- כ"ב תשרי ה'תשפ"ד 07/10/2023מצב חירום - מענה ומידע לציבור
דעות
"לא סופרים אותנו"
כ"ד סיון ה'תשע"ט 27/06/2019
מערכת ′פיתה′
"לא סופרים אותנו"
האם הרומן הקצר, ולא מתוך אהבה, שבין 'עוצמה יהודית' של מרזל ובן גביר לבין איחוד מפלגות הימין של הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' הגיע לקיצו? על פניו, נראה שכן. מכירים את "סבתא בישלה דייסה, נתנה לאמא, נתנה לאבא ורק לך לא נשאר"? ולענייננו- ביבי בישל דייסה. נתן תיק חינוך לרב פרץ, נתן תיק תחבורה וחבר בקבינט לסמוטריץ', ורק לבן גביר לא נשאר. מה עשה? הלך, הלך, הלך ו...בום! שבר את הכלים והודיע: יותר- לא משחקים. מאז הסתיימו הבחירות לכנסת ב'עוצמה יהודית' ציפו שאיחוד מפלגות הימין, כלומר הבית היהודי והאיחוד הלאומי, יפרעו את שטריי החוב שחתמו מולם. לאמור: אם יתמנו שרים, אלה יתפטרו במסגרת החוק הנורבגי, כדי שהבאים בתור ברשימה לכנסת, ובהם בן גביר, ייכנסו לכנסת. אלא, פיזור הכנסת והקדמת הבחירות, טרפו את הקלפים. ושוב- החוק הוא הבעיה. עפ"י החוק, בממשלת מעבר לא ניתן לקיים את החוק הנורבגי. באסה, אבל נגיד שעם זה עוד היו ב'עוצמה יהודית' חיים. אלא, שההרגשה שם הייתה, שאחרי שהם נתנו את מה שהתחייבו לו – עשרות אלפי קולות- לא סופרים אותם ואף מחפשים דרך להיפטר מהם. אולי המגעים השקטים עם איילת שקד על החזרתה למפלגה, הם הטריגר לכך. כי היא ו'עוצמה' לא כל כך יילך יחד. כך או כך, איתמר בן גביר, שפראייר הוא לא, שלח לרב רפי פרץ מכתב חריף, (אחרי לא מעט הודעות לתקשורת שמחו על היחס כלפיהם) בו כתב בין השאר:
"כאשר נקבע שיש בחירות התחלתם בתדרוכים נגד 'עוצמה' כנראה כדי 'להוריד את המחיר'. כל יום שמענו תדרוך אחר והשמצה אחרת, ואם לא די באלה אפילו סירבתם לשבת ביחד ולבחון אפשרות איך לקיים את ההבטחות שלכם לאחר שכבר נבחרתם לשרים. כך לא מתנהגים עם שותפים, כך לא אומרים תודה, וכשר חינוך אתה יודע שההגדרה המדויקת להתנהלות זאת היא כפיות טובה", כתב בן גביר לפרץ. והוסיף: "כפי שאתה יודע, שכבנו על הרצפה למען החיבור, נדחקנו למקומות לא ריאליים וקיבלנו הרבה פחות ממה שמגיע לנו וחרף כל אלה, עשינו זאת בשל האחריות הציבורית, אך כנראה שהאצילות שלנו הביאה אצלכם לפרשנות שגויה לפיה ניתן להמשיך לדרוך על עוצמה יהודית. בנסיבות אלה לא נוכל לשמש עוד כמקפצה עבור הבית היהודי, ואנו פועלים למען חיבורים אחרים שיחזקו את הכוח של הימין בבחירות הקרובות". בריאיון לתקשורת אמר בן גביר כי הם – 'עוצמה יהודית' בכל מקרה יתמודדו לכנסת עם חיבור כזה או אחר. פייגלין עשוי להתאים להם ככפפה ליד. 'עוצמה' כבר הוכיחו בהצטרפותם לאיחוד מפלגות הימין, כי בשביל הרעיון הם מוכנים לוותר על האגו (מקום בטוח). אם כך ינהגו גם מול פייגלין- לא לגמרי הזוי שייצא מזה שידוך. ואיחוד מפלגות הימין, בלי רבבות הקולות של עוצמה יהודית, מה יהא עליו? תחושת בטן שלי- בלי איילת שקד בקודקוד, לא בטוח שרבים היו שמים עליהם כסף בבורסת ההימורים.
