ומי לא יצביע?
כמאה אלף ישראלים בעלי זכות בחירה לא יממשוה הפעם, שכן יהיו בחו"ל. ב'גלובס' הביאו עדויות של בעלי משרדי נסיעות, כי בניגוד לבחירות האחרונות, שרבים ביקשו לדחות יציאה או להקדים חזרה כדי להצביע לכנסת, הפעם יש גידול שבין 10 ל-25 אחוז (תלוי במשרד) במספר המבקשים לצאת לחו"ל, כולל שהות שם ביום הבחירות. בנוסף, אין כמעט בקשות להקדים טיסות חזרה כדי להספיק להצביע. סוכני הנסיעות מסבירים את המספר הגדול של כאלה שלא איכפת להם שלא להצביע הן בעונת האידיאלית לטיול בחו"ל, כמו גם במחירים הזולים יחסית לאחר העונה היקרה, העיתוי בסמוך לחופשת הקיץ שהתישה הורים וסבים וסבתות וכמובן ההרגשה של רבים שמאסו בפוליטיקה נוכח מה שמתרחש בתחום הפוליטי בחודשים האחרונים ומועד ב' של הבחירות. מאה אלף ישראלים שלא יצביעו, "שווים" כ-3 מנדטים בכנסת. בהקשר זה ראוי אולי לציון רעיון שעלה, הפעם ע"י ליברמן, להתנות יום חופש מהעבודה ביום הבחירות בהצבעה בקלפי בפועל. כלומר, שמי שלא הצביע, לא ייהנה מתשלום ממעסיקו על יום החופש שלקח לעצמו. הגון, ראוי, וחבל שטרם יצא אל הפועל. ועדיף מאוחר (לפעם הבאה) מאשר בכלל לא.
 
חשש מאחוז הצבעה נמוך במיוחד
אחוז המצביעים בפועל מבין בעלי זכות הבחירה הוא אחד הפרמטרים שעשויים להיות הדומיננטיים באשר לתוצאותיהן. בשבוע שעבר העריכה ועדת הבחירות המרכזית, בהסתמך על בדיקות שערכה, כי אחוז ההצבעה הפעם יירד בכ-2 אחוזים לעומת הבחירות האחרונות (בהן היה כ-68 אחוז), ולכן הקצתה סכומים לא מבוטלים לקמפיין לעידוד ההצבעה. מן הצד השני, מערכת ההסברה, או יותר נכון התעמולה של המפלגות השונות, כפי שנראתה בימים האחרונים, התאפיינה יותר בירי בתוך הנגמ"ש הגושי, הן בימין והן בשמאל, מה שעלול להוציא לרבים את החשק ללכת להצביע. לעומת זאת, אם הקרבות התעמולתיים היו הרבה יותר בין הגושים, בין השקפות העולם השונות, סביר כי רבים יותר היו מרגישים צורך לתת את קולם למי שלדעתם מייצג את עמדתם טוב יותר, כדי שהגה המדינה לא ייפול ח"ו בידי "הצד השני". אך כשהקרבות הן בתוך המשפחה, אין הרבה חשק להיות חלק מהעניין. בחודשיים האחרונים לא ראינו שמחנה זה או אחר הצליח להעביר אליו הרבה קולות מהמחנה השני, לעומת הבחירות הקודמות, והכמעט תיקו שבסקרים עשוי להיות גם תמונת יום הבחירות עצמו. זו הסיבה שהמפלגות השונות "צבעו" לארגון יום הבחירות עצמו, להנעת מצביעים וכדומה, הרבה יותר משאבים משהקצו לכך בעבר. החשש של המפלגות הגדולות בעיקר הוא שאחוז הצבעה נמוך במיוחד, עשוי או עלול (תלוי בעיני המתבונן) לחולל פה הפתעות מרעישות. בסיכומו של יום לא מן הנמנע שלהסכמי העודפים יהיה משקל מכריע. כמו גם לשאלת מעבר אחוז החסימה של מפלגה כמו 'עוצמה יהודית'. עברה? גוש הימין קיבל עוד 4 מנדטים. ויותר סקרים של השבוע האחרון מצביעים כי אכן 'עוצמה' עוברת את אחוז החסימה. אולי זה יביא את נתניהו להורות לחבריו בליכוד לחדול מלתקוף אותה. ב'ימינה' לא ירפו עד הרגע האחרון לתקוף את 'עוצמה', כי כמעט כל קול ל'עוצמה' הוא פחות קול ל'ימינה'.
