר על הופעתה בגמר עצמו בגלל האילוץ לחלל שבת. זה היה יכול להיות לא "רק" קידוש השם ענק, אלא קידום ענק, יוצא דופן, לעניינם של בעלי המוגבלויות בכל העולם. ממש, ישראל כאור לגויים. כמה חבל.
מרד אזרחי- זו הדרך?
בחוברת שכתב הרב צבי טאו, נשיא ישיבת הר המור וגדול המשפיעים בזרם החרד"לי לרגל יום העצמאות, כתב בין השאר: "מנסים להרוס את חיי המשפחה: להעניק לגיטימציה לניאוף ולגילוי עריות, למשפחות חד־הוריות ולאל־הורות... גם משכב בהמה עומד כבר על הפרק, וכבר התחילו להישמע קולות שפדופיליה היא דבר נורמלי. את כל הכיעור הזה מנסים לצייר כגן עדן עלי אדמות, ואת התכנים האלו פועלים להנחיל גם לילדים קטנים בגני הילדים". והוסיף: "ברוח הזמן הרווחת בימינו יש אובדן ערכים גמור – ערכי המוסר, ערכי המשפחה וערכים בסיסיים של טהרה וניקיון מטומאה וזוהמה". ואיך כך זה קורה? מדובר ב"מעשה נוכלות של יחידים חסרי אחריות שעורכים ניסוי על התרבות האנושית כולה, בלי שיהיו להם 'קבלות' וביטחונות שלניסוי הזה יהיה סוף טוב". לדידו מדובר ב"נוכלים, אנשים ריקניים, חסרי אחריות ותרבות אנושית מינימלית. המניע שלהם הוא עצם ההנאה מכך שהם מצליחים מאחורי הקלעים לנהל עם שלם ולשנות את ערכיו ואת סדרי חייו". לדידו, להם שותפים גם משרד החינוך, האקדמיה, התקשורת והמועצה להשכלה גבוהה. ולתכלס', כיצד קורא הרב טאו להתמודד עם זה? לצאת למרי אזרחי. "יש כאלה שרואים אותנו כך – אנשים נחמדים ונימוסיים שאינם נוטים לעשות בעיות", כותב הרב טאו, "אנשים שאין להם כוח לעמוד בפני השטף של ה'ערכים החדשים' והם מתקפלים בפני כל שדרן ברדיו. צריך להשתחרר מזה". לטענות בציבור על הסגנון הפוגעני של כמה מן הקמפיינים של ארגונים חרדל"ים כמו חותם, כותב הרב טאו כי חומרת המצב מצדיקה שיטות פעולה קיצוניות. "במצבים האלו זו טעות לשמור על 'סטריליות' ודיבור נקי. נכון שנימוס ודיבור נקי משרים אווירה נעימה על החיים, אבל החיים עצמם קודמים להם וחשובים מהם [...] צריך לזעזע ולחשוף את הכיעור עם כל השלכותיו ותוצאותיו בלי להתנצל על כך." הרב אברהם סתיו, בוגר ישיבות "הגוש", העלה פוסט כתגובה לחיבור האמור של הרב צבי טאו. לא ניכנס כאן לגופם של דבריו. לא חלף זמן רב מאז עלה הפוסט לאוויר, והרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת גן ומהבכירים שבזרם 'הר המור' התבטא בשיעור שהעביר כי מאמר התגובה שכתב הרב אברהם סתיו לחוברת האחרונה שהוציא הרב צבי טאו הוא "חוצפה בלתי נסבלת" ו-"חילול השם כבד". בתגובה לתגובה כתב הרב אברהם סתיו: "זה לא