בישראל קיימת כיום העדפה ברורה לטפל בבני נוער, בעיקר במצבי סיכון ומצוקה, במסגרת הבית והקהילה. בעבר, לעומת זאת, המגמה המקובלת הייתה לשלוח אותם לפנימיות.
 
במחקר חדש בודקת פרופ' מלי שחורי ביטון, מאוניברסיטת אריאל, את ההבדלים בין בני נוער בפנימיות לאלה השוהים בבית ההורים בדפוסי השימוש בגלישה באינטרנט.
 
במחקר נמצא, כי לפנימייה יש צדדים חיוביים, המסייעים בהתפתחות תקינה וביציאה ממצבי מצוקה, יותר מאשר התנאים בבית.

במחקר השתתפו בני נוער שגרים בבית ההורים ובני נוער שגרים בפנימיות. בני הנוער נשאלו על דפוסי השימוש באינטרנט ונבחנו בעיקר במדדים שמצביעים על שימוש בעייתי באינטרנט. המחקר הצביע על הבדל דמוגרפי בין שתי הקבוצות, ונמצא כי אחוז העולים (בעיקר מאתיופיה ומחבר העמים) בקרב ילדי הפנימייה גבוה מאוד והם מגיעים לרוב ממשפחות להורים גרושים. ניתן להניח שהסיבות להגעתם של אותם צעירים לפנימייה קשורות במצוקה וגם באי מסוגלות הורית.
 
במחקר נמצא, שאצל ילדי הפנימיות הגישה למחשב מוגבלת. לעומת זאת, בקרב בני הנוער השוהים בבית ההורים נמצא, שאחוז גדול מהם מחזיק במחשב אישי וגולש זמן רב יותר. עם זאת, אין הבדלים בין בני הנוער באתרי הגלישה; רובם גולשים בפייסבוק וביוטיוב
.
הדמיון בתכני השימוש מצביע על דמיון בין שתי הקבוצות. נראה כי תהליכי ההתפתחות והסוציאליזציה דומים בקרב בני הנוער, למרות ההבדלים ביניהם, דבר שיכול להצביע על אחידות בתהליכים אלו בקרב מתבגרים ככלל. בני נוער עסוקים בתקופה זו במחשבות שמתמקדות בגיבוש הזהות האישית ובהגדרה עצמית ביחס לאחרים. 

אולם בכך מסתיים הדמיון בין שתי הקבוצות. המחקר מראה, כי בני נוער שגרים בבית ההורים, סובלים מרמות גבוהות יותר של בעיות הקשורות בשימוש בעייתי באינטרנט, בהשוואה לילדי הפנימיות. הם מדווחים באופן מובהק על רמות גבוהות יותר של שימוש כאמצעי לנחמה חברתית, לבדידות ודיכאון, לשליטה מעטה בדחפים וכאמצעי להסחת דעת.

אז למה זה קורה? מבחינה אובייקטיבית, לילדי הפנימיות פחות מחשבים אישיים, לכן המחשב פחות נגיש כאמצעי מפלט, כאמצעי לנחמה חברתית, כאמצעי להסחת דעת וכדומה. אולם, ממצאי המחקר מראים, באופן מובהק, כי ההבדלים אינם קשורים בעובדה  שיש או אין מחשב אישי למשתתפים, אלא הם קשורים באופן מובהק למקום המגורים.

ממצא זה מאפשר להניח, כי למסגרת בה נמצאים בני הנוער משמעות וחשיבות רבה. השהייה בפנימייה נחשבת לסביבה עתירת עוצמה ולמסגרת חיים טוטאלית, המשפיעה בפועל יותר על שגרת היום יום של בני הנוער.

הפנימייה היא מסגרת מוגנת ויש בה סיכוי לטיפוח, להתחנכות ולשיקום. גישה זו מציבה בפני בני הנוער אתגרים חינוכיים ונורמטיביים, ללא קשר לרמת הקושי ממנה הם באים, זאת תוך בניית מעגלי סיוע ותמיכה שיסייעו להם לעמוד באתגר בהצלחה.

בנוסף, המחקר מצביע על קשר חיובי מובהק בין שימוש בעייתי באינטרנט ובין שעות שימוש יומי באינטרנט. ככל שהנער משתמש יותר – כך השימוש בעייתי יותר. נמצא כי יש קשר בין שימוש במחשב ובין תחושות של בדידות ודיכאון. כך לדוגמה, נבדקים חשים פחות בודדים כשהם גולשים.

(המחקר פורסם בעיתון האינטרנטי 'קו לחינוך' גיליון 651)