החלפות 
חוק המצלמות שניסה נתניהו להעביר בחקיקת בזק כדי שיחול כבר בבחירות של שבוע הבא, הוא רק אחד מהצעדים הנועדים להבטיח את טוהר הבחירות. יש גם את עניין ועדת הבחירות היושבת בכל קלפי וקלפי, ומסתבר שגם שם לא בטוח שהכל תקין. מה שצריך להיות הוא שבכל קלפי יישבו שלושה חברי ועדה, כל אחד מייצג מפלגה אחרת, כך שאם מישהו מהם בא בכוונה לעשות פויילשטיקים, הוא יחשוב פעמיים, כשהוא יודע שיש לו עסק עם שניים נוספים להם אינטרס שונה משלו. ועדת הקלפי, כידוע, משגיחה לא רק על הליך ההצבעה, אלא גם על ספירת הקולות באותה קלפי. לכן השיבוץ לקלפיות נעשה בכוונת מכוון מנציגים של מפלגות שונות. אלא, שמסתבר כי כוונות לחוד ומציאות לחוד, ובמקרים רבים נעשים חילופים בשיבוץ החברים בוועדות הקלפי, בלא לקבל אישור של ועדת הבחירות. עיתון 'הארץ' חשף באחרונה שבכאלף קלפיות מתוך כעשרת אלפים, לא היו כלל נציגים לאופוזיציה. וזה עוד כלום. גם נחשף שם, בהתייחס לבחירות 2019 מועד א' שהיה סיכום לכאורה בין יהדות התורה לבין המפלגות הערביות, לפיו ב-130 קלפיות המפלגות האלה החליפו את הנציגים ביניהן (בלי לקבל אישור מוועדת הבחירות המרכזית) כך שבעשרות קלפיות במגזר הערבי ישבו שני נציגים מאותה מפלגה ערבית, ולהיפך בקלפיות בריכוזים חרדיים. גילו את אמריקה? תרגיל חדש? לא בדיוק, ושועלי מערכות בחירות יעידו. אלא, שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר החליט לנסות לשים סוף לעניין הזה. בשבוע שעבר הודיע השופט מלצר לנציגי המפלגות כולן כי חילופים בין חברי ועדות קלפי שלא יקבלו מראש את אישור הוועדה, עלולים להביא לפסילת אותן קלפיות ביום הבחירות עצמו, לדחיית ההצבעה, ייתכן אף פסילת הקלפי בדיעבד ולפתיחת חקירה פלילית. מי יידע? עפ"י מלצר, "סיירת פיקוח טוהר הבחירות" שהקימה הוועדה, תוודא שבכל קלפי יושבים שלושה נציגים משלוש סיעות שונות. בהרגשה שלי, כדאי שחברי הסיירת הזו יהיו אכן יוצאי סיירות או יחידות מובחרות של צה"ל.
בדרך לפרישה
מפלגת נעם בנשיאות הרב צבי טאו ראש זרם הר המור. שבוע לבחירות (המדור נכתב ביום ג', מאילוציי הדפסה), וההערכה הרווחת היא שמפלגת 'נעם' תחסל את עצמה לדעת עוד לפני יום הבחירות עצמו. לא, גם אם זה יקרה, החברים שם לא יצטערו על ההרפתקה. לאף אחד שם לא באמת דגדג העניין הפוליטי. אף אחד שם לא באמת פנטז להיות חבר כנסת. היה להם עניין אחד – לבטא את השקפת העולם הדתית/ חברתית שלהם, בכל הקשור למשפחה יהודית, מתווה הכותל, נגד הרפורמים וכדומה. דרך קמפיין בחירות, שמומן בידי נדיבים, בעיקר, הם עשו זאת טוב, בעיניים שלהם. בטח טוב בהרבה אלמלא עטו על עצמם דגם של מפלגה. ח"כ מיקי זוהר מהליכוד נפגש עם אנשי 'נעם' כבר לפני כשבועיים, וב'ידיעות' דווח כי רשימת הקניות של 'נעם', תמורת נכונות להסיר את הרשימה, כוללת את סגירת רחבת המשפחות בכותל המערבי, הטלת איסור מלא על פעילות נשות הכותל וששר הדתות יקבע תקנות שיגדירו את נשות הכותל כמי שמחללות את הכותל המערבי