ויקרא -

זו העת למנהיגות מעצבת

מנהיגות מעצבת,  עפ”י מודל הטווח המלא של בס ואבוליו, כוללת ארבעה מרכיבים הבנויים באופן היררכי: (1) התייחסות אישית, (2) אתגר אינטלקטואלי, (3) הנעה באמצעות השראה, והרמה הגבוהה ביותר של המנהיגות המעצבת היא – (4) מודל לחיקוי והזדהות. רמה זו מאופיינת בעיצוב משותף של חזון וייעוד, ערכים ונורמות הנותנים משמעות לעשייה. המנהיג נוטע גאווה ותחושת שליחות, מגביר את יכולת הביצוע, נותן דוגמה אישית. המונהגים בוטחים במנהיג ומעריכים אותו, מזדהים עם מטרותיו ורוצים להידמות לו וסביר להניח שיפנימו את דמותו ויתנהגו ב’רוח’ זו גם ללא נוכחותו, שכן מנהיגות זו מבוססת על כבוד והערכה עמוקה כלפי המנהיג (=מתוך הויקיפדיה).
מנהיגות טומנת בחובה אחריות ודוגמא אישית. על כן, כל פעולה או אמירה, גם אם היא אישית או אף גחמה, מקבלת משמעות אחרת ומשנה חשיבות בגלל ‘הכובע‘ המנהיגותי שחובש אותו אדם, השפעה שמועצמת ככל שעולים בהיררכיית המנהיגות המעצבת. על כן, כשמנהיג טועה, המחיר שהוא עשוי לשלם יהיה גבוה הרבה יותר מאדם שאינו מנהיג – גם אם מדובר במעשה דומה, מאחר ומשמעות הטעות משליכה לא רק עליו כאדם אלא בעיקר על סביבתו שרואים בו מודל לחיקוי והזדהות.
על כך בפרשת השבוע, פרשת ויקרא, שם נאמר:
“ועָשָׂה לַפָּר–כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת, כֵּן יַעֲשֶׂה-לּוֹ; וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן, וְנִסְלַח לָהֶם” (ויקרא ד’, כ’).
כאשר עדה (רבים) חוטאת בשוגג, חטא שעונשו כרת, רש”י מסביר שזה בשל הוראה שגויה שהורו הסנהדרין לעם. במקרה כזה, יש סדר כפרה שבסופו נאמר: ‘ונסלח להם’. סדר כפרה מופיע גם אצל נשיא: “וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ, וְנִסְלַח לוֹ” (ד’, כ”ו). וגם אצל החוטא בשוגג נאמר “ונסלח לו” (ד’, ל”ה).
באופן מעניין, במקרה של מעשה שוגג שביצע הכהן המשיח (ד’, ג’-י”ב) לא מצאנו שנאמר בסוף סדר הכפרה “ונסלח לו”.
נשאלת השאלה,
מדוע לא נסלח חטא שוגג של הכהן המשיח?
נשיב,
על אף שהתורה מכירה בכך שכל אדם יכול לבוא לידי שגגה ולחטוא ולכן הגדירה מנגנון לכפרה, מקרה בו חוטא בשוגג כהן משיח – שונה מחטאו של כל אדם אחר. שכן, הכהן המשיח, הוא מתווה ההוראה הראשי של העם. העם נושא אליו עיניו ואוזניו, לשמוע מה יאמר ולחקות התנהגותו. כל פעולה או מעשה שלו הופכים להיות סוג של הוראה ודוגמא. לכן, חטאו של הכהן המשיח אינו משפיע רק עליו ברמה האישית אלא, כל העם נפגע / מושפע, מחטא זה, גם אם נעשה בשוגג. שכאמור, העם יכול לטעות ולחשוב כי התנהגות זו הינה לגיטימית, מאחר ובוצעה ע”י המנהיג. לכן נאמר: “אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא, לְאַשְׁמַת הָעָם” (ד’, ג’) ולא חתם במילים: “ונסלח לו”.
באופן דומה, על בסיס רעיון זה, נאמר בפרקי אבות (פרק ה’ משנה י”ח): “וכל המחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה”.
על כן, בתקופה אנומלית זו של משבר נגיף הקורונה, מנהיגות נדרשת לתת דעתה ביתר שאת, לדבריה ומעשיה. מנהיגות מעצבת באה לידי ביטוי בכל רמות החברה – המדינית, הארגונית, המקצועית ואף המשפחתית. כל אחד הוא מודל לחיקוי, בצורה זו או אחרת עבור סובביו. עפ”י צ’רצ’יל מחיר המנהיגות הוא אחריות – כל אחד הוא סוג של כהן משיח, הנושא באחריות אמיתית לסייע ככל יכולתו ובדוגמא אישית, למניעת התפשטות הנגיף ולחזרה מהירה ואיתנה לשגרה.
שנדע ימים טובים מאלה, בריאות ובשורות טובות.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.