משהו בתוכן או בסגנון של דבריי (שהדגשתי בהם שוב ושוב את דלות ערכי וקטנותי אל מול הרב טאו), אלא עצם ההעזה 'לצאת בפומבי, רב צעיר, כנגד אחד מזקני העדה'". וזו כבר מחלוקת עקרונית בין השניים, כמו בין שני המגזרים מהם הם באים. מותר לחלוק על "זקן" (בכפל המשמעות, בתורה ובגיל)?, או לא. הרב שפירא, באותו שיעור, העיד כי מעולם לא העלה על בדל דעתו לפרסם מאמר שיש בו מחלוקת על הרב ליכטנשטיין זצ"ל. כך הוא מצפה שינהגו גם תלמידי הרב ליכטנשטיין, ביחס לרבותיו שלו. אבל כאן נידב הרב סתיו הצעיר עצה לרב שפירא המבוגר: "ואני הקטן, צעיר תלמידיו של הרב ליכטנשטיין, קורא לרב שפירא ומבקש ממנו: פרסם את מאמריך, אמור את דעתך בלי מורא, כתוב את כל מה שיש לך לומר על שיטתו ודעותיו. בכבוד, בעדינות, אך בלי חשש. הוא וודאי ישמח בכך, ושפתיו יהיו דובבות בקבר, כפי שכתב הרב משה פיינשטיין לאותו רב צעיר שחשש לחלוק על דברי החזון איש בבני-ברק. וגם אנחנו, תלמידיו ותלמידיך, נרוויח הרבה מן הדיון הישיר והנוקב." אבל הרושם שלי שיש פה לא רק עניין של השקפה. שיפטו אתם. כאן המשיך הרב סתיו הצעיר מנהמת ליבו כלפיי הרב שפירא: "זה עדיף מאשר לשלוח את תלמידיך להפגין מול בית הוריי (הרב דוד סתיו ורעייתו) באמצע הלילה כמחאה נגד מערך הכשרות של 'צהר'; זה עדיף מאשר לכנות את מורי הרב יובל שרלו בשם "ניאו רפורמי"; זה עדיף מאשר לומר לתלמידותיך שלא יתחתנו עם יהודי שעבר גיור בבית-דין של ארגון צהר". סוף ציטוטים. תשאלו, בשביל מה הבאתי כאן את הדברים? מה השאלה? א. מקובלנו ש"המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". ב. יהיה זה חלקי הדל בהצפת הגישות השונות. ג. גם מקובלנו ש"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם". ואע"פ שיתממה- אחכה לו.
עייפות? אי הבנה, או סיבה עקרונית?
הרב רפי פרץ, יו"ר איחוד מפלגות הימין ומי שמיועד להיות שר החינוך בממשלת נתניהו הבאה, עבר לאחרונה בעצמו 'סידרת חינוך' קצרה ולא נעימה. ומעשה היה. בשבת האחרונה התארחו הרב ומשפחתו ביישוב אלעזר שבגוש עציון לאירוע משפחתי. ממש באותה שבת התארחו ביישוב בנות מדרשת 'לינדבאום', העומדות להתגייס לצה"ל בתום לימודיהן.
לאחר התפילה בשבת בבוקר, הציע אחד התושבים, זה שבתו ארחה את חברותיה ממדרשת לינדבאום, לרב רפי פרץ, לשוחח עם הבנות. הרב דחה את הבקשה. ומכאן מתחיל הבלגן. איכא דאמרי כי היה עייף (שבת לפנה"צ..), ואיכא דאמרי, כי סירב לברך את הבנות הדתיות שבחרו להתגייס. (למי ששכח- הרב רפי פרץ עצמו היה טייס ואח"כ רב צבאי ראשי).
כל העניין הזה נחשף לציבור ע"י רועי שרון בחדשות כאן 11 של התאגיד. אודי אברמוביץ', ראש שלוחת לינדבאום בלוד, שהיה ממש שם באירוע בשבת, העלה פוסט בעניין. להלן דברים מהפוסט שלו: "לאחר התפילה הציע האבא (של התלמידה המארחת את בנות כיתתה) לרב רפי לבוא ולהעביר שיעור קצר לבנות המדרשה, ומיד אני הוספתי- על מנת שהרב רפי ידע למי הוא בא- 'נשמח שתבוא לברך את הבנות לפני הגיוס'". לדברי אברמוביץ', תגובתו של הרב רפי פרץ היתה: "אם אבוא- אומר להן שלא להתגייס". אברמוביץ' השיב לו: "תאמר להן את דעתך, אבל אולי תוכל לברך אותן שאם בחרו להתגייס יעשו 'קידוש השם בתפקידן?". על כך השיב הרב רפי: "זה תאמר להן אתה, בשמי". לא מריח טוב, אבל אברמוביץ', כנראה בחור עם נשמה טובה במיוחד, לימד בסיום הפוסט שלו סנגוריה על הרב פרץ וכתב כי הרב רפי פרץ נראה היה מאוד עייף (ואולי זו הסיבה שדחה את הבקשה), וחרף זה שהבנות התאכזבו, "לא צריך להוציא דברים מפרופורציות". אז לא נוציא מפרופורציות, ואנחנו גם מוכנים להבין כי הרב בא לאירוע משפחתי אז מותר לו קצת ספייס. ובכל זאת ניתן היה לצפות לתגובה אחרת. דוברו של הרב פרץ הסביר "במהלך השבת פנו אל הרב רפי פרץ ללא תיאום מראש. לרב פרץ היה אירוע משפחתי שלא יכל לבטל ולכן הבקשה לא הייתה רלוונטית. כרב צבאי ראשי לשעבר, הרב רפי מאמין שברגע שהבת התגייסה לצה"ל, היא צריכה חיזוק ותמיכה רוחנית כמו בנים שמתגייסים, וזאת עשה במסגרת שירותו בצבא". סוף ציטוט. ומה עם בת דתית שהיא בקדם גיוס? לה לא צריך לסייע (בטח אם היא מבקשת)? וגם נשאל, אם זו הייתה שבת לפני בחירות, האם גם אז היה עונה הרב בסירוב לבקשה? (בשבת שלו ערב הבחירות בפ"ת הוא עבד מאוד קשה ודילג בין 15 בתי כנסת, ולא ניכר היה כי עייף), ולא נוכל שלא לשאול, האם יש קשר בין זה שמדובר בבנות העומדות להתגייס לצבא, לסירובו של הרב פרץ לשוחח איתן ולברכן? מה שבטוח, הבנות שהיו שם, ולא רק הן, יצאו מהסיפור הזה עם טעם חמצמץ. ממדרשת עין הנצי"ב נמסר כי "סירובו של הרב פרץ, מנהיג הציונות הדתית כיום והרב הצבאי הראשי לשעבר, לדבר בפני תלמידות העומדות בפני גיוס- אינו ראוי ומעביר מסר של הדרה והשתקה. שירות הנשים בצה"ל היא מהפיכה חשובה מאין כמוה, שאנו גאות להיות חלק פעיל ומשמעותי ממנה. שירות הנשים הדתיות בצה"ל הוא אות של כבוד לציונות הדתית ולצה"ל. אנו מחזקות את חברותינו ממדרשת לינדנבאום וקוראות לרב פרץ לחשב מסלול מחדש, בכל הנוגע לעמדתו בעניין שירות הנשים הדתיות בצה"ל". ולסיים בטוב, נשיא רשת 'אור סטון', הרב כתריאל ברנדר, ברר, לאחר מעשה, את העניין עם הרב רפי פרץ, שהסביר לו כי "הייתה אי הבנה", ונענה להזמנת הרב ברנדר לתת שיעור לבנות המדרשה.
(המאמר מופיע בעלון 'שבתון' שבת זו 'בחוקותי')
תגובות
(2 תגובות)
הוסף תגובה
הוסף תגובה
2.
נושא
תגובה
שם
25/06/2020 19:48:32
1.
נושא
חילביחל
שם
25/06/2020 19:47:43
ידיעות בקצרה
ספורט
"בשביל הספורט" טור דעה מאת שי מייבסקי "מי הבא בתור ומי בתור הבא" ("איך קוראים לאהבה שלי", יהודה פוליקר ויעקב גלעד) אליך רב"ש
10/04/2024
כתבות
אירוע פלילי חמור הלילה בפ"ת
09/04/2024
כתבות
כמה חנייה שתרצו
31/03/2024
חינוך
החינוך הדתי פ"ת - בידיו
27/03/2024
מקומי
נעצר בחשד שחטף תיקים מנשים בעיר
26/03/2024
כתבות
מי קיבלו בעירייה את הסמכויות בתיקים החשובים לציבור ה′סרוג′?
22/03/2024
מקומי
ההצעה הראשונה של האופוזיציה בעירייה
13/03/2024
נדל"ן
תחזיקו טוב; מלון נוסף יוקם בפ"ת
12/03/2024
מקומי
הנשים המובילות בפ"ת
10/03/2024
מלחמת "חרבות ברזל" בפתח תקווה
מתפללים לשחרורם
14/11/2023