חוקת
המים כאירוע מכונן
יו”ר קבוצת שטראוס, עופרה שטראוס, העידה בוועידת התעשייה ב-2018 כי המחאה החברתית שהתעוררה ב-2011 היתה אירוע מכונן בחיי החברה: “המחאה החברתית החלה עם מחנה אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב ועברה לעסוק גם ביוקר מחירי המזון ובמיוחד בקוטג׳…”. לדברי שטראוס, “האוהל אמר לי ‘לא לעולם חוסן’ … מאז אנחנו עובדים כדי לשמוע באמת…לא צריך להגיע לרוטשילד כדי שנשמע מה חושבים עלנו…למדתי שעדיף לשמוע ולהשתנות בזמן" (כלכליסט 30.04.18)
עפ”י המילון , אירוע מכונן הוא אירוע משנה מציאות, אירוע שיש לו השפעה יוצאת דופן על עיצוב התודעה, ההתנהגות, הנורמות או הזיכרון הקולקטיבי וגורם להגדרתם מחדש. כך למשל בשטראוס הטריגר לאירוע המכונן היה משבר חברתי-כלכלי. כתוצאה, הבינה הנהלת החברה שהדרך בה היא תופסת את עצמה ("חשבתי שכיוון שאנחנו חברה טובה, זה לא יכול להיות"), אינה הדרך בה לקוחותיה תופסים אותה, מה שהוליד לחיזוק מדיניות של הקשבה כנה ואמיתית, לציפיות ולצרכים של לקוחות ובעלי העניין בכלל.
כאמור, אירוע ארגוני מכונן מהווה נקודת ציון אשר משפיעה דרמטית על ארגון ומשנה את הגישה וההסתכלות על אופן תפיסת העתיד, תוך גיבוש ההבנה שמה שהיה, הוא בהחלט לא מה שיהיה.
על המים כאירוע מכונן, בפרשת השבוע, פרשת חוקת, שם נאמר:
“וַיָּרֶב הָעָם, עִם-מֹשֶׁה; וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְהוָה” (במדבר כ’, ג’)
נשאלת השאלה,
מדוע בהקשר של תלונה על מים, יש שימוש בפועל ‘ריב’ בעוד שבתלונות של העם על נושאים אחרים יש שימוש בפעלים אחרים?
הרי בני ישראל התלוננו רבות, למשל על ים סוף: “וַיֹּאמְרוּ, אֶל-מֹשֶׁה, הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם” (שמות י”ד, י”א) או למשל “וַיִּלּוֹנוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל…מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה” (שמות ט”ז, ב’-ג’). אך רק בתלונה על המים, למשל כאן ובספר שמות (י”ז, ב’) משתמש בפועל ריב: “וַיָּרֶב הָעָם”, מדוע?
נסביר,
ביום השני לבריאת העולם, נחלקו המים אשר מתחת לרקיע והמים אשר מעל לרקיע (בראשית א’, ז’) וחז”ל אומרים כי באותו יום נבראה המחלוקת בעולם, על כן, לא נזכר בו “כי טוב” כמו בשאר ימי הבריאה, כי אין טוב במריבה ומחלוקת.
סמיכות הפרדת המים בין השמים והארץ לבריאת המחלוקת בעולם, היה מכונן ותהודתו משפיעה, כך נראה גם על הדורות הבאים. מכאן גם משמעות השימוש בפועל ‘ריב’ בהקשר הספציפי של תלונה על מים. ראינו גם מקורות נוספים בהם מופיע הפועל ריב בהקשר של מים כמו אצל רועי גרר שנאמר: “וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר, עִם-רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר–לָנוּ הַמָּיִם” (בראשית כ”ו, כ’) וכן במשלי (י”ז, י”ד) נאמר: “פּוֹטֵר מַיִם, רֵאשִׁית מָדוֹן“.
במקביל לצידם יש גם אזכור של המים כמרכיב דומיננטי באירועים מכוננים שונים, כך למשל: בבריאת העולם “וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם” (בראשית א’, ב’), או למשל המבול להרס העולם בתקופתו של נח. דוגמא נוספת היא כאשר פרעה רצה להכחיד את עם ישראל הוא ציווה על השלכת “כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד” (שמות א’, כ”ב) ליאור, כמו-גם שחרורם הסופי של עם ישראל מעול המצרים, היה כשפרעה וחילו טבעו בים סוף (שמות, ט”ו, ד’).
נראה אם כן, כי המים, מעבר לתפקידם החיוני כאחד מ-4 יסודות החומר בעולם, נקשרים למגוון ארועים מכוננים, מצד אחד – מעצם כך שהפרדת המים בין שמים וארץ בוצעה ביום בריאת המחלוקת, נקשר פועל ‘ריב’ עם מים, קשר מובנה לכאורה. מצד שני, תפקידם הדומיננטי של המים נקשר כחוט השני עם מגוון אירועים מכוננים לאורך ההיסטוריה.
אירוע מכונן, בא לידי ביטוי במגוון רבדים: אישיים, משפחתיים, ארגוניים, לאומיים ועולמיים. כך למשל ארגונים חווים אירועים מכוננים שחלקם נתפסים כחיוביים כגון יום הקמת הארגון, זכייה בחוזה גדול, או הנפקה, וחלקם כחיוביים פחות כגון: פרישה של אב מייסד או של מנהל מיתולוגי, התקפת סייבר, משבר פיננסי או מעילה.
אירוע מכונן, הינו בעל השפעה על גישתנו ועל עיצוב העתיד בשל כך, משקלו הוא הרבה מעבר למשקלו במציאות.
אירוע מכונן יכול להיות מתוכנן או לא מתוכנן, כזה שפורץ ללא ידע מוקדם, ללא שליטה כדוגמת מגיפת הקורונה שכבר מוגדרת כאירוע גורלי ומכונן. שכן, כשהיא תדעך, יעלו אפשרויות חדשות, כמו-גם תתגבש תפישה והסתכלות אחרת על החיים החומריים והלא חומריים אשר יעטפו בהבנה ברורה – שמה שהיה הוא כבר לא מה שיהיה.
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.