נמשכות שיחות העבודה שבין נציגי עיריית פתח תקווה לנציגי רשות מקרקעי ישראל, (שמו החדש יחסית של מינהל מקרקעי ישראל) על מה שיוקם בשטח שיפונה במתחם סירקין, בו פועל עדיין בסיס צבאי גדול.

כידוע, רשויות המדינה מתכננות לבנות במקום בין 12,000 ל-15,000 יחידות דיור, בעוד העירייה עומדת על רגליה האחוריות לסכל היקף כה גדול של בנייה, שעלול לחנוק את העיר בכל הקשור לתחבורה ובכלל, שכן התשתית של פתח תקווה אינה ערוכה לקלוט כמות כה גדולה של תושבים נוספים, מעבר לגידול האחר המאפיין אותה.



תושבים מהאיזור, החוששים מקטסטרופה תנועתית ואקולוגית, באם תוקם מפלצת הבנייה הזו, מייחלים לכך שעל קרקע הבסיס שתתפנה, יוקם פארק גדול, חלום שכמעט בטוח לא יתממש.

כך או כך, צוותים מקצועיים של העירייה ממשיכים במגעים עם אנשי רשות המקרקעין, ומנסים לקצץ כמה שניתן בתוכנית הבנייה הענקית שרוצה רשות המקרקעין. חלק מהשיחות מתקיימות בדרג הגבוה של ראש העיר, איציק ברוורמן מזה וראש רשות המקרקעין בנצי ליברמן מזה.

ההתרשמות של גורמים המעורבים בסוגיה היא שלא ניתן יהיה להוריד את המדינה מכוונתה לבנות במקום אלפי דירות, אך ניתן ללחוץ, ועדיף להתמקד, הן בהקטנת מספר יחידות הדיור שייבנו שם (אולי לכדי 9,000 יחידות דיור "בלבד") והן בתמורה שתקבל העיר פתח תקווה מרשות המקרקעין, בין במגרשים שבבעלות המדינה במרכז העיר ובין בהשתתפות המדינה במייזמים עירוניים ענקיים. נציגי העירייה בשיחות גם הונחו לדרוש הקדמת התמורה מרשות המקרקעין, כדי שניתן יהיה להניע דברים, בלא שפתח תקווה תצטרך להמתין לתמורה עוד שנים רבות. ברשות המקרקעין לא נבהלו מהבקשה, שכן יש שם עניין רב להגיע להבנות ולהסכמות כמה שיותר מהר ובעיקר להימנע מעימותים ומסחבת בירוקרטית שבידי העירייה לנקוט.

ובתוך כך, גם תושבים באיזור אינם יושבים על זרי הדפנה בעניין. צוות מצומצם מוועד שכונת הדר-גנים ישב באחרונה, בפגישות נפרדות, עם ראש העיר ברוורמן ועם גורמים אחרים, כדי להביע עמדתם ולחשוב כיצד לפעול.

בתחילת חודש אוקטובר נפגש ועד הפעולה בסירקין עם ראש עיריית פ"ת והם יצאו בהרגשה כי החשש מפני בנייה של 12,000 דירות ואולי אף יותר – אינה תלושה מהמציאות, חרף התנגדות נחרצת של ראש העיר ברוורמן והעירייה.

ב-12 בנובמבר יקיים 'פורום מטה המאבק' ישיבה בנושא לקיום הערכת מצב וקביעת עקרונות להמשך המאבק.

"דומה כי פ"ת של השנים האחרונות איבדה כל רסן של שפיות בבנייה. יתרה מכך, היא איבדה כל רסן של בנייה סבירה, נבונה, כזו שתיטיב עם העיר ולא תשמש רק כמכשיר לגביית כספים לקופת העירייה, בעוד תושבי העיר נאנקים תחת פקקי ענק של תחבורה, גלי רעש, ענני עשן, היעדר מוסדות חינוך ותרבות , ללא תכנון תחבורתי צופה עתיד ומקומות חנייה וללא אפשרות לראות מעט ירוק . העיר שהייתה סמל נרדף ומושא לקנאה בשל הפרדסים והחורשות שהקיפו אותה ושכנו בתוכה, הופכת למצודת מגדלי בטון אפורה, מהבילה נחנקת וחונקת", קבל אחד הפעילים.

הוסיף: " המאבק על דמותו של שטח מחנה סירקין אינו גחמה פרטית של מישהו , המאבק על עתיד קרקעותיו של המחנה הוא מאבק על דמותה האקולוגית , האורבנית והתרבותית של פ"ת לדורות הבאים".