ומפרות את חוק השמירה על המקומות הקדושים – ובכך יהיה ניתן להטיל עליהן עונשי מאסר כבדים. במפלגה גם דורשים להעביר את האחריות על ענייני הכותל ממשרד ראש הממשלה לרבנות הראשית. בליכוד מכחישים כי הסכימו לאיזשהו סעיף מהנ"ל. ח"כ מיקי זוהר אמר בקלמן-ליברמן ב'כאן' רשת ב', שאת הנושאים האלה העלו נציגי 'יהדות התורה' שבאו עמו לפגישה עם 'נעם', ולא הוא. כאמור, התחושה היא ש'נעם' ימשכו את רשימתם, ולו כדי שלא יתגלה ברבים עד כמה כוחם בשטח לא מספיק רציני. נאמר כי היו מקבלים 10,000 קולות. או אז לא יחסרו אפילו בציונות הדתית כאלה שיטיחו בפניהם: זה מה שאתם שווים? זה כל הכוח שלכם האולטרא-חרד"לים? ושאלת השאלות היא, והיה אם אכן 'נעם' יחליטו שלא להתמודד - מי ייהנה מכך? סביר כי הכמה אלפי קולות האלה יתחלקו בין יהדות התורה (רוב הקולות) וקצת בין עוצמה יהודית, ימינה, ש"ס והליכוד. ואם יתמודדו? כל מספר קולות שיקבלו הם יציגוהו כהישג וכצעד ראשון בדרך לכבוש את ההר. ואובדן הקולות לימין? לא רציני. סביר שרוב רובם של מצביעיהם היו הולכים ליהדות התורה.
הבריזו
אני לא יודע מה עוד הבטיח משה פייגלין, יו"ר זהות, לראש הממשלה, נתניהו, חוץ מהסרת ההתמודדות של מפלגתו, תמורת ההבטחות שפייגלין קיבל מנתניהו. ונכון שהדבר החשוב ביותר בעיניים של נתניהו והליכוד היה הסרת ההתמודדות של 'זהות', ובכל זאת, הכרזת שלושת חבריו של פייגלין להנהגת 'זהות', גלעד אלפר, ליבי מולד ורפאל מינס, כי העבירו תמיכתם ל'ימינה' (ולא לליכוד), בהחלט יכולה להותיר טעם חמוץ או מר ביחסיי השניים. לא אתפלא אם לאחר הבחירות, גם אם תהיה בידי נתניהו היכולת לפרוע את התחייבויותיו לפייגלין, הוא יטיח בפניו – הנדוניה שהבטחת (או שאני הבנתי) במסגרת ההבנות, לא נשאר ממנה כמעט כלום, ולכן כך גם תיראה התמורה שתקבל.
 
יאיר לא מאיר 
לא מעט מאלה שנכנסו למגרש הפוליטי התובעני בהרגשת "כוחי ועוצם ידי", יצאו משם עם זנב מקופל בין הרגליים. להרגשתי, זה מה שצפוי בעוד זמן לא רב ליאיר לפיד. אם מישהו היה צריך הסבר להערכות כי השידוך של לפיד עם בני גנץ מהווה משקולת על צווארה של 'כחול-לבן', (אובדן של בין 2.5 ל-3 מנדטים), הוא יכל לקבל זאת בסירובו של יאיר לפיד ('יש עתיד'), בריאיון ביום שני בבוקר ב'כאן', להתנצל על מתקפה חריפה שלו על הרב רפי פרץ, שר החינוך היום, ובעבר מייסד ראש מכינת 'עצם', בגין מה שהתברר כפייק ניוז של עיתונאי מערוץ 13. כזכור, העיתונאי עמרי מניב הביא בחדשות 13 התבטאויות חריפות ובזויות שלכאורה אמר אחד הר"מים במכינה, הרב אסף נאומבורג, על החילונים. ברוח הימים האלה, הכתבה רק הסתיימה, וכבר החל העליהום. פוליטיקאים מזה ועיתונאים מזה עטו הן על הרב נאומבורג, הן על מכינת עצם, לא פספסו את ההזדמנות לנסות לכתוש את כלל מפעל המכינות, קצת גם על הציונות הדתית, וכמובן לא החמיצו את ההזדמנות לחבוט ברב רפי פרץ, מייסד המכינה הזו. לא נעים. אלא, שהפעם היו מי שלקחו את העניין הזה ברצינות, ובדקו. חנן אמיאור