**
ספין או סיר חמין המתבשל לאט
כחודש אחרי שראש הממשלה הוביל אותנו לבחירות, נשמעו בתחילת השבוע קולות כאילו מתחת לשטח מתקיימים מגעים על הקמת ממשלת אחדות עכשיו במקביל להצעת חוק פרטית שתוגש לביטול חוק הבחירות של מועד ב' 2019. איכא דאמריי שכל הדיבורים על כך הם "ספינים" הבאים למקד את תשומת לב הציבור בעניין זה במקום שנדבר על בעיות התקציב, הקיצוץ הרוחבי של יותר ממיליארד שקל ושאר גזירות, ואיכא דאמריי – גישושים ממש. אם נרוץ לשורה התחתונה, אין סבירות שזה יקרה, אלא אם כן יחוקקו חוק חדש מיוחד. על מה בכלל קמו הדיבורים בעניין? על סעיף 9 לחוק יסוד הכנסת "הארכת תקופת כהונה". אבל סעיף זה קובע 3 תנאים. האחד- רוב של 80 חברי כנסת לפחות (את זה הפעם יכלו להשיג), שני- "אם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעתן" (למשל מצב חירום. כך היה בעת מלחמת יוכ"פ, שהבחירות נדחו בחודשיים. מאוקטובר לדצמבר. מישהו רואה מצב כזה עתה? אולי המתיחות במפרץ? הגירעון? "נסיבות מיוחדות" - זו הפואנטה). אבל גם אם על זה יוכלו מחוקקינו להתגבר, ולצעוק שבע פעמים: חירום, חירום, ונניח שבג"ץ יאכל את זה, בא הסעיף השלישי ויוצר בעיה. "תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות". הארכה של 4 שנים אינה סבירה במסגרת זו. וכך עלתה האפשרות הזו של הארכת כהונת הכנסת, וירדה בחלוף יממה אחת. אבל בואו נשחק את המשחק ב"כאילו". איך יגיעו ל-80, הרי הליכוד (עם 'כולנו' שנטמעה בה) וכחול לבן יחד שווה 76 חברי כנסת בלבד? קטן עליהם. איחוד מפלגות הימין יהיה הראשון (ולא האחרון) שישמח להצטרף. באופן רשמי, בכחול-לבן אומרים: "יש רק אפשרות אחת לביטול הבחירות - נתניהו יתפנה לטפל בענייניו המשפטים וכחול לבן תוביל ממשלה רחבה". אבל פרשניי המקרא חותרים להבנה, שתמורת תיקים הולמים, וכמובן בשם אחדות נוכח מצב החירום (תמיד אנחנו בחירום, לא?), אפשר ללכת לשידוך הזה, באם יובטח, שאם יוגש כתב אישום, ("יתפנה"=עם כתב אישום) באותו רגע נתניהו יפקיד את המושכות בידי אחר. מעין פשרה שתאפשר לכולם לרדת מן העץ הגבוה של 'רק לא ביבי'. אם מהלך זה היה קורם עור וגידים, סביר שעשוי היה להיות נוק-אוט לליברמן (מה שמאוד ישמח את נתניהו וחבריו), וגם להביא את אהוד ברק למחשבה שנייה אם שווה לו להיכנס שוב למים הצוננים של הקלחת הפוליטית. והמפלגות החרדיות? סביר שלא תהיינה שותפות לחגיגה. גם אין מקום לכולם, וגם – היכן שיאיר לפיד יהיה, הם לא. כך אמרו. ואצלם מילה זו מילה. תשאלו- מה פתאום נתניהו חושב (לכאורה) על זה? עפ"י חלק מהפרשנים הפוליטיים, הוא מצויד בסקרים החוזים כי גם לאחר בחירות מועד ב' ספירת מלאי המנדטים הגושית לא תשתנה מהותית ובתכלס' מה שהווה הוא שיהיה. וכחול-לבן? האפשרות שלא יחזרו על ההישג של 35 מנדטים (שגם הוא השאיר אותם בחוץ) והכמיהה להכניס רגל בניהול ענייני המדינה. אבל כמו שאמרנו, נראה שהדיון הזה הפך לתיאורטי בלבד. ומי יודע אולי יכשיר את הקרקע לממשלת אחדות לאחר הבחירות הבעל"ט, גם אם מאולצות המה. ועוד הימור שלי. אם גם הבחירות הקרובות לא יאפשרו הקמת ממשלה חד-גוונית, שתי הגדולות יתאפסו ויילכו על אחדות. לא רק לנו, גם להם יימאס מהוואקום.
