עקב
ערך הדרך
בהיבט המנהל – מה המטרה של שיחת המשוב?
תלוי את מי שואלים….
מנהל ממוקד חשיבה תוצאתית רואה בשיחת משוב כלי לפיתוח מקצועי ואישי של העובד, לסייע לו להגיע לתפקוד הטוב ביותר במסגרת עבודתו ופעילותו. מנגד, מנהל מוכוון תוצאה בלבד, יתכן ויתמקד בתפוקות אחרות למשל לעשות V על משימה שנחתה עליו, או לחילופין לשמור על אווירה חברית ונעימה גם כשנדרשת ביקורת. מנהל בעל גישה זו סביר להניח כי יתן לעובד משוב מתחמק, לא כנה ובוודאי לא בונה.
ניהול מכוון תוצאה מתמקד בשאלה איך להשיג באופן אופטימלי תוצאה מוגדרת == איך לעשות נכון?. בעוד ניהול ממוקד חשיבה תוצאתית יתחיל בשאלה – מה התוצאה הנכונה ביותר? ורק אז יתמקד בדרך להגיע אליה == איך לעשות נכון את הדברים הנכונים?.
חשיבה תוצאתית מתחילה מהשורה התחתונה, מהבוטום ליין, מדגישה באופן ברור את המטרות ותוצרי העשייה הרצויים כשלב חיוני וראשוני בתכנון כל תהליך. התוצאה הרצויה הופכת למוקד ממנה נגזרים, המטרות היעדים והפעולות שיובילו להשגתה. מכאן שחשיבה תוצאתית מסייעת למנהלים להתמודד גם עם אתגרים לא נעימים, בדומה לנטילת תרופה מרה או ניתוח פולשני. מטרת-על ברורה, מאפשרת לראות את הנ.צ בדרך, הנעימים והפחות נעימים, כשלב חיוני ביצירת המציאות הרצויה – ראיה ניהולית שכזו אינה עניין של מה בכך.
על כך בפרשת השבוע פרשת עקב שם נאמר:
“וְיָדַעְתָּ, עִם-לְבָבֶךָ: כִּי, כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת-בְּנוֹ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְיַסְּרֶךָּ ” (דברים ח’, ה’)
ה’ מייסר את ישראל אך מדגיש כי מדובר בייסורים הדומים לייסורי אב את בנו.
נשאלת השאלה,
מה מיוחד בייסורי אב את בנו?
נשיב,
נראה כי הכתוב פונה לטבע האדם שעלול לחוש חוסר הוגנות בשל תגובות שונות להתנהגות דומה. שכן בני ישראל רואים כי אומות העולם אינם מקיימים תרי”ג מצוות ואינם נענשים, בעוד כשישראל עושים מעשים דומים, הם מקבלים ייסורים קשים.
הפסוק מדגיש כי הכלל “יְיַסֵּר”, אשר בדרך כלל מייצג מצב של עונש בשל עבירה על חוקים, הוראות וציוויים, אינו תקף על הייסורים הבאים על עם ישראל, שכן אין הם באים מתוך רצון להרע או לנקום אלא מדובר במקרה של “אִישׁ אֶת-בְּנוֹ” מקום בונה ודואג כמו אב הרוצה להטיב התנהגות בנו במטרה להכינו טוב יותר לעתיד. מכאן, כשם שאדם הרואה את בנו נוהג לא כשורה ינזוף בו ויעיר לו, לא יעשה כן בראותו את בן חברו נוהג באותו אופן, כך ה’ מייסר את ישראל עמו הנבחר ולא את שאר האומות.
רעיון דומה אנו רואים במשלי “חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, שׂוֹנֵא בְנוֹ; וְאֹהֲבוֹ, שִׁחֲרוֹ מוּסָר.” (משלי י”ג, כ”ד). נראה כי לא בכדי המילים מוסר וייסר דומות. שכן לעיתים הניסיון להקל על הבן (=ועל האב..) ולחסוך במתן מוסר, פועלת פעולה הפוכה. הסתכלות זו מדגישה את משמעות “וְיָדַעְתָּ, עִם-לְבָבֶךָ” בפתיח הפסוק, אמנם כלפי חוץ תכעס, אך בליבך אתה יודע את האמת.
פסוק זה מייצג תכלית חדשה, המעניקה משמעות לדרך הארוכה שצעדו בני ישראל במדבר ממצרים לארץ ישראל. שכן נראה כי הליכה של 40 שנה במדבר אין תכליתה עונש על חטא המרגלים אלא מהווה חלק חיוני והכרחי בעיצוב, גיבוש וחינוך של עם ישראל טרם כניסתו לארץ – חלק ממטרת-על גדולה וכוללת.
כאמור גם מנהל מכוון תוצאה וגם מנהל בעל חשיבה תוצאתית, חושבים ומתכננים את פעילויותיהם בהתאם לתוצאה מוגדרת. ההבדל כאמור טמון ביכולת להגדיר באופן מדויק את התוצאה הנכונה. מכאן שגם ייסורים, כשהם חלק מתמונה כוללת הנובעת מחשיבה תוצאתית – מהווים נקודה נוספת במשעול ליצירת מציאות רצויה, בוגרת ובעלת ערכים.
 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.