ואתר 'פרספקטיבה' הלכו לארכיון, בדקו את הקלטות משיעוריו של הרב ומצאו כי בדיוק הפוך. הרב אמר את הדברים בשיעור במסגרת 'איפכא מסתברא', כדי לשלול דיבורים כאלה ואפילו מחשבות כאלה. העיתונאי התנצל, רשת 13 השעתה אותו עד שהעניין כולו ייבדק, אבל יאיר לפיד? דב גילהר שראיין אותו ב'כאן' הציע לו להתנצל על המתקפה שלו על שר החינוך בגין דברי הרב במכינה, שהתבררו כפייק ניוז, אבל לפיד- סרב. שלא בחוכמה, לפיד סרב לרדת מהעץ בסולם שנתן לו המראיין והמשיך בשלו: הרב פרץ לא ראוי להיות שר חינוך בגלל תמיכתו בטיפולי המרה (עוד שקר. הרב הבהיר בזמנו כי לאחר בדיקה הוא מתנגד לכך. מ.ז.) והפנה את המראיין לתהות על קנקנו של הרב טאו, רבו לכאורה של הרב פרץ. לטעמי, זה מעיד בענק על אופיו של האיש. לא ראוי. מה שכן, גם כשקראתי את תגובת הרב רפי פרץ להתנהלות הנלוזה של יאיר לפיד, שפשפתי את העיניים ותהיתי, האם כל כך מהר השפיעה הפוליטיקה לרעה עליו? כך הגיב, בין השאר: " 'יש עתיד' והעומד בראשה הם קופסת ג'ל למריחה והסתה שבסוף היום נשטפת במים קרים. יאיר, מלבד למשוך בעט לא תרמת מאומה לעם ישראל. בזמן שאני חינכתי, פיקדתי ובניתי יישובים, אתה היית מספר סיפורים, פרזנטור לבנקים, חממה לסטנדאפיסטים. אתה תנועה ואדם שכל מטרתו היא העמקת השסע והקיטוב בעם ישראל, לא יהדות מכילה, אתה יאיר חולצה שחורה שכל מורשתו היא אפס אחד גדול". לא חברים. מתקשה להאמין שהרב רפי פרץ, רב ומחנך, אדם ערכי, יתבטא ככה, גם כלפי פוליטיקאי קטן שמנסה לעשות עליו סיבוב. לא יכול להיות, גם אם הגיע ליאיר לפיד לחטוף ממנו ובגדול.
לא נגענו
"אני רוצה להיות בקואליציה, אבל זה לא אסון שנהיה באופוזיציה. אני לא בלחץ שנישאר בחוץ - הייתי באופוזיציה בקדנציה הקודמת. אם היינו בלחץ אז היינו מזגזגים כמו כולם ואומרים עכשיו אנחנו תומכים במישהו אחר, או עכשיו אנחנו מוכנים לשבת עם יאיר לפיד - אנחנו לא אומרים את זה", אמר ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בתוכנית 'פגוש את העיתונות' בחדשות ערוץ 12. גפני הוסיף: "יכול שתהיה ממשלה בלי חרדים, אני דווקא לפעמים אפילו מרוצה מזה. אני אוהב להיות אופוזיציה. היינו בסיטואציה כזו כאשר הוא חבר עם 'ברית האחים' הרעה הזו של יאיר לפיד ושל נפתלי בנט, ונתניהו הלך איתם והשאיר אותנו בחוץ, עברנו את זה, לא קרה שום דבר". לדבריו: "אם נתניהו יחליט שהוא הולך עם כחול-לבן ועם יאיר לפיד, והוא משאיר אותנו בחוץ - אנחנו נקבל את זה. אבל המשמעות של העניין שזה לא יהיה לטובתו - והוא גם יודע את זה. זה לא לטובתו בגלל שאז הוא יישאר בודד בתוך המערכת הזו, מול כאלה שהדבר היחידי שחשוב להם יותר מכל דבר זה להעיף אותו מהשלטון. אנחנו לא כאלה".
מצוות היום
יום שלישי, פעמיים כי טוב, יום הבחירות, לכו להצביע. כ"א עפ"י הבנתו ונטיית ליבו, אבל הצביעו. זכות וחובה. י"א אפילו מצווה במדינתנו המתחדשת. ומי שלא יצביע, שלא יבוא אח"כ לקטר.
(הטור מפורסם בעלון 'שבתון' שבת זו פרשת 'כי תצא')