בלק
איתי או עימי? תרבות של אחריותיות
אחד הגורמים המסייעים להגברת מחוברות עובדים היא הלכידות סביב מטרה משותפת, החיבור לחזון ברור ונהיר, כזה שכל אחד מחברי הארגון מבין את מהות תפקידו ורוצה ומחויב לתרום את חלקו למכלול – למטרת-העל הארגונית, ולא רק להתמקד במטרה הספציפית שלו או של מחלקתו, מבלי לראות או להבין את התמונה הכוללת ואת משמעות הקונצרט הארגוני.
שרשרת הערך הארגוני מורכבת מחוליות עצמאיות לכאורה, שמטרתן ליצור חיבור סינרגתי שיוביל להשגת התוצאות הרצויות לארגון. על מנת ליצור סינרגיה זו על חברה להשקיע, בין היתר, בערך האַחְרָיוּתִיּוּת
אַחְרָיוּתִיּוּת (accountability) בעולם הארגוני מתייחס למידה בה העובד רואה בתוצאות התהליך כולו חלק מאחריותו ולא רואה את אחריותו (responsibility) אך ורק על חלקו וחובתו בתהליך.
על כך בפרשת השבוע פרשת בלק שם נאמר:
“וַיִּחַר-אַף אֱלֹהִים, כִּי-הוֹלֵךְ הוּא, וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְהוָה בַּדֶּרֶךְ, לְשָׂטָן לוֹ; וְהוּא רֹכֵב עַל-אֲתֹנוֹ, וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ” (במדבר כ”ב, כ”ב).
בלעם אינו מבין מדוע מלאך מופיע לפניו לעכבו, שהרי לטענתו, הוא הולך עם שליחי בלק רק לאחר שקיבל רשות לכך ושנאמר לו: “אִם-לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים, קוּם לֵךְ אִתָּם” (כ”ב, כ’).
נשאלת השאלה,
האם ה’ שינה את דעתו / מה השתנה שמלאך יוצא לקראת בלעם לעכבו?
התשובה לשאלה זו טמונה באופן השימוש במילות היחס ‘עם’ ו-‘את’.
עפ”י פירוש קול אליהו בעוד המילה עם – מצביעה על הזדהות רעיונית ומעשית. המילה את – מצביעה על שותפות מעשית / טכנית ללא הכרה באמונות האחר.
לפי פירוש זה ננתח את שלבי ההתרחשות עם בלעם:

• ה’ שואל את בלעם: “מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ” (ט’) – כלומר, מי אלה האנשים שאתה כל כך מזדהה עמם? כאשר בלעם משיב שמדובר בשליחי בלק.
• ה’ אומר לו: “לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם” (י”ב) כלומר ה’ אוסר על בלעם ללכת עמם ולנהוג כאחד מהם ולפגוע בישראל.
• ואכן בבוקר בלעם אומר לשליחי בלק: “מֵאֵן יְהוָה, לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם” (י”ג).
• בפעם השנייה ה’ אומר לבלעם: “אִם-לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים, קוּם לֵךְ אִתָּם” (כ’) כלומר לך איתם באופן פיזי (=לצידם) אך לא מתוך הזדהות עם המחשבות והתוכניות שלהם.
• בלעם שמח על האישור ואף הזדרז מוקדם בבוקר לחבוש את אתונו ולצאת לדרך.
• ואז נאמר: “וַיֵּלֶךְ, עִם-שָׂרֵי מוֹאָב” (כ”א) וכאן טמון העניין כי התנהגות בלעם היא בניגוד למה שהותר לו שכן הותר לו ללכת איתם ולא ללכת עימם.
• מאחר שבלעם יצא כבר לדרך במטרה לקלל את ישראל, המלאך אומר לו: “לֵךְ עִם-הָאֲנָשִׁים” (ל”ה) כלומר אף על פי שאתה מזדהה עמם, אינך רשאי לבטא זאת  ואז: “וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם, עִם-שָׂרֵי בָלָק” (ל”ה).

הזדהות רעיונית ומעשית (‘עם’ = אחריותיות) הינה גורם וכח מניע לפעולה. תפקיד ההנהלה, בין היתר להגביר את הלכידות סביב החזון והמטרות הארגוניות ובכך גם להטמיע ולהעמיק את ערך האחריותיות (‘עם’) בקרב עובדי החברה במיקוד על מעבר מגישה של אחריות (responsibility) לגישה של אחריותיות (accountability). המחויבות האנרגטית הוא נושא ניהולי שיש להתייחס אליו ולא להקל בו ראש. יש להקדיש לערך זה תשומת לב וזמן ניהולי ולפעול להטמעת התנהגויות רצויות בארגון. שכן, על אף הגיוון והשונות בין אנשים, מטרות משותפות המוגדרות היטב, מוסכמות וברורות לכולם וחברי הארגון מחויבים להצלחתם המשותפת, מייצרות חזית אחידה (‘עם’), גם כשעדיין לא כל הפרטים מזדהים לגמרי עם המטרות (עדיין ‘את’), ומהוות יסוד עיקרי להצלחה במימוש המטרות והיעדים –  תשאלו את בלעם
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.