זה לא שיש מאה ועשרים שיכורים בכנסת שעולים על ההגה ומנהיגים את המדינה בפזיזות וחוסר אחריות, אבל התכונה הזאת רחוקה מלהיות בראש מעיינם. הם לרוב מטילים אשמות אחד על השני, מבדרים את עצמם ממקום מושבם, מחוקקים חוקי סרק ובעיקר עושים יחסי ציבור. אחריות? פחות..

"שניים רבים, השלישי לוקח" או שמישהו מפריד ביניהם. ככה לימדו אותנו כשהיינו קטנים. ולמעשה, לא זה ולא זה קורה במציאות. אין לי שום עניין בלחפש אשמים, יש לי עניין בלהבין איפה פה הבעיה- ומי אמור להיות האחראי לתיקונה. למה מדינה שלמה שהיתה צריכה עד לא מזמן כיפת ברזל שמגינה מפני טילים, צריכה עכשיו כיפת בטון שמגינה מפני דריסה בתחנות הרכבת והאוטובוס בירושלים. מה הצעד הבא? חליפות מגן לכל אזרח מפני דקירה?

להבדיל אלף אלפי הבדלות- בעבר כשהייתי תלמיד בבית הספר היסודי, חזרתי מסוף שבוע נעים בבית לספסל הלימודים. אך למרבה 'הצער', בכיתה היה מרוסס חומר רעיל שאינו טוב לנשימה, שאותו אגב ריססו חבורה של ערסים שהיו משחקים במגרש מדי שבת בצהריים. לכן באותו יום וביום שלאחר מכן למדנו בחוץ. נכון, גם שיחקנו בחוץ. (אמנם לא כ"כ מזמן, אבל עדיין כולם היו יוצאים לשחק בחוץ, מכיוון שלא היו מכשירים שהסבו את תשומת ליבנו). בקיצור, היינו תלמידי רחוב למשך יומיים, ולאחר מכן חזרנו לשגרה מיד לתוך הכיתה. כמובן שאת הנזק תיקן אב הבית עם עובדים מנוסים שניקו את כל הרעל שהיה בכיתה. לא ציפו מאיתנו להיכנס לתוך הכיתה וללמוד במשך זמן מה עם מסכות על הפנים, עד שהרעל יתפוגג או שמישהו יעשה מעשה אמיץ ויחליט לנקות אותו.

הדוגמה הזאת אמנם לא דומה בממדים ובבסיס הבעיה שלה לפיגועי הדריסה והדקירה שלא מרפים מאיתנו לאחרונה- ויש המכנים זאת 'אינתיפאדה שלישית'- אבל אופן הפתרון בו נהגו בנו כשהכיתה היתה מקום מורעל צריך להיות דומה לאופן הפתרון בו ננהג בבעיה של מזרח ירושלים ושאר הכפרים המורעלים בארגוני טרור למיניהם. ולא חסר לצערנו. כשאוהד הפועל קופץ בזמן משחק אל הדשא, הוא מסכן בכך את כל קהל האוהדים שאיתו לחטוף עונש קולקטיבי. אז נכון שהנושא הוא רגיש מאוד, וזה לא כדור-רגל, זו המציאות. ונכון שיש יותר גרוע, ולא רוצים לגרום להסתה. אבל המדינה ומערכת הביטחון כל פעם מייצרים פתרונות זמניים לבעיות כל כך גדולות וטעונות.

מדינה שעוד מלקקת פצעים מהמלחמה האחרונה- ומלבד החיילים והאזרחים שנהרגו ונפצעו, ישנה עוד אוכלוסיה שלמה בדרום הארץ שהעסק והבית שלהם נפגעו- אינה צריכה לפעול בדרדור אמצעים כלפי הקוראים להשמדתה ועוד חיים בתוכה. איך נוצר מצב שבכל עיר ואיזור בארץ הם קובעים לעצמם טריטוריה? מהצפון ועד הדרום- עכו, חיפה, פתח תקווה, תל אביב, באר שבע ושאר הנגב. תבדקו אותי. המקום היחידי שהם לא נמצאים בתוכו זה בני ברק. מעניין למה.

בינתיים, יפיי הנפש ימשיכו להתלונן על בנייה מחוץ לקו הירוק. אותו קו שהוא פיקציה כמו ההגדרה ערבים- ישראלים. שני המושגים האלה לא אומרים יותר מדי ובעיקר יוצרים זעם משני הצדדים.

אז מה עושים עם מגזר שלם? צודקים, אי אפשר להעניש חפים מפשע. פה זה לא דרבי ולא ספורט. אי אפשר גם להיכנס עם חומרי ניקוי ולנקות את כל הרעל. אבל גם אי אפשר לתת פתרונות זמניים. זאת אומרת אפשר, אבל סתם חבל לשלם כל פעם מחדש. אמר לי מפקד בצבא פעם- "אל תבוא אלי עם בעיה, תבוא אלי עם פתרון לבעיה". אמנם כבר בהתחלה אמרתי שאין ממקומי לפתור את הבעיה או לייעץ לה, אבל אני יודע שהפתרון צריך להתחיל ב "אחריות". מישהו פה צריך לקחת אותה בשתי ידיים.

 אז מה אתם מציעים, לפרסם את המשרה במדור דרושים?
 
שלכם,

איתי