מ"מגזר" ל"חברה"
עוד הרבה לפני שמנתחים את האפשרות לממשלת אחדות לאומית, עלו וצצו הקולות לאחדות מגזרית. איחוד מהותי, איחוד טכני, שימוש רב בשורש א.ח.ד על נגזרותיו השונות. דברים מרתקים שהעלה הרב עילאי עופרן, רב קבוצת יבנה ומראשי מקד"צ 'שיח השדה', בפוסט שהעלה. "הקריאות לאיחוד השורות בציונות הדתית מעוררות את השאלה המתבקשת - מהו המכנה המשותף של ה"מגזר" המדובר? מהי הליבה הערכית שסביבה מתבקשות מפלגות להתאחד (וזאת עוד לפני שדיברנו על האוקסימורון שבניסיון "לאחד מפלגות"). כבר שנים נראה לי שהציונות הדתית חולה ב"מגזרת" - מחלה שתסמיניה העיקריים הן העדפת שימור המגזריות על פני כל ערך אחד:
בבחירות האחרונות לרבנות הראשית הריצה הציונות הדתית מתמודד "ציוני" שלא שירת בצבא בגלל ש"תורתו אומנתו", בתקווה שיגבור על המועמד ה"חרדי" שהוא רס"ן במילואים.
בוועדה לבחירת דיינים מקדמים נציגי הציונות הדתית דיינים מ"שלנו" למרות שמי שבקי בתחום יודע שבדרך כלל אין להם עדיפות מהותית בשום תחום. רוב הפסיקות ה"חדשניות" וה"ליברליות" בשנים האחרונות הגיעו דווקא מדיינים שהיו נציגי ש"ס.
בתי ספר ואולפנות ממשיכים להתעקש לדרוש מהבנות להגיע בחצאיות, למרות שמי שביקר בתיכון דתי לאחרונה יודע שעדיף שבעתיים שיבואו במכנסיים. אבל חצאית, גם אם לא צנועה בעליל, עודנה סימן היכר מובהק לשיוך המגזרי של הלובשת.
זו גם כנראה הסיבה שבגללה מתעקשים בחינוך הדתי על עידוד שירות לאומי והתנגדות לשירות צבאי של נשים - תפקידים ומקומות נהדרים ואיומים יש בשניהם כידוע, אך שירות לאומי הוא כמעט ורק של אנ"ש.
איך ייראה המצע הכלכלי שייאחד את הסוציאליסטים של הקיבוץ הדתי עם הקפיטליסטים של רעננה? איך יראה מצע דת ומדינה של אנשי צהר ואבירי הרבנות הראשית? כיצד יצביעו על ענייני הגיור או מתווה הכותל? ועוד לא שאלנו איך יכילו מתנגדי גזענות את תלמידי הרב כהנא.
הקריאה לאיחוד מגזרי מעלה את החשד שהדבק העיקרי שמאחד את ה"מגזר" הוא הרצון להשאר רק מגזר - העדפת הכלי על התוכן והשיוך החברתי על כל משמעות ערכית. אולי בשלו התנאים שננסה להפוך מ"מגזר" ל"חברה" - מקבוצה שמנסה רק לגזור ולבדל את עצמה, לקבוצה שמבקשת להדביק, להשתתף ובעיקר להתחבר?". סוף ציטוט.
גם תוכניות זה משהו
טוב מאוחר מאשר בכלל לא. הפקת לקחים היא כלי עבודה חשוב וחיוני מאוד לכל מנהל. עפ"י התנהלותו של נפתלי בנט בשבועות האחרונים נראה כי הוא מיישם עניין זה. בעוד שעד הבחירות האחרונות, בהן כשל, 99 אחוז מההתבטאויות שלו היו או נגד ביבי, או בענייני ביטחון או בענייני יו"ש, ואילו בענייני דת-מדינה (להזכיר, הוא עמד בראש 'הבית היהודי') הוא מיעט להתבטא, אם בכ, הרי שבשבועות האחרונים, במסגרת הכשרת הקרקע בציבור לניסיון נוסף שלו להתמודד לכנסת, משחרר בנט התבטאויות, ואפילו תוכניות, בנושאי דת-מדינה הכי לוהטים, ברוח המיינסטרים של הציונות הדתית. הכיוון ברור. החרד"לים – שימשיכו להצביע לאיחוד מפלגות הימין. המיינסטרים – יש לכם אלטרנטיבה החושבת כמוכם, מאמינה במה שאתם מאמינים. במסגרת זו פרסם תוכנית משלו לגיוס חרדים וכן בעניין הגיור- שגם רבני ערים (כולם מוסמכי הרבנות הראשית) יוכלו להקים בתי דין לגיור – כהלכה, מה שיביא לדעתו ל-10,000 גיורים בשנה, לעומת רק כ-2,000 היום. בהנחה שהדברים נופלים על הרבה אוזניים קשובות, כעת נותר רק להתגבר על המשקעים האישיים הלא סימפטיים שהצליח בנט לרכוש לעצמו בקרב חלק מהציבור הזה, ובהמשך שנדע- אפוא רץ בנט. והשאלה, בהא הידיעה, גם בהנחה שייכנס לכנסת הבאה, כמה כוח יהיה לבנט ליישם את הדברים האלה, (שאיחוד מפלגות הימין וכן החרדים מתנגדים להם), תחליטו אתם אם היא רלוונטית בכלל.
(מפורסם ב'שבתון' שבת זו, פרשת קרח)
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
האם הרומן הקצר, ולא מתוך אהבה, שבין 'עוצמה יהודית' של מרזל ובן גביר לבין איחוד מפלגות הימין של הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' הגיע לקיצו? על פניו, נראה שכן. מכירים את "סבתא בישלה דייסה, נתנה לאמא, נתנה לאבא ורק לך לא נשאר"? ולענייננו- ביבי בישל דייסה. נתן תיק חינוך לרב פרץ, נתן תיק תחבורה וחבר בקבינט לסמוטריץ', ורק לבן גביר לא נשאר. מה עשה? הלך, הלך, הלך ו...בום! שבר את הכלים והודיע: יותר- לא משחקים. מאז הסתיימו הבחירות לכנסת ב'עוצמה יהודית' ציפו שאיחוד מפלגות הימין, כלומר הבית היהודי והאיחוד הלאומי, יפרעו את שטריי החוב שחתמו מולם. לאמור: אם יתמנו שרים, אלה יתפטרו במסגרת החוק הנורבגי, כדי שהבאים בתור ברשימה לכנסת, ובהם בן גביר, ייכנסו לכנסת. אלא, פיזור הכנסת והקדמת הבחירות, טרפו את הקלפים. ושוב- החוק הוא הבעיה. עפ"י החוק, בממשלת מעבר לא ניתן לקיים את החוק הנורבגי. באסה, אבל נגיד שעם זה עוד היו ב'עוצמה יהודית' חיים. אלא, שההרגשה שם הייתה, שאחרי שהם נתנו את מה שהתחייבו לו – עשרות אלפי קולות- לא סופרים אותם ואף מחפשים דרך להיפטר מהם. אולי המגעים השקטים עם איילת שקד על החזרתה למפלגה, הם הטריגר לכך. כי היא ו'עוצמה' לא כל כך יילך יחד. כך או כך, איתמר בן גביר, שפראייר הוא לא, שלח לרב רפי פרץ מכתב חריף, (אחרי לא מעט הודעות לתקשורת שמחו על היחס כלפיהם) בו כתב בין השאר:
"כאשר נקבע שיש בחירות התחלתם בתדרוכים נגד 'עוצמה' כנראה כדי 'להוריד את המחיר'. כל יום שמענו תדרוך אחר והשמצה אחרת, ואם לא די באלה אפילו סירבתם לשבת ביחד ולבחון אפשרות איך לקיים את ההבטחות שלכם לאחר שכבר נבחרתם לשרים. כך לא מתנהגים עם שותפים, כך לא אומרים תודה, וכשר חינוך אתה יודע שההגדרה המדויקת להתנהלות זאת היא כפיות טובה", כתב בן גביר לפרץ. והוסיף: "כפי שאתה יודע, שכבנו על הרצפה למען החיבור, נדחקנו למקומות לא ריאליים וקיבלנו הרבה פחות ממה שמגיע לנו וחרף כל אלה, עשינו זאת בשל האחריות הציבורית, אך כנראה שהאצילות שלנו הביאה אצלכם לפרשנות שגויה לפיה ניתן להמשיך לדרוך על עוצמה יהודית. בנסיבות אלה לא נוכל לשמש עוד כמקפצה עבור הבית היהודי, ואנו פועלים למען חיבורים אחרים שיחזקו את הכוח של הימין בבחירות הקרובות". בריאיון לתקשורת אמר בן גביר כי הם – 'עוצמה יהודית' בכל מקרה יתמודדו לכנסת עם חיבור כזה או אחר. פייגלין עשוי להתאים להם ככפפה ליד. 'עוצמה' כבר הוכיחו בהצטרפותם לאיחוד מפלגות הימין, כי בשביל הרעיון הם מוכנים לוותר על האגו (מקום בטוח). אם כך ינהגו גם מול פייגלין- לא לגמרי הזוי שייצא מזה שידוך. ואיחוד מפלגות הימין, בלי רבבות הקולות של עוצמה יהודית, מה יהא עליו? תחושת בטן שלי- בלי איילת שקד בקודקוד, לא בטוח שרבים היו שמים עליהם כסף בבורסת ההימורים.
**
ספין או סיר חמין המתבשל לאט
כחודש אחרי שראש הממשלה הוביל אותנו לבחירות, נשמעו בתחילת השבוע קולות כאילו מתחת לשטח מתקיימים מגעים על הקמת ממשלת אחדות עכשיו במקביל להצעת חוק פרטית שתוגש לביטול חוק הבחירות של מועד ב' 2019. איכא דאמריי שכל הדיבורים על כך הם "ספינים" הבאים למקד את תשומת לב הציבור בעניין זה במקום שנדבר על בעיות התקציב, הקיצוץ הרוחבי של יותר ממיליארד שקל ושאר גזירות, ואיכא דאמריי – גישושים ממש. אם נרוץ לשורה התחתונה, אין סבירות שזה יקרה, אלא אם כן יחוקקו חוק חדש מיוחד. על מה בכלל קמו הדיבורים בעניין? על סעיף 9 לחוק יסוד הכנסת "הארכת תקופת כהונה". אבל סעיף זה קובע 3 תנאים. האחד- רוב של 80 חברי כנסת לפחות (את זה הפעם יכלו להשיג), שני- "אם נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעתן" (למשל מצב חירום. כך היה בעת מלחמת יוכ"פ, שהבחירות נדחו בחודשיים. מאוקטובר לדצמבר. מישהו רואה מצב כזה עתה? אולי המתיחות במפרץ? הגירעון? "נסיבות מיוחדות" - זו הפואנטה). אבל גם אם על זה יוכלו מחוקקינו להתגבר, ולצעוק שבע פעמים: חירום, חירום, ונניח שבג"ץ יאכל את זה, בא הסעיף השלישי ויוצר בעיה. "תקופת ההארכה לא תעלה על הזמן המתחייב מהנסיבות האמורות; בחוק כאמור ייקבע מועד הבחירות". הארכה של 4 שנים אינה סבירה במסגרת זו. וכך עלתה האפשרות הזו של הארכת כהונת הכנסת, וירדה בחלוף יממה אחת. אבל בואו נשחק את המשחק ב"כאילו". איך יגיעו ל-80, הרי הליכוד (עם 'כולנו' שנטמעה בה) וכחול לבן יחד שווה 76 חברי כנסת בלבד? קטן עליהם. איחוד מפלגות הימין יהיה הראשון (ולא האחרון) שישמח להצטרף. באופן רשמי, בכחול-לבן אומרים: "יש רק אפשרות אחת לביטול הבחירות - נתניהו יתפנה לטפל בענייניו המשפטים וכחול לבן תוביל ממשלה רחבה". אבל פרשניי המקרא חותרים להבנה, שתמורת תיקים הולמים, וכמובן בשם אחדות נוכח מצב החירום (תמיד אנחנו בחירום, לא?), אפשר ללכת לשידוך הזה, באם יובטח, שאם יוגש כתב אישום, ("יתפנה"=עם כתב אישום) באותו רגע נתניהו יפקיד את המושכות בידי אחר. מעין פשרה שתאפשר לכולם לרדת מן העץ הגבוה של 'רק לא ביבי'. אם מהלך זה היה קורם עור וגידים, סביר שעשוי היה להיות נוק-אוט לליברמן (מה שמאוד ישמח את נתניהו וחבריו), וגם להביא את אהוד ברק למחשבה שנייה אם שווה לו להיכנס שוב למים הצוננים של הקלחת הפוליטית. והמפלגות החרדיות? סביר שלא תהיינה שותפות לחגיגה. גם אין מקום לכולם, וגם – היכן שיאיר לפיד יהיה, הם לא. כך אמרו. ואצלם מילה זו מילה. תשאלו- מה פתאום נתניהו חושב (לכאורה) על זה? עפ"י חלק מהפרשנים הפוליטיים, הוא מצויד בסקרים החוזים כי גם לאחר בחירות מועד ב' ספירת מלאי המנדטים הגושית לא תשתנה מהותית ובתכלס' מה שהווה הוא שיהיה. וכחול-לבן? האפשרות שלא יחזרו על ההישג של 35 מנדטים (שגם הוא השאיר אותם בחוץ) והכמיהה להכניס רגל בניהול ענייני המדינה. אבל כמו שאמרנו, נראה שהדיון הזה הפך לתיאורטי בלבד. ומי יודע אולי יכשיר את הקרקע לממשלת אחדות לאחר הבחירות הבעל"ט, גם אם מאולצות המה. ועוד הימור שלי. אם גם הבחירות הקרובות לא יאפשרו הקמת ממשלה חד-גוונית, שתי הגדולות יתאפסו ויילכו על אחדות. לא רק לנו, גם להם יימאס מהוואקום.
מ"מגזר" ל"חברה"
עוד הרבה לפני שמנתחים את האפשרות לממשלת אחדות לאומית, עלו וצצו הקולות לאחדות מגזרית. איחוד מהותי, איחוד טכני, שימוש רב בשורש א.ח.ד על נגזרותיו השונות. דברים מרתקים שהעלה הרב עילאי עופרן, רב קבוצת יבנה ומראשי מקד"צ 'שיח השדה', בפוסט שהעלה. "הקריאות לאיחוד השורות בציונות הדתית מעוררות את השאלה המתבקשת - מהו המכנה המשותף של ה"מגזר" המדובר? מהי הליבה הערכית שסביבה מתבקשות מפלגות להתאחד (וזאת עוד לפני שדיברנו על האוקסימורון שבניסיון "לאחד מפלגות"). כבר שנים נראה לי שהציונות הדתית חולה ב"מגזרת" - מחלה שתסמיניה העיקריים הן העדפת שימור המגזריות על פני כל ערך אחד:
בבחירות האחרונות לרבנות הראשית הריצה הציונות הדתית מתמודד "ציוני" שלא שירת בצבא בגלל ש"תורתו אומנתו", בתקווה שיגבור על המועמד ה"חרדי" שהוא רס"ן במילואים.
בוועדה לבחירת דיינים מקדמים נציגי הציונות הדתית דיינים מ"שלנו" למרות שמי שבקי בתחום יודע שבדרך כלל אין להם עדיפות מהותית בשום תחום. רוב הפסיקות ה"חדשניות" וה"ליברליות" בשנים האחרונות הגיעו דווקא מדיינים שהיו נציגי ש"ס.
בתי ספר ואולפנות ממשיכים להתעקש לדרוש מהבנות להגיע בחצאיות, למרות שמי שביקר בתיכון דתי לאחרונה יודע שעדיף שבעתיים שיבואו במכנסיים. אבל חצאית, גם אם לא צנועה בעליל, עודנה סימן היכר מובהק לשיוך המגזרי של הלובשת.
זו גם כנראה הסיבה שבגללה מתעקשים בחינוך הדתי על עידוד שירות לאומי והתנגדות לשירות צבאי של נשים - תפקידים ומקומות נהדרים ואיומים יש בשניהם כידוע, אך שירות לאומי הוא כמעט ורק של אנ"ש.
איך ייראה המצע הכלכלי שייאחד את הסוציאליסטים של הקיבוץ הדתי עם הקפיטליסטים של רעננה? איך יראה מצע דת ומדינה של אנשי צהר ואבירי הרבנות הראשית? כיצד יצביעו על ענייני הגיור או מתווה הכותל? ועוד לא שאלנו איך יכילו מתנגדי גזענות את תלמידי הרב כהנא.
הקריאה לאיחוד מגזרי מעלה את החשד שהדבק העיקרי שמאחד את ה"מגזר" הוא הרצון להשאר רק מגזר - העדפת הכלי על התוכן והשיוך החברתי על כל משמעות ערכית. אולי בשלו התנאים שננסה להפוך מ"מגזר" ל"חברה" - מקבוצה שמנסה רק לגזור ולבדל את עצמה, לקבוצה שמבקשת להדביק, להשתתף ובעיקר להתחבר?". סוף ציטוט.
גם תוכניות זה משהו
טוב מאוחר מאשר בכלל לא. הפקת לקחים היא כלי עבודה חשוב וחיוני מאוד לכל מנהל. עפ"י התנהלותו של נפתלי בנט בשבועות האחרונים נראה כי הוא מיישם עניין זה. בעוד שעד הבחירות האחרונות, בהן כשל, 99 אחוז מההתבטאויות שלו היו או נגד ביבי, או בענייני ביטחון או בענייני יו"ש, ואילו בענייני דת-מדינה (להזכיר, הוא עמד בראש 'הבית היהודי') הוא מיעט להתבטא, אם בכ, הרי שבשבועות האחרונים, במסגרת הכשרת הקרקע בציבור לניסיון נוסף שלו להתמודד לכנסת, משחרר בנט התבטאויות, ואפילו תוכניות, בנושאי דת-מדינה הכי לוהטים, ברוח המיינסטרים של הציונות הדתית. הכיוון ברור. החרד"לים – שימשיכו להצביע לאיחוד מפלגות הימין. המיינסטרים – יש לכם אלטרנטיבה החושבת כמוכם, מאמינה במה שאתם מאמינים. במסגרת זו פרסם תוכנית משלו לגיוס חרדים וכן בעניין הגיור- שגם רבני ערים (כולם מוסמכי הרבנות הראשית) יוכלו להקים בתי דין לגיור – כהלכה, מה שיביא לדעתו ל-10,000 גיורים בשנה, לעומת רק כ-2,000 היום. בהנחה שהדברים נופלים על הרבה אוזניים קשובות, כעת נותר רק להתגבר על המשקעים האישיים הלא סימפטיים שהצליח בנט לרכוש לעצמו בקרב חלק מהציבור הזה, ובהמשך שנדע- אפוא רץ בנט. והשאלה, בהא הידיעה, גם בהנחה שייכנס לכנסת הבאה, כמה כוח יהיה לבנט ליישם את הדברים האלה, (שאיחוד מפלגות הימין וכן החרדים מתנגדים להם), תחליטו אתם אם היא רלוונטית בכלל.
(מפורסם ב'שבתון' שבת זו, פרשת קרח)
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
ידיעות בקצרה
ספורט
"בשביל הספורט" טור דעה מאת שי מייבסקי "מי הבא בתור ומי בתור הבא" ("איך קוראים לאהבה שלי", יהודה פוליקר ויעקב גלעד) אליך רב"ש
10/04/2024
כתבות
אירוע פלילי חמור הלילה בפ"ת
09/04/2024
כתבות
כמה חנייה שתרצו
31/03/2024
חינוך
החינוך הדתי פ"ת - בידיו
27/03/2024
מקומי
נעצר בחשד שחטף תיקים מנשים בעיר
26/03/2024
כתבות
מי קיבלו בעירייה את הסמכויות בתיקים החשובים לציבור ה′סרוג′?
22/03/2024
מקומי
ההצעה הראשונה של האופוזיציה בעירייה
13/03/2024
נדל"ן
תחזיקו טוב; מלון נוסף יוקם בפ"ת
12/03/2024
מקומי
הנשים המובילות בפ"ת
10/03/2024
מלחמת "חרבות ברזל" בפתח תקווה
מתפללים לשחרורם
14/11/2023