מי ראה את בנט?
אני לא בטוח שביבי נתניהו קורא מידי יום שישי את 'שבתון', בדגש על המדור 'בעיניים שלי' (...),אבל במדור של הגיליון הקודם כתבנו שבנט דחה הצעה של נתניהו להתמנות לשר, והוספנו, לא בטוח שהיה מסרב לו הוצע לו תפקיד שר הביטחון, תפקיד ש(אז) לא הוצע לו, לבינתיים. ובינתיים, התפקיד הוצע לבנט והוא חטף אותו בשתי ידיים... רבים תהו- בשביל מה? הרי זה עניין זמני לגמרי. ובכן, בנט העריך אז שהולכים לבחירות חדשות (גם נתניהו חשב כך), אז חצי שנה בתפקיד רם זה יש בו כדי לשדרג את הדימוי שלך בציבור לקראת קרבות הבחירות הבאים. (שלא לדבר על כך שתמונתו כשר ביטחון לשעבר תונצח על הקיר במשרד הביטחון לצד כל קודמיו...). כך או כך, בנט קיבל את התפקיד (לא בטוח שגם את המושכות...) ביום הכי מלחיץ בחודשים האחרונים, כשהטילים מתעופפים מרצועת עזה, מספר לא קטן של תושבי העוטף לקחו את עצמם לבני משפחה באזורים רגועים יותר, אם יש דבר כזה, צה"ל מגיב בחוזקה, הדרום ואף מרכז הארץ נכנסו לכוננות ספיגה, ולך תדע למה זה יתפתח (כידוע, 'שבתון' יורד לדפוס ביום ג'). בנט, מפוצץ באדרנלין, יסתער על זה. אבל לפני כן, קשה היה שלא להבחין בראש הממשלה ושר הביטחון (עד שלישי בצהריים) בנימין נתניהו עושה כל מאמץ שכולנו נבין שאת ההחלטה להוריד את רב המרצחים מהג'יהאד האיסלאמי קיבל הוא, נתניהו, יחד עם הרמטכ"ל והשב"כ, ולא שר הביטחון החדש נפתלי בנט. "את ההחלטה קיבלתי לפני עשרה ימים", הבהיר נתניהו במסיבת העיתונאים שכינס לאחר ישיבת הקבינט, כשלצידו הרמטכ"ל כוכבי. ושר הביטחון החדש, בנט? לא רק שלא בפריים, בכלל לא בתמונה. אפילו לא בחדר. נתניהו לא ייתן לו לקחת אפילו קמצוץ מההצגה, אפילו לא שנייה לפני שהוא נכנס לקומה ה-14 במשרד הביטחון. נתניהו גם לא מצא לנכון לברך את בנט בהצלחה בפני המצלמות. זוטות? אולי. אבל למרבה הצער אפשר ללמוד מכך על צורת העבודה הצפויה ביניהם עד לבחירות. והלקוחות של שניהם, זה אנחנו, הציבור, כידוע. לטוב, וחלילה גם לרע.
 
ממשלת חירום?
היו כמה (מעטים מאוד, ב"ה) שייחסו את חיסולו של הארכי-מחבל מהג'יהאד האיסלאמי לשיקולים פוליטיים כאן בישראל. ב"ה, מיעוט שולי דלא מינכר. אך מהצד השני, באם המתיחות הביטחונית תימשך ותתעצם, אין זה מופרך להעריך שיגדלו הסיכויים לממשלת חירום לאומית. ואולי, מעז יצא מתוק? ובקשה- השבת, בעת התפילה לשלום המדינה, בואו נכוון באמת, חזק חזק, בדגש על המלים: "ושלח אורך ואמיתך לראשיה שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך". כן, כוונה גם ב'מי שברך לכוחות הביטחון', לא יזיק.
 
