"בשביל הספורט"  טור דעה מאת שי מייבסקי אין כמו בבית
 
אף אחד לא יעשה עבורנו את העבודה
נכתב גם כאן, נאמר והיה ידוע מלכתחילה שתנאי הפתיחה עמם הגיעה נבחרת ישראל לארבעת המשחקים המסיימים את טורניר מוקדמות היורו, קשים ואינם לטובתה. את שני המשחקים "הביתיים" הנחשבים לקשים ביותר בטורניר, מול שוויץ ומול רומניה, נאלצת נבחרת ישראל לשחק מחוץ לגבולות ישראל וזאת לאור המצב הביטחוני בארץ. בבית בו משחקת נבחרת ישראל, תוצאות המשחקים לאורך כל הטורניר מפתיעות וגרמו לכך שגם לקראת תום משחקי הבית, תמונת העולות לטורניר היורו טרם ידועה. לאחר ההפסד הצורב בראשית השבוע בביצה של פרישטינה בקוסובו, הגיעה אתמול נבחרת ישראל למשחקה "הביתי" הראשון מול שוויץ אותה ארחה בהונגריה תוך שהאורחת יודעת שניצחון מבטיח לה את העליה ליורו. לאחר מחצית ראשונה חלשה בה ספגה נבחרת ישראל את השער הקבוע לאורך רוב משחקי הטורניר, ביצע המאמן הלאומי אלון חזן את השינוי המתבקש בדקה ה – 55(אגב, אשמח לפגוש פעם את מי שכתב עבור המאמנים הישראלים לדורותיהם את הכלל הבלתי ברור לבצע את החילוף המתבקש רק במהלך המחצית השניה ולא עם פתיחתה) והכניס למגרש את גדי קניקובסקי שהפיח חיים במשחק הנבחרת. כניסתם המאוחרת יותר של ערן זהבי, אוסקר גלוך, דן גלזר ושון וייסמן חיזקה עוד יותר את משחק הנבחרת ושער של שון וייסמן 6 דקות לסיום קבע שוויון 1-1, התוצאה בה גם הסתיים המשחק. זהו כבר המשחק השני ברציפות בו מוחלף במהלכו קפטן הנבחרת אלי דסה שלמין תחילת הקמפיין זוכה לאשראי לא מוסבר ולא מובן ביחס ליכולתו הדלה הן מבחינה הגנתית והן מבחינת התמיכה במשחק ההתקפה. לחזן הפתרונים. קשה להשתחרר מן המחשבה, שלו היו מבוצעים החילופים בשלב מוקדם יותר, תוצאת המשחק יכולה היתה להסתיים בניצחון של נבחרת ישראל. ואם לא די בתחושה הזו, הרי שעל מנת לזרות עוד קצת מלח אנגלי על הפצעים בכחול לבן, החליט שופט המשחק, טיילור האנגלי להתעלם מפנדל ברור שהגיע לנבחרת ישראל בעקבות נגיעת יד לא צמודה וברורה כגולש במסעדה הונגרית ורק חיזק את דבריו של שחקן נבחרת ישראל בעבר חיים רביבו שהזהיר השבוע במהלך ראיון ללירן שכנר, שאיש באופ"א לא מעוניין לראות את נבחרת ישראל ביורו ולהתעסק עם מלאכת האבטחה שלה וכל כאבי הראש הנגזרים ממנה ויש לשים לב להחלטות שיפוט במשחקים הקרובים. אמר וידע מה הוא אומר. קשה מאוד לנבחרת בסדר גודלה של ישראל, לשחק מחוץ לאצטדיונה הביתי וקהל אוהדיה, וקשה אף יותר לשחק בידיעה שהעולם כולו נגדנו. כעת, הדברים כבר אינם תלויים בנו. שני ניצחונות בשני המשחקים הנותרים (מול רומניה "בבית" ומול אנדורה בחוץ) הם בגדר חובה אם רוצים בכלל להתחיל להשתעשע בסיכויים וסיכונים. אבל בכדורגל כמו בכדורגל(וגם בתחומים רבים נוספים) אין דבר כזה שאין דבר כזה. נחזיק אצבעות.  
בניגוד למגמה
פתיחת העונה של קבוצת הכדורסל של וושינגטון וויזארדס באן. בי. איי,  קשה לצפייה. בתום עשרה משחקים, מדורגת הקבוצה ביחד עם דטרויט פיסטונס במקום האחרון במזרח עם מאזן של 8 הפסדים ושני ניצחונות בלבד. גם במשחקים בהם מובילה הקבוצה ביתרון ולעתים אף ביתרון גדול, היא טורחת לאבד את הראש, את היתרון ולהפסיד.
בניגוד למגמת פתיחת העונה של הקבוצה(עד כדי כך שניתן כבר לשמוע זמירות של מי שמקווים לבחירת דראפט גבוהה בגיוס הקרוב כדי לצאת לדרך חדשה...) הרי שפתיחת העונה של דני אבדיה מבשרת דווקא את ההיפך. בעשרת המשחקים הראשונים עומד אבדיה על ממוצע של 27 דקות משחק בהן הוא משיג ממוצע של 12.5 נקודות ב 50% לשתי נקודות וכמעט 37% לשלוש, 6 ריבאונדים ו 4 אסיסטים למשחק. מעט לאחר פתיחת העונה התבשרנו על חתימתו של דני על חוזה חדש לארבע עונות תמורת 55 מיליון דולר. העוקבים אחר משחקיו של דני לבטח שמו את ליבם לעובדה שעם החתימה על החוזה, משהו השתחרר אצלו, הן בשפת הגוף והן ברמה המקצועית. דני משחק עם ביטחון עצמי גבוה מאוד ביחס לעונות הקודמות, לוקח הרבה יותר זריקות שלא לקח קודם לכן, מוביל התקפות רבות ממש מעמדת הפוינט ומחלק אסיסטים מאחורי הגב כפי שלא ראינו ממנו קודם לכן. דומה שגם מאמן הקבוצה ווס אנסלד ג'וניור, סומך על דני הרבה יותר העונה ומרשה לו גם לטעות יותר מבלי להענישו ישר בירידה אל הספסל. נכון שהמפתחות של הקבוצה נמצאים בידיים של קייל קוזמה וג'ורדן פול, לטוב ולרע(עד כה בעונה הנוכחית, יותר לרע) אך התבגרותו של דני, שפת גופו המשדרת דרישה לקבלת הכדור ושהוא יעבור דרכו במיוחד בהתקפה המתפרצת, הוותק שלו בקבוצה וקבלתו ע"י יתר השחקנים, מסייעים לו להציג את פתיחת העונה הטובה ביותר שלו עד כה ויש לקוות ולהאמין שמגמת השיפור הזו תלך ותתעצם ככל שהעונה תתקדם.