כתבות
ברוורמן: נקים מרכז מורשת לעדה האתיופית
י"ט כסלו ה'תשע"ה 11/12/2014
כמה עשרות יוצאי אתיופיה תושבי פתח תקווה הוזמנו השבוע למפגש עם ראש העיר, איציק ברוורמן, ואם אמנם כל ההבטחות שקיבלו ממנו ייצאו מן הכוח אל הפועל – הרי שיש להם סיבות טובות להיות מרוצים.
במפגש איתם הביע ברוורמן צער על כך שהנושאים שהעלו בפניו "לא זכו לטיפול מעמיק והתמוססו ביורוקרטית עם השנים שחלפו", לדבריו.

משתתפי הפגישה. צילום: פייסבוק ברוורמן
גולת הכותרת הייתה - הקמת מרכז מורשת לבני הקהילה האתיופית ביתא ישראל. ברוורמן בישר להם כי אחרי 20 שנה של הבטחות, העירייה בראשותו מתחילה בתכנון ובהקמת מרכז מורשת לעדה, מקום מפואר בו יוכלו לשמר את מסורתם המיוחדת ארוכת הימים.
בעניין בקשתם למסד תפקיד רשמי בפתח תקווה לקייס (כהן דת), אמר ראש העיר כי החל להסדיר את נושא הקייס (איש הדת והמורה הרוחני של העדה) , נושא שנזנח משך שנים ארוכות למרות בקשותיהם של בני העדה. "מעתה גם פתח תקוה תתהדר בקייס מקומי שישרת את העדה. המהלך התחיל ואני מקווה שבקרוב ניפגש בשמחות וחגים", הוסיף ברוורמן לאורחיו.
גם בישר להם כי הקים ועדת היגוי לעניין העדה האתיופית, ועדה בראשה יעמוד גיא עפארי. תפקיד הוועדה למצוא ולמצות את התקציבים שיועדו לעדה.
בעניין מוקד הקליטה עירוני, אמר ראש העיר כי מוקד הקליטה לא היה חלק מתוך המערכת העירונית והדבר יצר פער וקשיי תקשורת בין בני הקהילה, מוקד הקליטה והעירייה – מה שסירבל את המערכת והוסיף קושי בירוקרטי על הניהול התקין וההתנהלות הכללית. התקבלה החלטה במועצה, והחל תהליך מעבר של מוקד הקליטה לעירייה. כתבנו מעריך כי ברוורמן התכוון בדבריו לתקופה בה חבר המועצה גנאדי היה נבחר הציבור הממונה על מוקד הקליטה, והועלו חשדות לכאורה על התנהלות שאינה תקינה.
ברוורמן דיבר גם על הצורך בטיפוח בני ובנות הקהילה וקידומם המקצועי והאישי בתוך המערכת העירונית ובכוונתו לבחון את הדבר כדי להדק קשר זה, והוסיף כי כבר כיום העירייה מקפידה לקלוט את בני העדה מעבר לחלקם היחסי באוכלוסייה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
במפגש איתם הביע ברוורמן צער על כך שהנושאים שהעלו בפניו "לא זכו לטיפול מעמיק והתמוססו ביורוקרטית עם השנים שחלפו", לדבריו.

משתתפי הפגישה. צילום: פייסבוק ברוורמן
גולת הכותרת הייתה - הקמת מרכז מורשת לבני הקהילה האתיופית ביתא ישראל. ברוורמן בישר להם כי אחרי 20 שנה של הבטחות, העירייה בראשותו מתחילה בתכנון ובהקמת מרכז מורשת לעדה, מקום מפואר בו יוכלו לשמר את מסורתם המיוחדת ארוכת הימים.
בעניין בקשתם למסד תפקיד רשמי בפתח תקווה לקייס (כהן דת), אמר ראש העיר כי החל להסדיר את נושא הקייס (איש הדת והמורה הרוחני של העדה) , נושא שנזנח משך שנים ארוכות למרות בקשותיהם של בני העדה. "מעתה גם פתח תקוה תתהדר בקייס מקומי שישרת את העדה. המהלך התחיל ואני מקווה שבקרוב ניפגש בשמחות וחגים", הוסיף ברוורמן לאורחיו.
גם בישר להם כי הקים ועדת היגוי לעניין העדה האתיופית, ועדה בראשה יעמוד גיא עפארי. תפקיד הוועדה למצוא ולמצות את התקציבים שיועדו לעדה.
בעניין מוקד הקליטה עירוני, אמר ראש העיר כי מוקד הקליטה לא היה חלק מתוך המערכת העירונית והדבר יצר פער וקשיי תקשורת בין בני הקהילה, מוקד הקליטה והעירייה – מה שסירבל את המערכת והוסיף קושי בירוקרטי על הניהול התקין וההתנהלות הכללית. התקבלה החלטה במועצה, והחל תהליך מעבר של מוקד הקליטה לעירייה. כתבנו מעריך כי ברוורמן התכוון בדבריו לתקופה בה חבר המועצה גנאדי היה נבחר הציבור הממונה על מוקד הקליטה, והועלו חשדות לכאורה על התנהלות שאינה תקינה.
ברוורמן דיבר גם על הצורך בטיפוח בני ובנות הקהילה וקידומם המקצועי והאישי בתוך המערכת העירונית ובכוונתו לבחון את הדבר כדי להדק קשר זה, והוסיף כי כבר כיום העירייה מקפידה לקלוט את בני העדה מעבר לחלקם היחסי באוכלוסייה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה