- כ"ב תשרי ה'תשפ"ד 07/10/2023מצב חירום - מענה ומידע לציבור
דעות
עלו כיתה
ט"ז סיון ה'תשע"ט 19/06/2019
כבוד השרים
אמור מעתה כבוד שר החינוך הרב רפי פרץ, כבוד שר התחבורה בצלאל סמוטריץ'. תתחילו להתרגל. לא בטוח שלאורך שנים, אבל לפחות עד הבחירות הקרובות. בימים האחרונים ראש הממשלה נראה היה להוט להפקיד בידי השניים את התיקים, יותר מכפי שלפחות סמוטריץ' נראה היה להוט לקבל את שלו. זה האחרון, גם מפני שמשרד התחבורה לא היה החלום הרטוב שלו (למרות שגם דרכו יצליח מן הסתם לחולל שינוי משמעותי בכבישי יו"ש, והגיע הזמן), אך גם כי כשר יהיה לו קשה יותר (לא פוליטי קורקט) לומר בפומבי את מה שיושב לו בבטן. למשל, בענייני ביטחון, בעניין אי בנייה בהתיישבות וכדומה. כך או כך, השניים- שרים. אגב, עפ"י אחד הפרסומים, סמוטריץ' ויתר על משרד נוסף, כדי שנתניהו ישאיר בידי אורי אריאל את משרד החקלאות עד לאחר הבחירות. מעין פיצוי על הבעיטה באחוריים שנתן סמוטריץ' לאריאל בבחירות הפנימיות באיחוד הלאומי. ואיך שלא נסתכל על זה, האיחוד הלאומי יצאו הכי גדולים. מפלגה של שני מנדטים, עם שני שרים. שיא עולמי חדש, עליו הצביע עמית סגל בציוצו בטוויטר.
מבחן השבת
"אני לא עובד אצל נתניהו, אני עובד אצל הקב"ה", אמר השר סמוטריץ' בריאיון לאחר שקיבל את תיק. מה שנכון, נכון. אבל החיים כאן הראו שלנהל מדינה ממש ממש על פי ההלכה, לא תמיד זה הולך חלק. ומשרד התחבורה הוא בהחלט זרוע מוקשים בעניין הזה. וזכורים שלא לטוב – העברת המשחן בשבת, עבודות הרכבת בשבת, ועבודות הרכבת קלה, והתחבורה הציבורית ועוד כהנה. ומי יערוב שאחד או כמה מאלה לא יצוצו שוב בשלושה חודשים הקרובים? נתניהו וסמוטריץ' סיכמו על תיאום ביניהם, בכל מקרה שתתעורר בעיה מן הסוג הזה. מעניין יהיה לראות פשרו של אותו "תיאום", לכשיבוא, כשמול השולחן ערוך יעמוד לחץ של ראש הממשלה. האם סמוטריץ' כשר תחבורה יוכל לגלות יותר גמישות לעומת העמדה שיציגו החרדים, בעניין העבודות ברכבת, למשל? יהיה מעניין. ועוד מילה. הרב פרץ וסמוטריץ' סיכמו עם ראש הממשלה על "שמירה מלאה על הסטאטוס קוו בענייני דת-מדינה כפי שהיה נהוג בישראל מזה עשרות שנים". לאיזה שנים בדיוק הם התכוונו? אני מכיר זליגה של הסטאטוס-קוו הזה במהלך השנים. לא הרי השבת בישראל לפני שני עשורים, לאיך שהיא נראית היום. אז למה התכוונו המשוררים?
כמה קילו שמאל?
"בנסיבות שנוצרו - הקטסטרופה שהציבור עדיין לא כל כך מודע לה בתקציב המדינה, והאתגרים הביטחוניים הצפויים - תפקידנו לכפות על הליכוד ועל כחול לבן להקים ממשלת חירום לאומית ליברלית - ישראל ביתנו-הליכוד-כחול לבן (ולא ממשלת הלכה). ממשלה שתשקף את רצון הרוב המוחלט של אזרחי מדינת ישראל", כתב אביגדור ליברמן בפוסט במוצ"ש האחרון, והמערכת הפוליטית רעשה וגעשה. עוד הוסיף ליברמן: "המפלגה שתקבל את מרב המנדטים, נציגה יהיה המועמד להרכבת הממשלה - בלי החרדים ובלי איתמר בן גביר. לאחר גיבוש תקציב המדינה, הסכמות בסוגיות הביטחון וסיכומים בנושאי דת ומדינה תוקם קואליציה, ורק אחר כך מי שירצה, על בסיס קווי היסוד האלה, שיצטרף בשמחה", דבריי ליברמן. בליכוד הגיבו: "יצא המרצע מהשק. ליברמן אומר בפירוש שיכפה ממשלת שמאל". מסתבר ששמאל הוא עניין של הגדרה אישית. (ממשלת) אחדות (או חירום) עם ישראל ביתנו, הליכוד וכחול-לבן, שמאל זה בטח לא. בדיוק כמו שאם נתניהו היה מצליח בנסיונו לצרף אליו את גבאי ורוס, לא היתה הופכת ממשלתו לממשלת שמאל.
מילה של ליברמן
מתגובותיהן של חלק מהמפלגות, קשה שלא לקבל את הרושם שהן קצת בלחץ מליברמן. מה לעשות, הסקרים היום זורמים איתו ומפרגנים לו (ומקרה פייגלין מוכיח שזה לא מוכיח כלום). הכי מעניינת תגובת המפלגות החרדיות. הוא (ליברמן) מחוק, לא רלוונטי יותר מבחינתנו, אומרים נציגיהן הבכירים, שעד לא מזמן היו הכי סחבק שאפשר עם ליברמן. לא, הם לא יתקפו את ליברמן. להיפך, יחבקו אותו חיבוק דב. יראו כמה הוא היה מתואם איתם בנושאים שונים (למשל, התמיכה במשה ליאון בעיריית ירושלים), זאת כדי להעלות אצל השוקלים להצביע לו בגלל יחסו העוין לכאורה לחרדים לשקול שוב את העניין. כך חשף יהודה שלזינגר ב'ישראל היום'. יש בליכוד ובמפלגות הימין האחרות כאלה המצביעים על כך שכוחו של ליברמן בפיו. שהוא צבר רזומה עשיר של דיבורים פאקה-פאקה ללא כיסוי מאחוריהם ('תוך 48 אחסל את הנייה'...), אבל דיבורים לחוד ומנדטים לחוד. ייתכן. אבל לטעמי זהו ניתוח רגשי יותר כשכועסים עליו, מאשר ניתוח ענייני וממש לא רלוונטי. בהינתן תוצאות הבחירות לכנסת, מספר המנדטים והצורך של מרכיב הממשלה בהם כדי לכונן ממשלה, אלה ורק אלה הם הקובעים. וכשאתה לשון מאזניים, אתה שווה כפול ממספר המנדטים שלך. כשליברמן אומר "אכפה" הקמת ממשלת אחדות, אפשר להתייחס לדבריו כאל מגלומניה, כ'הפגנת שרירים', אפשר ליחס להם איזה פרשנות או משמעות שרוצים. אבל בתכלס', בדיוק כפי שהפעם הוא היה זה שלא סלל את הדרך לממשלה בראשות נתניהו, גם בבחירות הקרובות, ליברמן, בהנחה שיעבור את אחוז החסימה (ונכון לעכשיו סקרים מראים שיעבור ואף יכפיל את מספר המנדטים שלו), יכול להיות זה שיכריע. התבטאותו, שהמפלגה עם הכי הרבה מנדטים היא צריכה להרכיב ממשלה, אינה משוללת הגיון. לא מן הנמנע שגם נשיא המדינה יאמץ אותה. (צפו לקמפיין ענק של הליכוד עם ההדגשה הזו). ובמצב העניינים דהיום, של נתניהו ותיקיו שבדרך, והרגשת "נשבר לי" שנראה כי פושה בקרב לא מעטים בציבור שבעבר תמך בליכוד של נתניהו, אני לא מכיר הרבה שיסכימו להמר על הרבה כסף על כך שהליכוד ייצא הגדול בבחירות.
אחדות לא כברירת מחדל
בעיניים שלי, ממשלת אחדות היא לא רק ברירת מחדל. היא אפילו האפשרות הנכונה והעדיפה. מה לעשות, הציבור בישראל חצוי, כמעט שווה, עם יתרון קל לימין. אבל חיים בתוכנו גם מסה גדולה של מרכז-שמאל. נשבר כבר ממלחמות היהודים. קואליציה כמעט מקיר אל קיר, עם הליכוד, כחול-לבן על שלל מנדטיהן, ועדיף גם מפלגה דתית או שתיים – יופי של דבר. לא על הכל חייבים להסכים, מספיק על הרוב. ועם השאר- מסתדרים. מתפשרים. לא אהבתי את דרישתו של ליברמן שהמפלגות החרדיות לא יישבו בממשלה אתו. לענ"ד, בהרכבן היום המפלגות החרדיות הן לא פחות פרקטיות ומכילות מאיחוד מפלגות הימין של הרב פרץ, סמוטריץ' ויוגב. אבל ב"ה בינתיים לא ליברמן ירכיב את הממשלה הבאה. לכל היותר ייקרא להיות חבר בה. ונחזור לליברמן ולממשלת אחדות. אך לפני כחודשיים, עוד לפני המשא ומתן על הרכבת הממשלה הצהיר אותו אביגדור ליברמן: "מטיפים לנו מוסר, לדאוג לממשלת אחדות. צריך להיות ברור, ממשלת אחדות אפשר להקים סביב נושא אחד מסוים. סתם להקים ממשלת אחדות זה להקים ממשלת שיתוק - ואנחנו לא רוצים ממשלת שיתוק. מדינת ישראל ידעה ממשלת אחדות או ממשלת חירום לאומית בשעות הקשות של העם, ששת הימים, משבר כלכלי. כרגע אין שום סיבה כי ממשלת אחדות כזאת תהיה ממשלת שיתוק לאומי", אמר ליברמן. אז מסתבר שליברמן שינה דעתו. לדבריו, הנתונים על הגירעון המעמיק ואתגרים ביטחוניים שבפתח. שעת חירום, לא פחות. לשנות דעה? לגיטימי. זה בדיוק מותר האדם מן הבהמה. לחשוב. ואולי מעז (בחירות חדשות) יצא מתוק (ממשלת אחדות).
נתנו לזה, נתנו לזה ורק להם לא נשאר
עוד לא הספיקו לחמם את הכסאות, וכבר יצאה הכנסת ה-21 לפגרת בחירות. בדיון שנערך בוועדה המסדרת, בניהולו של ח"כ שלמה קרעי (ליכוד), תהה ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) מדוע הכנסת יוצאת לפגרה, ואמר כי נוצר מצב ששנה שלמה אין פיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה. אין פריימריז באף מפלגה ואין הצדקה לכך שהכנסת לא תעבוד. אמר ועשה- פינדרוס הצביע נגד ההצעה להוציא את הכנסת לפגרה. ח"כ מאיר כהן (כחול לבן) השיב לפינדרוס כי יש צדק בדבריו, אולם יש חשש ממחטפים. ועל-כן טוב עשה יו"ר הכנסת שהחליט על יציאה לפגרה. כך או כך, הוועדה אישרה את הקמתה של ועדה מיוחדת לתקציב הביטחון, ועדה משותפת לוועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון. הוועדה תמנה 12 חברים. ששה חברי ועדת כספים ושישה חברי ועדת חוץ וביטחון. חברי הוועדה יהיו חברי הכנסת משה גפני שיכהן כיו"ר הוועדה, דוד ביטן, יעקב מרגי, מיקי לוי, אורית פרקש-הכהן, סתיו שפיר, אבי דיכטר, עוזי דיין, קטי (קטרין) שטרית, ישראל אייכלר, בנימין גנץ, אלעזר שטרן. שמתם לב? ועדה כ"כ חשובה, ולאיחוד מפלגות הימין אין בה נציג. לכולם יש, ולהם אין. אפשר להתחיל להתגעגע לימים שניסן סלומינסקי שמר על הקופה.
פתח את הקלפים
אפשר לא לאהוב את חילופי הדברים הקשים שהיו בשבוע שעבר בין ח"כ מוטי יוגב לנפתלי בנט, אפשר לכעוס על סגנונו של יוגב, אבל בעיניים שלי, מכל הפרשיה הזאת, מעז יצא מתוק. בנט כנראה כן לקח את הדברים של יוגב ללב- והתרגז, ומה שיצא זה פוסט מרתק שלו, ששם על השולחן את הרב המפריד בין הבית היהודי דהיום לבין מה שרבים במרכז-הדתי חשים, חושבים ומרגישים. יען, פער עצום בין הבית היהודי עם הנהגתו החרד"לית לבין הימין החדש של בנט, כמעט בכל דבר חשוב של הציונות הדתית. ובכלל זה: מעורבות רבנים בפוליטיקה, היחס לנשים וחיילות דתיות בתוכן, חקיקה דתית, היחס לתרבות הכללית ולמה שהיא מייצגת, היחס ללהט"בים, וכיוצא באלו. לבנט כנראה נפל האסימון. לפני הבחירות האחרונות כמעט לא יצא מפיו משפט שלא דיבר או התייחס למצב המדיני/ביטחוני/ יו"ש/ התנחלויות וכיוצא באלו. ימין, ימין, ימין. מכל הנושאים החברתיים-דתיים שהוא העלה כעת בכישרון רב, הוא ברח אז כמו מאש, אולי בגלל המסגרת הפוליטית בה היה (הבית היהודי, רבני הציונות הדתית שאת תמיכתם היה צריך), וגם לאחר שפרש ממנה, כנראה עוד לא "השתחרר" לו. עתה, כשהגשר אתם קרס, זה יצא לו טבעי. להרגשתי, לו התבטא כך רהוט ונחוש לפני הבחירות האחרונות, ולא נדבק כל הזמן לעניין המדיני מזה ולתקיפת נתניהו מזה, את רף אחוז החסימה הוא היה רואה מהצד השני, זה העליון. האם זה מבטיח משהו לגביי הפעם הזו? בלי איילת שקד זה הולך להיות יותר קשה. אולי משה (פייגלין), שלא שולל חבירה לבנט, יביא את הערך המוסף הזה, ויושיע.
מטאטא חדש לא בהכרח מטאטא טוב
לא אחת הצליחה שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, להרגיז את המערכת המשפטית. שקד החזיקה ומחזיקה באג'נדה שעוד הרבה יש לעשות במסגרת ה'חינוך מחדש' של מערכת המשפט בישראל, ובג"צ בכלל זה ואפילו במקום גבוה. אבל לא חלפו אלא ימים ספורים מאז נאלצה שקד להחזיר את המפתחות, וכבר מתגעגעים אליה שם. בממסד המשפטי מבינים, שמחליפה בתפקיד, אמיר אוחנה, הוא סיפור אחר לגמרי. לא רק סיבת היבחרו לתפקיד, כמי שאמור לשמש השכפ"ץ של נתניהו מול הפרקליטות, אלא גם בגלל ה'אני מאמין' שלו ביחס למערכת. מדבריו בריאיון לחברת החדשות, עם היבחרו, השתמע כי לשיטתו, בנסיבות קיצוניות אין חובה לכבד את החלטות בית משפט העליון. בעיניים של שופטי בג"צ, הוא נכנס לתפקיד ברגל שמאל. הנה מה שאמרה נשיאת בית משפט העליון, אסתר חיות, על דבריו של שר המשפטים החדש ביום היכנסו לתפקיד. "בעיניי, יש לראות בחומרה את העובדה ששר משפטים במדינת ישראל, ביום השבעתו לתפקיד, בוחר לשתף אותנו בהשקפת עולם משפטית חסרת תקדים וחסרת אחריות שלפיה לא את כל פסקי הדין הניתנים על ידי בית משפט חייבים לכבד... כל בעל דין יוכל מעתה, בברכת שר המשפטים, לבחור איזה פסק דין צריך לקיים ואיזה לא. ואני רוצה לומר על כך רק דבר אחד – בין תפיסת העולם הזו ובין אנרכיה של 'איש הישר בעיניו יעשה' – הדרך קצרה". לאחר מעשה אוחנה כנראה הבין כי "הגזים" ובחשבון הפייסבוק שלו כתב: "שיהיה ברור: בלי מערכת משפט - אין דמוקרטיה... בדבריי נתתי דוגמה למקרה קיצוני שהתרחש במציאות. אין המדובר בהחלטות שבשגרה, ולא מדובר בהחלטות ש'סתם איננו מסכימים להן'. מדובר בנסיבות קיצוניות ביותר ש'דגל שחור מתנוסס מעליהן' ועלולות לעלות בחיי אדם (ממש כפי שאנחנו מכירים בתפיסה לפיה אין חובה לציית לכל פקודה, ובצדק). גם המובן מאליו צריך שייאמר. צריך לכבד את החלטות בתי המשפט. כך עשיתי תמיד, כך אני מאמין". ומי אץ רץ לחזק את אוחנה? חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שכל כך שאף להיות במקומו. "יש לראות בחומרה רבה את העובדה שנשיאת בית המשפט העליון מרשה לעצמה לבקר את שר המשפטים הנבחר בצורה חריפה ובפומבי. לגופו של עניין, ציות לחוק חשוב הרבה יותר מציות לפסקי דין. כשפסקי דין יושתתו על בסיס ציות לחוקי הכנסת לא תהיה שום בעיה לציית להם ככתבם וכלשונם", דברי סמוטריץ', שלא יהיה שר משפטים. ובחזרה לאיילת שקד. "חלקתי עליה אבל נהניתי לעבוד איתה. הייתה לה אג'נדה אבל יש לה שכל ישר", אמר המשנה (בדימוס) לנשיאת בית משפט העליון, אליקים רובינשטיין, בהתייחסו לאיילת שקד, בטקס הענקת פרס יקיר המשפט העברי שנערך בשבוע שעבר ביוזמת עו"ד איציק נטוביץ' ראש סיעת אמונה במשפט בלשכת עורכי הדין. ומכלל הן אתה שומע לאו? "כשאני שומע את הקולות היום, אני מבין שעוד נתגעגע לאיילת שקד", הוסיף רובינשטיין. והמבין יבין.
מה עם הדר?
"הבוקר ייכנס לעזה, בפעם השמינית, השליח הקטארי עם 30 מיליון דולר. כמה מיליונים של דולרים צריך להעביר כדי להחזיר את הדר הביתה?" כתבו שמחה ולאה גולדין בחשבון הטוויטר שלהם, ביום ראשון.
***
צילום סמוטריץ: יצחק קלמן
יפורסם בעלון 'שבתון' שבת זו פרשת 'שלח'
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
אמור מעתה כבוד שר החינוך הרב רפי פרץ, כבוד שר התחבורה בצלאל סמוטריץ'. תתחילו להתרגל. לא בטוח שלאורך שנים, אבל לפחות עד הבחירות הקרובות. בימים האחרונים ראש הממשלה נראה היה להוט להפקיד בידי השניים את התיקים, יותר מכפי שלפחות סמוטריץ' נראה היה להוט לקבל את שלו. זה האחרון, גם מפני שמשרד התחבורה לא היה החלום הרטוב שלו (למרות שגם דרכו יצליח מן הסתם לחולל שינוי משמעותי בכבישי יו"ש, והגיע הזמן), אך גם כי כשר יהיה לו קשה יותר (לא פוליטי קורקט) לומר בפומבי את מה שיושב לו בבטן. למשל, בענייני ביטחון, בעניין אי בנייה בהתיישבות וכדומה. כך או כך, השניים- שרים. אגב, עפ"י אחד הפרסומים, סמוטריץ' ויתר על משרד נוסף, כדי שנתניהו ישאיר בידי אורי אריאל את משרד החקלאות עד לאחר הבחירות. מעין פיצוי על הבעיטה באחוריים שנתן סמוטריץ' לאריאל בבחירות הפנימיות באיחוד הלאומי. ואיך שלא נסתכל על זה, האיחוד הלאומי יצאו הכי גדולים. מפלגה של שני מנדטים, עם שני שרים. שיא עולמי חדש, עליו הצביע עמית סגל בציוצו בטוויטר.
מבחן השבת
"אני לא עובד אצל נתניהו, אני עובד אצל הקב"ה", אמר השר סמוטריץ' בריאיון לאחר שקיבל את תיק. מה שנכון, נכון. אבל החיים כאן הראו שלנהל מדינה ממש ממש על פי ההלכה, לא תמיד זה הולך חלק. ומשרד התחבורה הוא בהחלט זרוע מוקשים בעניין הזה. וזכורים שלא לטוב – העברת המשחן בשבת, עבודות הרכבת בשבת, ועבודות הרכבת קלה, והתחבורה הציבורית ועוד כהנה. ומי יערוב שאחד או כמה מאלה לא יצוצו שוב בשלושה חודשים הקרובים? נתניהו וסמוטריץ' סיכמו על תיאום ביניהם, בכל מקרה שתתעורר בעיה מן הסוג הזה. מעניין יהיה לראות פשרו של אותו "תיאום", לכשיבוא, כשמול השולחן ערוך יעמוד לחץ של ראש הממשלה. האם סמוטריץ' כשר תחבורה יוכל לגלות יותר גמישות לעומת העמדה שיציגו החרדים, בעניין העבודות ברכבת, למשל? יהיה מעניין. ועוד מילה. הרב פרץ וסמוטריץ' סיכמו עם ראש הממשלה על "שמירה מלאה על הסטאטוס קוו בענייני דת-מדינה כפי שהיה נהוג בישראל מזה עשרות שנים". לאיזה שנים בדיוק הם התכוונו? אני מכיר זליגה של הסטאטוס-קוו הזה במהלך השנים. לא הרי השבת בישראל לפני שני עשורים, לאיך שהיא נראית היום. אז למה התכוונו המשוררים?
כמה קילו שמאל?
"בנסיבות שנוצרו - הקטסטרופה שהציבור עדיין לא כל כך מודע לה בתקציב המדינה, והאתגרים הביטחוניים הצפויים - תפקידנו לכפות על הליכוד ועל כחול לבן להקים ממשלת חירום לאומית ליברלית - ישראל ביתנו-הליכוד-כחול לבן (ולא ממשלת הלכה). ממשלה שתשקף את רצון הרוב המוחלט של אזרחי מדינת ישראל", כתב אביגדור ליברמן בפוסט במוצ"ש האחרון, והמערכת הפוליטית רעשה וגעשה. עוד הוסיף ליברמן: "המפלגה שתקבל את מרב המנדטים, נציגה יהיה המועמד להרכבת הממשלה - בלי החרדים ובלי איתמר בן גביר. לאחר גיבוש תקציב המדינה, הסכמות בסוגיות הביטחון וסיכומים בנושאי דת ומדינה תוקם קואליציה, ורק אחר כך מי שירצה, על בסיס קווי היסוד האלה, שיצטרף בשמחה", דבריי ליברמן. בליכוד הגיבו: "יצא המרצע מהשק. ליברמן אומר בפירוש שיכפה ממשלת שמאל". מסתבר ששמאל הוא עניין של הגדרה אישית. (ממשלת) אחדות (או חירום) עם ישראל ביתנו, הליכוד וכחול-לבן, שמאל זה בטח לא. בדיוק כמו שאם נתניהו היה מצליח בנסיונו לצרף אליו את גבאי ורוס, לא היתה הופכת ממשלתו לממשלת שמאל.
מילה של ליברמן
מתגובותיהן של חלק מהמפלגות, קשה שלא לקבל את הרושם שהן קצת בלחץ מליברמן. מה לעשות, הסקרים היום זורמים איתו ומפרגנים לו (ומקרה פייגלין מוכיח שזה לא מוכיח כלום). הכי מעניינת תגובת המפלגות החרדיות. הוא (ליברמן) מחוק, לא רלוונטי יותר מבחינתנו, אומרים נציגיהן הבכירים, שעד לא מזמן היו הכי סחבק שאפשר עם ליברמן. לא, הם לא יתקפו את ליברמן. להיפך, יחבקו אותו חיבוק דב. יראו כמה הוא היה מתואם איתם בנושאים שונים (למשל, התמיכה במשה ליאון בעיריית ירושלים), זאת כדי להעלות אצל השוקלים להצביע לו בגלל יחסו העוין לכאורה לחרדים לשקול שוב את העניין. כך חשף יהודה שלזינגר ב'ישראל היום'. יש בליכוד ובמפלגות הימין האחרות כאלה המצביעים על כך שכוחו של ליברמן בפיו. שהוא צבר רזומה עשיר של דיבורים פאקה-פאקה ללא כיסוי מאחוריהם ('תוך 48 אחסל את הנייה'...), אבל דיבורים לחוד ומנדטים לחוד. ייתכן. אבל לטעמי זהו ניתוח רגשי יותר כשכועסים עליו, מאשר ניתוח ענייני וממש לא רלוונטי. בהינתן תוצאות הבחירות לכנסת, מספר המנדטים והצורך של מרכיב הממשלה בהם כדי לכונן ממשלה, אלה ורק אלה הם הקובעים. וכשאתה לשון מאזניים, אתה שווה כפול ממספר המנדטים שלך. כשליברמן אומר "אכפה" הקמת ממשלת אחדות, אפשר להתייחס לדבריו כאל מגלומניה, כ'הפגנת שרירים', אפשר ליחס להם איזה פרשנות או משמעות שרוצים. אבל בתכלס', בדיוק כפי שהפעם הוא היה זה שלא סלל את הדרך לממשלה בראשות נתניהו, גם בבחירות הקרובות, ליברמן, בהנחה שיעבור את אחוז החסימה (ונכון לעכשיו סקרים מראים שיעבור ואף יכפיל את מספר המנדטים שלו), יכול להיות זה שיכריע. התבטאותו, שהמפלגה עם הכי הרבה מנדטים היא צריכה להרכיב ממשלה, אינה משוללת הגיון. לא מן הנמנע שגם נשיא המדינה יאמץ אותה. (צפו לקמפיין ענק של הליכוד עם ההדגשה הזו). ובמצב העניינים דהיום, של נתניהו ותיקיו שבדרך, והרגשת "נשבר לי" שנראה כי פושה בקרב לא מעטים בציבור שבעבר תמך בליכוד של נתניהו, אני לא מכיר הרבה שיסכימו להמר על הרבה כסף על כך שהליכוד ייצא הגדול בבחירות.
אחדות לא כברירת מחדל
בעיניים שלי, ממשלת אחדות היא לא רק ברירת מחדל. היא אפילו האפשרות הנכונה והעדיפה. מה לעשות, הציבור בישראל חצוי, כמעט שווה, עם יתרון קל לימין. אבל חיים בתוכנו גם מסה גדולה של מרכז-שמאל. נשבר כבר ממלחמות היהודים. קואליציה כמעט מקיר אל קיר, עם הליכוד, כחול-לבן על שלל מנדטיהן, ועדיף גם מפלגה דתית או שתיים – יופי של דבר. לא על הכל חייבים להסכים, מספיק על הרוב. ועם השאר- מסתדרים. מתפשרים. לא אהבתי את דרישתו של ליברמן שהמפלגות החרדיות לא יישבו בממשלה אתו. לענ"ד, בהרכבן היום המפלגות החרדיות הן לא פחות פרקטיות ומכילות מאיחוד מפלגות הימין של הרב פרץ, סמוטריץ' ויוגב. אבל ב"ה בינתיים לא ליברמן ירכיב את הממשלה הבאה. לכל היותר ייקרא להיות חבר בה. ונחזור לליברמן ולממשלת אחדות. אך לפני כחודשיים, עוד לפני המשא ומתן על הרכבת הממשלה הצהיר אותו אביגדור ליברמן: "מטיפים לנו מוסר, לדאוג לממשלת אחדות. צריך להיות ברור, ממשלת אחדות אפשר להקים סביב נושא אחד מסוים. סתם להקים ממשלת אחדות זה להקים ממשלת שיתוק - ואנחנו לא רוצים ממשלת שיתוק. מדינת ישראל ידעה ממשלת אחדות או ממשלת חירום לאומית בשעות הקשות של העם, ששת הימים, משבר כלכלי. כרגע אין שום סיבה כי ממשלת אחדות כזאת תהיה ממשלת שיתוק לאומי", אמר ליברמן. אז מסתבר שליברמן שינה דעתו. לדבריו, הנתונים על הגירעון המעמיק ואתגרים ביטחוניים שבפתח. שעת חירום, לא פחות. לשנות דעה? לגיטימי. זה בדיוק מותר האדם מן הבהמה. לחשוב. ואולי מעז (בחירות חדשות) יצא מתוק (ממשלת אחדות).
נתנו לזה, נתנו לזה ורק להם לא נשאר
עוד לא הספיקו לחמם את הכסאות, וכבר יצאה הכנסת ה-21 לפגרת בחירות. בדיון שנערך בוועדה המסדרת, בניהולו של ח"כ שלמה קרעי (ליכוד), תהה ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) מדוע הכנסת יוצאת לפגרה, ואמר כי נוצר מצב ששנה שלמה אין פיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה. אין פריימריז באף מפלגה ואין הצדקה לכך שהכנסת לא תעבוד. אמר ועשה- פינדרוס הצביע נגד ההצעה להוציא את הכנסת לפגרה. ח"כ מאיר כהן (כחול לבן) השיב לפינדרוס כי יש צדק בדבריו, אולם יש חשש ממחטפים. ועל-כן טוב עשה יו"ר הכנסת שהחליט על יציאה לפגרה. כך או כך, הוועדה אישרה את הקמתה של ועדה מיוחדת לתקציב הביטחון, ועדה משותפת לוועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון. הוועדה תמנה 12 חברים. ששה חברי ועדת כספים ושישה חברי ועדת חוץ וביטחון. חברי הוועדה יהיו חברי הכנסת משה גפני שיכהן כיו"ר הוועדה, דוד ביטן, יעקב מרגי, מיקי לוי, אורית פרקש-הכהן, סתיו שפיר, אבי דיכטר, עוזי דיין, קטי (קטרין) שטרית, ישראל אייכלר, בנימין גנץ, אלעזר שטרן. שמתם לב? ועדה כ"כ חשובה, ולאיחוד מפלגות הימין אין בה נציג. לכולם יש, ולהם אין. אפשר להתחיל להתגעגע לימים שניסן סלומינסקי שמר על הקופה.
פתח את הקלפים
אפשר לא לאהוב את חילופי הדברים הקשים שהיו בשבוע שעבר בין ח"כ מוטי יוגב לנפתלי בנט, אפשר לכעוס על סגנונו של יוגב, אבל בעיניים שלי, מכל הפרשיה הזאת, מעז יצא מתוק. בנט כנראה כן לקח את הדברים של יוגב ללב- והתרגז, ומה שיצא זה פוסט מרתק שלו, ששם על השולחן את הרב המפריד בין הבית היהודי דהיום לבין מה שרבים במרכז-הדתי חשים, חושבים ומרגישים. יען, פער עצום בין הבית היהודי עם הנהגתו החרד"לית לבין הימין החדש של בנט, כמעט בכל דבר חשוב של הציונות הדתית. ובכלל זה: מעורבות רבנים בפוליטיקה, היחס לנשים וחיילות דתיות בתוכן, חקיקה דתית, היחס לתרבות הכללית ולמה שהיא מייצגת, היחס ללהט"בים, וכיוצא באלו. לבנט כנראה נפל האסימון. לפני הבחירות האחרונות כמעט לא יצא מפיו משפט שלא דיבר או התייחס למצב המדיני/ביטחוני/ יו"ש/ התנחלויות וכיוצא באלו. ימין, ימין, ימין. מכל הנושאים החברתיים-דתיים שהוא העלה כעת בכישרון רב, הוא ברח אז כמו מאש, אולי בגלל המסגרת הפוליטית בה היה (הבית היהודי, רבני הציונות הדתית שאת תמיכתם היה צריך), וגם לאחר שפרש ממנה, כנראה עוד לא "השתחרר" לו. עתה, כשהגשר אתם קרס, זה יצא לו טבעי. להרגשתי, לו התבטא כך רהוט ונחוש לפני הבחירות האחרונות, ולא נדבק כל הזמן לעניין המדיני מזה ולתקיפת נתניהו מזה, את רף אחוז החסימה הוא היה רואה מהצד השני, זה העליון. האם זה מבטיח משהו לגביי הפעם הזו? בלי איילת שקד זה הולך להיות יותר קשה. אולי משה (פייגלין), שלא שולל חבירה לבנט, יביא את הערך המוסף הזה, ויושיע.
מטאטא חדש לא בהכרח מטאטא טוב
לא אחת הצליחה שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, להרגיז את המערכת המשפטית. שקד החזיקה ומחזיקה באג'נדה שעוד הרבה יש לעשות במסגרת ה'חינוך מחדש' של מערכת המשפט בישראל, ובג"צ בכלל זה ואפילו במקום גבוה. אבל לא חלפו אלא ימים ספורים מאז נאלצה שקד להחזיר את המפתחות, וכבר מתגעגעים אליה שם. בממסד המשפטי מבינים, שמחליפה בתפקיד, אמיר אוחנה, הוא סיפור אחר לגמרי. לא רק סיבת היבחרו לתפקיד, כמי שאמור לשמש השכפ"ץ של נתניהו מול הפרקליטות, אלא גם בגלל ה'אני מאמין' שלו ביחס למערכת. מדבריו בריאיון לחברת החדשות, עם היבחרו, השתמע כי לשיטתו, בנסיבות קיצוניות אין חובה לכבד את החלטות בית משפט העליון. בעיניים של שופטי בג"צ, הוא נכנס לתפקיד ברגל שמאל. הנה מה שאמרה נשיאת בית משפט העליון, אסתר חיות, על דבריו של שר המשפטים החדש ביום היכנסו לתפקיד. "בעיניי, יש לראות בחומרה את העובדה ששר משפטים במדינת ישראל, ביום השבעתו לתפקיד, בוחר לשתף אותנו בהשקפת עולם משפטית חסרת תקדים וחסרת אחריות שלפיה לא את כל פסקי הדין הניתנים על ידי בית משפט חייבים לכבד... כל בעל דין יוכל מעתה, בברכת שר המשפטים, לבחור איזה פסק דין צריך לקיים ואיזה לא. ואני רוצה לומר על כך רק דבר אחד – בין תפיסת העולם הזו ובין אנרכיה של 'איש הישר בעיניו יעשה' – הדרך קצרה". לאחר מעשה אוחנה כנראה הבין כי "הגזים" ובחשבון הפייסבוק שלו כתב: "שיהיה ברור: בלי מערכת משפט - אין דמוקרטיה... בדבריי נתתי דוגמה למקרה קיצוני שהתרחש במציאות. אין המדובר בהחלטות שבשגרה, ולא מדובר בהחלטות ש'סתם איננו מסכימים להן'. מדובר בנסיבות קיצוניות ביותר ש'דגל שחור מתנוסס מעליהן' ועלולות לעלות בחיי אדם (ממש כפי שאנחנו מכירים בתפיסה לפיה אין חובה לציית לכל פקודה, ובצדק). גם המובן מאליו צריך שייאמר. צריך לכבד את החלטות בתי המשפט. כך עשיתי תמיד, כך אני מאמין". ומי אץ רץ לחזק את אוחנה? חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', שכל כך שאף להיות במקומו. "יש לראות בחומרה רבה את העובדה שנשיאת בית המשפט העליון מרשה לעצמה לבקר את שר המשפטים הנבחר בצורה חריפה ובפומבי. לגופו של עניין, ציות לחוק חשוב הרבה יותר מציות לפסקי דין. כשפסקי דין יושתתו על בסיס ציות לחוקי הכנסת לא תהיה שום בעיה לציית להם ככתבם וכלשונם", דברי סמוטריץ', שלא יהיה שר משפטים. ובחזרה לאיילת שקד. "חלקתי עליה אבל נהניתי לעבוד איתה. הייתה לה אג'נדה אבל יש לה שכל ישר", אמר המשנה (בדימוס) לנשיאת בית משפט העליון, אליקים רובינשטיין, בהתייחסו לאיילת שקד, בטקס הענקת פרס יקיר המשפט העברי שנערך בשבוע שעבר ביוזמת עו"ד איציק נטוביץ' ראש סיעת אמונה במשפט בלשכת עורכי הדין. ומכלל הן אתה שומע לאו? "כשאני שומע את הקולות היום, אני מבין שעוד נתגעגע לאיילת שקד", הוסיף רובינשטיין. והמבין יבין.
מה עם הדר?
"הבוקר ייכנס לעזה, בפעם השמינית, השליח הקטארי עם 30 מיליון דולר. כמה מיליונים של דולרים צריך להעביר כדי להחזיר את הדר הביתה?" כתבו שמחה ולאה גולדין בחשבון הטוויטר שלהם, ביום ראשון.
***
צילום סמוטריץ: יצחק קלמן
יפורסם בעלון 'שבתון' שבת זו פרשת 'שלח'
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
ידיעות בקצרה
ספורט
"בשביל הספורט" טור דעה מאת שי מייבסקי "מי הבא בתור ומי בתור הבא" ("איך קוראים לאהבה שלי", יהודה פוליקר ויעקב גלעד) אליך רב"ש
10/04/2024
כתבות
אירוע פלילי חמור הלילה בפ"ת
09/04/2024
כתבות
כמה חנייה שתרצו
31/03/2024
חינוך
החינוך הדתי פ"ת - בידיו
27/03/2024
מקומי
נעצר בחשד שחטף תיקים מנשים בעיר
26/03/2024
כתבות
מי קיבלו בעירייה את הסמכויות בתיקים החשובים לציבור ה′סרוג′?
22/03/2024
מקומי
ההצעה הראשונה של האופוזיציה בעירייה
13/03/2024
נדל"ן
תחזיקו טוב; מלון נוסף יוקם בפ"ת
12/03/2024
מקומי
הנשים המובילות בפ"ת
10/03/2024
מלחמת "חרבות ברזל" בפתח תקווה
מתפללים לשחרורם
14/11/2023