מקץ -
האינטליגנציה הרגשית של פרעה
אינטליגנציה רגשית עפ"י הפסיכולוג ג'ון מאייר היא: 'היכולת לתפוס במדויק את הרגשות שלכם ושל אחרים, להבין את הסימנים שהרגשות משדרים…ולנהל אותם'. אינטליגנציה זו מייצגת את יכולת האדם לנהל את רגשותיו, לזהות רגשות של אחרים, לייצר תקשורת פתוחה ואפקטיבית עם הסובבים ולגלות אחריות אישית וגמישות מחשבתית. אינטליגנציה רגשית, עפ"י הפסיכולוג דניאל גולמן הינה גורם מכריע למנהיגות חזקה, יותר מאשר מיומנות טכנית, מנת משכל או חזון, למשל.
אמנם עדיין יש הנוטים להתייחס לרגשות בביטול וכדבר שאין לו מקום במקום העבודה, אולם מדובר במיומנות ליבה חשובה, ששוק העבודה, כך נראה סובל ממחסור ממנה בשנים האחרונות. מחקרים מצביעים על ירידה ברמת האינטליגנציה הרגשית בשני העשורים האחרונים, כנראה בשל שימוש גובר ברשתות חברתיות מקוונות המחליפות לעיתים אינטראקציה פרונטלית של פנים אל פנים, המאפשרת הזדמנות גדולה יותר לקרבה רגשית.
על אינטליגנציה רגשית בפרשת השבוע, פרשת מקץ, שם נאמר:
"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ" (בראשית מ"א, ל"ח-ל"ט)
נשאלת השאלה,
מדוע פרעה בוחר להתנסח באופן שונה מול עבדיו (=חכמיו) ומול יוסף?
נשיב,
פרעה אומר ליוסף: "אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ". אילו היה אומר דברים אלה לחכמיו היו נעלבים, שהרי איך יתכן שבמצרים, מעצמה צבאית ומדעית, לא ימצא אדם חכם ונבון כך שנדרש לגייס את שירותיו של עבד ואסיר?
לכן כאשר פרעה פונה לעבדיו הוא אומר:

• "הֲנִמְצָא כָזֶה–אִישׁ"? האם נמצא אדם כזה לא רק במצרים אלא אף במקומות אחרים, או במילותיו של רש"י: 'אם נלך ונבקשנו, כלום נוכל למצוא כמותו?'
• "אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ"– חכמתו של יוסף אינה אנושית כי מפעמת בו רוח אלוהים, לכן אין לחכמים סיבה להיעלב, שכן חוכמתו שונה משלהם. מכאן כי מכח חכמתם ימנו את יוסף בהכירם את ייחודיותו.

פרעה ברגישותו מתנסח באופן אחד בפני יוסף ובאופן אחר בפני עבדיו מתוך הבנת התמונה הכוללת ומטרת-העל, הוא מתנסח באופן שמצד אחד לא יפגע בעבדיו ומצד שני גם יחמיא ליוסף.
מעניין לציין כי הביטוי "רוּחַ אֱלֹהִים"  נזכר במספר מקורות נוספים כגון:

• בבריאת העולם: "וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית א', ב')
• בבצלאל שבנה את המשכן: "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה" (שמות ל"א, ג')
• בנבואת זכריה: "לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ–כִּי אִם-בְּרוּחִי, אָמַר יְהוה" (זכריה ד', ו').
• בנבואת יחזקאל: "וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה, וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה" (יחזקאל ל"ז א').
• ועוד…

נראה כי מטרת השימוש בביטוי זה, היא להצהיר כי החכמה של מי שנתברך ב-"רוּחַ אֱלֹהִים" אינה 'אנושית', ואינה יכולה להיות נלמדת ונרכשת אלא מדובר במתנת אלוהים. לכן במקרה של פרעה ועבדיו נקודה זו מבהירה כי למעשה אין תחרות בינם לבין חכמתו של יוסף, להפך – הוא בכישרונו הייחודי, יחזק גם אותם. יוסף אכן מתמנה למשנה למלך, מבלי לעורר התנגדות אקטיבית מצד עבדי פרעה.
עפ"י תיאודור רוזוולט: "לאף אחד לא אכפת כמה אתה יודע, עד שהם יודעים כמה אכפת לך", משפט זה מתמצת את מהות האינטליגנציה הרגשית. אין ספק כי פרמטרים המגדירים מנהל טוב מתבססים גם על מרכיבי האינטליגנציה הרגשית: מודעות עצמית ובקרה עצמית לצד אמפתיה וכישורים חברתיים. שכן לא די בגיבוש חזון ובהגדרת תוכנית עבודה מקיפה אלא חשוב אף יותר כי מנהל יקדיש תשומות ניהוליות בעיקר ליישום, בין היתר באמצעות פיתוח כישורי מנהיגות וטיפוח האנשים. זו מהות עבודתו של המנהל והדרך הכמעט בלעדית להצליח לעמוד ביעדים. נראה כי מלך מצרים השכיל להבין מורכבות זו ואף ידע לנהלה באופן רגיש ומדויק – האינטליגנציה הרגשית של פרעה 
 
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.

• מר יוסף אלמליח בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
• גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי מנהלים חברות בתהליכי שיפור והתייעלות בהיבט האישי, הניהולי והתהליכי. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.