"קיים ניתוק משמעותי בין הרבנים המקומיים ובין הציבור". כך קבע אריאל פינקלשטיין, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בניתוח סקר שנערך בקרב 630 אנשים על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, על הרבנות המקומית הממסדית בישראל. פינקלשטטין סקר את הנושא בדיון בוועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים בראשות ח"כ יוליה מילנובסקי בכנסת.
להלן נתונים מהסקר:
55% מהציבור כלל אינם יודעים האם מכהן או לא מכהן רב ברשות המקומית שלהם. רק 6% מהחילונים ו-14% מהמסורתיים הלא-דתיים השיבו שיש רב לרשות המקומית שלהם ושהם יודעים מה שמו. 22% מהחילונים ו-24% מהמסורתיים הלא-דתיים סברו שלא מכהן רב ברשות שלהם, אך נמצא ש-67% מהחילונים ו-80% מהמסורתיים הלא-דתיים שסברו כך טעו, והסתבר שיש רב מכהן ברשות שלהם. (הערה של 'שבתון': זה אומר משהו על פעולותיו בקרב הציבור הלא דתי בהגדרה?).
 ממצאים נוספים: 51% מהציבור היהודי בישראל, תומכים במינוי רב לרשות המקומית, 23% מתנגדים למינוי רב, ול-27% לא משנה האם ממנים רב או לא. בקרב חרדים, דתיים ומסורתיים יש רוב ברור התומך במינוי רב, ואילו בקרב חילונים 37% מתנגדים, 24% תומכים ול-29% לא משנה.
על פי הסקר, ישנה תמיכה רחבה בציבור בחיזוק כוחה של מועצת העיר במינוי רב העיר. 61% מבעלי הדעה סבורים שנציגי מועצת העיר צריכים להוות את רובו של הגוף הבוחר או את כולו, לעומת 11% הסבורים שנציגי השר לשירותי דת צריכים להוות את רובו של הגוף הבוחר או את כולו. התמיכה החזקה ביותר בבחירת רב על ידי המועצה המקומית היא של הציבור החרדי והציבור החילוני.
ולכמה זמן תימשך כהונת הרב המקומי? בניגוד למצב הנוכחי שכהונת רבני הערים אינה קצובה והם מכהנים במשך שנים רבות ברצף, כולל כאלה המכהנים 30 שנה ויותר, הסקר מלמד כי 61% מהציבור תומכים בקציבת כהונה של רבנים, לעומת 17% שמתנגדים ו-22% חסרי דעה בנושא. הרוב רוצה בקציבה לחמש שנים עם אפשרות להתמודד שוב. ישנו רוב לתמיכה בקציבת כהנה בקרב חילונים, מסורתיים ודתיים, בעוד שרוב החרדים (53%) מתנגדים לקציבת כהונה.
 לטעמו של פינקלשטיין, הפתרון לנתק האמור הוא בביטול מעורבות השר לשירותי דת בבחירת רבנים, לאפשר למועצת העיר לבחור את הרב המקומי, ובמקביל יש לקצוב את כהונות הרבנים לקדנציות שבסיומן יוכלו להיבחר מחדש.