צו
אש הערכים והעקרונות
השנה נחגוג את ליל הסדר במוצאי שבת פרשת צו ובסמיכות לבחירות לכנסת ה- 24. מדובר בצרוף מקרים מעניין, מאחר ונראה כי הוא מעצים נושא משותף לשלושת אירועים אלה, אשר נדמה ממבט ראשון כי אין לכאורה כל קשר ביניהם. הסמיכות מעצימה את נושא הערכים והעקרונות – האישיים והחברתיים.
ערכים מייצגים עקרונות מנחים מרכזיים שלאורם פועל האדם כאמצעי להשגת מטרותיו. מכאן שבשל מרכזיות הערכים, הם אינם תלויים במקום, זמן או מסגרת פעולה. מאחר והם הם חלק מהותי מהזהות והאישיות, יבואו לידי ביטוי תמיד – בעתות שגרה ובתקופות אנומליות. כך למשל מצעי המפלגות נסובו סביב ערכי דת, חברה, ביטחון ומדינה, צעדי המפלגות אל מול הקמת הקואליציה ימחישו הלכה למעשה, את היררכיית הערכים האמיתיים לאורם הם פועלים.
במקביל ליל הסדר מבטא ערכים כגון ענווה ואחדות, ערכים שבאים לידי ביטוי בהיבט המשפחתי, המסורתי ואף הדורי. כך למשל ערך  הענווה מתבטא בסמליות החמץ והמצה המורכבים מאותם חומרי גלם – קמח ומים. ההבדל הוא בשמרים – בעוד החמץ תופח (‘מתמלא אוויר‘), המצה נשארת בגודלה הטבעי (‘צנועה וענווה‘). בנוסף, סביב שולחן הסדר מסבים באחדות ארבעת הבנים גם יחד, על אף השונות ביניהם – החכם הרשע התם ושאינו יודע לשאול.
כאמור גם בפרשת השבוע, פרשת צו אנו מוצאים התייחסות לנושא הערכים והעקרונות, שם נאמר:
“אֵשׁ, תָּמִיד תּוּקַד עַל-הַמִּזְבֵּחַ–לֹא תִכְבֶּה” (ויקרא ו’, ו’).
נשאלת השאלה,
מה טעם תוספת המילים “לֹא תִכְבֶּה” – לאחר שנאמר “אֵשׁ, תָּמִיד” וכן “תּוּקַד”?
נסביר,
עפ”י רש”י, אדם המכבה את אש המזבח עובר על שני לאווים שהרי נכתב פעמיים “לֹא תִכְבֶּה” (פסוקים ה’-ו’).
במקביל, התלמוד הירושלמי (מסכת יומא פרק ד’ הלכה ו’), מפרש:
אף בשבת – גם בשבת האש דולקת על המזבח.
אף בטומאה – אף אם הכוהנים טמאים – האש תמידית
אף במסע – בזמן המסע היו מכסים את האש כדי שתישאר בוערת.
נראה כי הדוגמאות שבת, טומאה ומסע, אינם מקריים אלא מייצגים מצבים אנומליים בחיי האדם בהם נבחנים ערכיו ועקרונותיו. שכן כאשר אדם נמצא במצב של שגרה, לרוב יכול לשמור על ערכיו ועקרונותיו ללא כל בעיה או עיכוב. האתגר יתעורר כשישתנו הזמנים, התנאים והאירועים – כשקוראים תיגר על השגרה, הנוחות וההרגלים – האם גם אז ננהג בהתאם לערכים ולעקרונות המנחים, או אולי נשקול להקל על עצמנו ואולי אף לוותר על חלק מהעקרונות. נפרט:
שבת – זמן מנוחה. הפסקה מכל מלאכה. מכאן האם למשל בעת חופשה, חג או אירוע מיוחד, נוותר על אש תמיד? הערכים כאמור אינם תלויי זמן, כך שעל אף איסור הבערת אש, היא לא תכבה גם בשבת.
טומאה – מצב שאדם מרגיש שאינו פנוי לפעולות רוחניות, בשל עיכוב רגשי או פיזי, למשל בשל תחושת אי הצלחה, ביקורת או תסכול, גם במצב זה התורה מלמדת כי יש לשמור על אש התמיד, שכן מימוש הערכים אינו תלוי במצב הנפשי או הפיזי של האדם.
מסע – במסע האדם מחוץ לביתו, ללא התנאים להם הוא רגיל. לכן יכול לומר, בזמן ובמצב של שבירת שיגרה לא נקפיד על אש התמיד, באה התורה ומציינת כי גם במקרה של שינוי מקום ותנאים – האש “לֹא תִכְבֶּה”.
מדוע?
מאחר והאש מסמלת חיות (=life). היא גם בסיסית במגוון היבטים בחיי האדם, למשל: בהכנת אוכל (=אפיה ובישול), במלאכה (תעשיה) ובהיגיינה (=מים חמים) מכאן שיש להקפיד ולשמור על אש החיות תמיד. אמנם יהיו מצבים וזמנים חריגים בהן ידרשו התאמות ואיזון אך השינויים באים במטרה לקיים את החיים. לכן השינויים לא יבואו לידי ביטוי בוויתור על הערכים והעקרונות המנחים גם במצב החירום – שכן ביטול זה במהותו הינו ביטול החיות. מכאן שאש החייים (=עקרונות הערכים)  תוקד תמיד – ולכן לא תכבה (=הנשמה).
בהקשר זה ובאופן מעניין, מורטון מנדל בראיון ל-The Marker:  (“מה חשוב יותר למנהיג: שכל או ערכים?” 06/2016 ) מציין כי כשכתב את הספר על מנהיגות, היה משוכנע שהערך החשוב ביותר למנהיג הוא שכל – עוצמת-אש אינטלקטואלית. מנדל סיפר כי שינה את דעתו וכי הפרמטר החשוב ביותר אצל מנהיגים הוא הערכים – “כוח המוח הוא אמנם תנאי הכרחי למנהיג, אבל לא די בו, ואין ספק שהעולם יהיה מקום טוב יותר אם לאנשים יהיו ערכים”.
ליל הסדר, פרשת צו והבחירות לכנסת, כאמור סמיכות מעניינת המדגישה באמצעות שלוש זוויות משלושה עולמות שונים את חשיבותם המהותית של קיום ומימוש הערכים והעקרונות  לא כסיסמאות אלא כאש התמיד של האדם בפרט והחברה בכלל.
 
 
שבת שלום וחג שמחJ
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.