פרשת עקב  
רוצה עובד מרוצה?
עובד מרוצה הוא עובד בעל גישה חיובית כלפי העבודה. גישת העובד נובעת מהערכה סובייקטיבית של המרכיבים השונים של העבודה כגון: מהות העבודה, עניין, אפשרויות צמיחה ואפיקי קידום, מעורבות, הערכה, הכרה והוקרה, העצמה, אמון, אתגר, יחסים עם עמיתים, יחס הממונים, קרבה למקום המגורים, שכר ועוד.
שונות בין אנשים מתבטאת בין היתר, בערכים, בגישות ובדעות שונות כמו-גם במגוון גורמים המובילים לעלייה הן ברמת המוטיבציה והן ברמת שביעות הרצון. כך למשל עובד שמונע מהרצון להתקדם ולהתפתח – בונוס ועליה בשכר, לא יניעו אותו כמצופה ובוודאי לא לטווח ארוך.
לכן כדי שמנהל יניע נכון את עובדיו ויגביר את רמת שביעות הרצון שלהם, באופן שיתבטא גם בתפוקות ובביצועים עליו להכיר אותם ברמה האישית והמקצועית ולהכיר את גישתם לעבודה, את העדפותיהם ואת מניעיהם, ועל בסיס זה — למצוא ‘שפה משותפת’ ולטפח את המרכיב הספציפי אשר חשוב לכל אחד מהעובדים מתוך קפיטריית התגמולים והאמצעים העומדת לרשותו.
על כך בפרשת השבוע, פרשת עקב, שם נאמר:
“נָשַׁל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-הַגּוֹיִם הָאֵל, מִפָּנֶיךָ–מְעַט מְעָט: לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה.” (דברים ז’, כ”ב).
ה’ אומר לעם ישראל כי בבואם לארץ לא כדאי שיהרגו או יגרשו את הגויים כי בהיות הארץ ריקה ושוממה מתושבים, תרבה חיית השדה אשר תזיק להם ולמעשה תבטל את התועלת מהניצחונות הצבאיים.
נשאל אם כן,
מה יש לחשוש מחיית השדה, שהרי כשנוח יצא מהתיבה ה’ מבטיח לו: “וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, יִהְיֶה, עַל כָּל-חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל-עוֹף הַשָּׁמָיִם; בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה”? (בראשית ט’, ב’). אם כן, מה יש לעם ישראל לחשוש מהחיות הרי פחד האדם יהיה עליהם ? ויותר מכך, מוסיף הפסוק: “בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ” שהאדם ישלוט בחיות.
נסביר,
בפרשת חוקת, נאמר כי חלק מהעונש על עם ישראל אם לא ילכו בדרך הרצויה: “ וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת-חַיַּת הַשָּׂדֶה, וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם, וְהִכְרִיתָה אֶת-בְּהֶמְתְּכֶם” (ויקרא כ”ו, כ”ב). גם בפסוק זה עולה השאלה לגבי מהות העונש אל מול ההבטחה שניתנה לנח.
אלא יש להבחין בין התואר לחיה בשלושת המקורות (נח, חוקת וכאן), שכן נראה כי ישנם 3 סוגי חיות:

• חיות שנתבייתו – על אף כוחן הרב (כמו סוס ושור) הן נשמעות לאדם ועובדות בשירותו ואלה נקראות חיות הארץ.
• חיות שחיות בגבולות היער וכשרעבות באות למקום ישוב והן נקראות חיות השדה.
• ויש חיה שמטבעה לטרוף והיא חיה רעה כמו שיעקב אומר על יוסף “חיה רעה אכלתהו”, כי לא סביר שנטרף על ידי חיות הארץ או חיות השדה.

לפי זה:
פרשת נח – עוסקת בחיות הארץ – אלה שהוכנעו לאדם וחיות עמו בשלום. ופרשתנו ופרשת חוקת עוסקות בחיות השדה ולכן כאשר הארץ תהיה שוממה, חיות רבות יפלשו לאזור הישוב ויזיקו לה ומכאן המלצת ה’ לבני ישראל עם היכנסם לארץ. כלומר, חיה היא שם הכולל מגוון סוגים ומאפיינים, והיכולת להבחין בשונות היא המפתח לניצול יעיל ונכון של התשומות והמשאבים של בני ישראל בהיכנסם לארץ.
באופן דומה, הבנת השונות בין אנשים וההבנה כי שביעות רצון עובדים אינה מקשה אחת אלא כאמור, לכל אדם מניעים שונים. ולכן טיפוח אישי וממוקד של כל אחד מהעובדים באופן שעונה על אישיותו, ציפיותיו וצרכיו הינה השקעה מתמשכת ורציפה שיכולה להגביר מוטיבציה ושביעות רצון, להעלות את הותק ולהוריד את שיעור העזיבה הלא רצויה וכן להגביר תחושת יצירתיות, ראש גדול ורצון לתרום לטווח ארוך. שכן, השקעת תשומת לב ניהולית, בהבנת השונות בגורמים המניעים בין העובדים, בכוחה להוות מנוע צמיחה חיוני לארגון.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.