 
והיא עולה 
כותב מדור זה חשב שהוא נגמל כבר מספירת מספר חובשי הכיפות בכל פורום בכיר ומתחושת האיזו שהיא גאוות יחידה כשהכיפה הסרוגה נוכחת שם בגדול. כך גם לא נבהלתי מכתבות בזמנו שהראו כי בין חברי המטכ"ל אין ולו סרוג אחד (כן, היה קטע כזה לתקופה קצרה) ואף יצאתי נגד אלה שראו בכך כוונת מכוון להדיר את הקצינים הדתיים מתפקידים משמעותיים. אבל הנה, עם כניסתו של בנט לתפקיד שר הביטחון, (הסרוג הראשון שהגיע לתפקיד רם זה, שאפו), ומשקיבלתי ממערכת הביטחון את תמונת פורום ההתייעצויות הביטחוניות עם ראש הממשלה ביום הקרבות בדרום, יום שלישי, קפצה לה מאיזשהו מקום מבפנוכו אותה גאוות יחידה שחשבתי שכבר נגמלתי ממנה. בחדר, שהייתי מת להיות זבוב על הקיר שבו, ישבו, דנו והחליטו בדברים הממש חשובים: ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון נפתלי בנט, המזכיר הצבאי של רה"מ תא"ל אבי בלוט וראש המל"ל מאיר בן שבת- שלושת האחרונים עם כיפה סרוגה מאוד נוכחת על פדחתם. כן, ובחדר סמוך נצפה תא"ל עופר וינטר, המזכיר הצבאי של שר הביטחון (הקודם, נתניהו), גם הוא סרוג, כידוע. זה החזיר אותי למאמר של קישון ז"ל על הכיפות הסרוגות היכן שהוא בשלהי שנות ה-60 של המאה הקודמת, אם אינני טועה. כן, כבוד למגזר.
 
בנט
שר הביטחון. גם את היעד הזה נפתלי בנט כבש. עם זנבון של מפלגה. תחשבו עליו מה שתחשבו. שחקן מעולה, מוכשר, תחמן, מה שתרצו. תאהבו אותו או לא, מציע לקחת גם את היעד הבא שהציב בנט לעצמו - ברצינות. איילת שקד/ גדעון סער/ ישראל כ"ץ – מפנטזים על ראשות ממשלה? הסתכלו כל רגע אחורה. בנט, גם אם רואה ואינו נראה, יגיח מתי שהוא. תשאלו את בכירי הליכוד שתפרו לעצמם חליפה של שר הביטחון ונאלצו עתה להציף אותה בנפטלין לכמה חודשים.
 
 
צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
 
 
 
עם ישראל היפה
בעקבות ביטול המופע של 'עזרה למרפא' של הרב פירר נוכח העליהום סביב סוגיית שירת נשים, פתחו מוקירי הארגון גיוס כספים המוני ברשתות החברתיות. ובכן, יותר מ-10 מיליון שקל גוייסו בתוך 3 ימים בלבד. בלי הופעות, בלי נעליים. פשוט, מתוך הערכה ואהבה לרב פירר ולמפעלו. כל הכבוד.
 
 
די כבר
הניצול שעשו חלק מבני משפחת רבין, בטקסי האזכרה לראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, כדי לנגח את ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו, הוא לא פחות ממחפיר ובזוי. יש לכם מספיק זירות לעשות כן. באזכרה הממלכתית? לכלכתם ופגעתם בזכרו של יקירכם. לפני שני עשורים, מארגני העצרות האלה החרימו את חניכי בני עקיבא ודאגו שלא ישתתפו בעצרות הזיכרון לרבין. הרבה השתנה בעניין ומעגלי השיח בעצרות האלה, הפכו לפתח לתקווה. התנהגות כפי שהייתה השבוע, עלולה לפרום את הקשרים שכבר נוצרו. וחבל.
על סדר היום
סוגיה מעניינת בשדה החינוך היא עד כמה מחנכים ורבנים אמורים להביע את עמדותיהם האישיות בפני התלמידים בנושאים שיש להם זוויות ראיה שונות. בעיניים שלי- שיגידו את מה שהם חושבים, אבל בעניינים 'טעונים', שיאפשרו גם 'לצד השני' להציג את שלו. ולמה אני מכוון. בשבוע שעבר ראיתי באתר 'וויינט' כותרת שהקפיצה לי את הפיוז. "רבנים ליועה"מ: לא נוכל לחנך את תלמידינו לגישה ממלכתית ולאמון במערכת", זאת על רקע הפרסומים על שיטת החקירות והתנהלות המשטרה בחקירות ראש הממשלה. על החתום הרבנים חיים דרוקמן, שמואל אליהו, שבתי סבתו ואלי דהן. הם טענו בין השאר כי ההתפתחויות האחרונות הובילו לתחושה קשה במגזר הדתי שלפיה "אין כאן בירור הצדק לשמו, כי אם רדיפה בעלת צביון פוליטי." מה שנכון, נכון. אבל בגלל זה "לא נוכל לחנך לגישה ממלכתית ולאמון במערכת"? ככה? אתם שעברתם כבר ממשלות שמאל- ויכולתם? אבל כשקראתי את נוסח המכתב, כפי שהתפרסם, לא מצאתי זכר לאיום שכזה "לא נוכל לחנך...". כן מצאתי, וזה בסדר, קריאה לפעולה מיידית לתקן מה שצריך "כדי שכבודה של המדינה, כבודו של ראש ממשלה והאמון במערכות האחראיות על החוק יושבו למקומם." וזה מצוין. אבל מה שכן חסר לי, זו התייחסות, קריאה של אותם רבנים וחבריהם, באותה מידה של נחרצות ותקיפות, נוכח גל האלימות של גברים כלפיי נשותיהם, למשל. תגידו- זה פשיטא? נו, וזה שצריך לנהל את מערכת החוק כדבעי זה לא פשיטא? למה זה מקפיץ אתכם, וזה לא?
מילה בסלע
"מכובדי הנשיא, אחים אנחנו, בני עם אחד אנו, עלינו לכבד את האחר, לחשוב כיצד ניתן לאחד ולא חלילה לפלג ובוודאי שלא לפסול להשמיץ ולהקניט את השני רק בגלל שיוכו הדתי או המגזרי. גם אם קיימים חילוקי דעות, אסור לנו להגיע לפסילת מגזרים שלמים ולנדותם מהציבוריות הישראלית". מילים כדורבנות. כל מילה מלמילייאן. כתב אותן השר הרב יעקב ליצמן לנשיא המדינה בהקשר ליחסו של אביגדור ליברמן והתבטאויותיו לחרדים. בעניין זה אני עם ליצמן. אבל יתכבד אותו ליצמן ובדיוק את אותן מילים שכתב במכתבו, עליהן יעשה 'העתק הדבק' ליחסו שלו לרפורמים ולקונסרבטיבים. האחים שלנו. גם אז הוא יחתום על זה? אם אל, אז יתכבד ב'טול קורה בין עיניך'.
אורי אריאל, כבר לא שר
הרב פרץ, סמוטריץ', אורי אריאל ומהשבוע גם נפתלי בנט. ארבעה שרים ממפלגה כל כך קטנה. גם נתניהו הבין שיש גבול, פנה לאורי אריאל שיחזיר את המפתחות, ואורי אריאל, עד השבוע שר החקלאות, עשה כן, והפך להיות אזרח מן השורה. אריאל אינו דברן גדול וגם הכריזמה היא ממנו והלאה. אבל כשחיפשת איש מעשה, בטח בכל הקשור לבניין ארץ ישראל השלמה, אורי אריאל היה שם. זה החל עוד בתנועת אמנה, מועצת יש"ע, המחלקה להתיישבות, מועצת בית אל, וכמובן בכנסת ובממשלה. אריאל היה מורו הפוליטי של סמוטריץ', שבפריימריז באיחוד הלאומי השאיר את מורו הפוליטי מאחור, כשהוא מאוכזב מהבטחות תמיכה שקיבל ממי שהיו חבריו שם. באמת של הדבר, הרושם הוא שאורי אריאל יכול להתברך בתלמיד שכזה.
מה יהיה?
לא עובר יום בלי שכמה מתעניינים אצלי מה אני חושב שיהיה עם הממשלה. בעיניים שלכם- לא נביא ולא בן נביא אני, באמת שאף אחד לא יכול לדעת איך יתפתחו העניינים, וכל השערה/תחזית שנביא- יכולה להתנפץ בבום אל מול המציאות. אז בשביל מה? בטח כש'שבתון' יורד לדפוס ביום שלישי, ואז עד יום שישי שתעיינו בו, יזרמו הרבה מים בירדן.