הפרעוש
למען הסדר הטוב והגילוי הנאות: אני אוהד ברצלונה משחר נעוריי, טרם החבר ליאונל מסי הגיח לאוויר העולם ועוד מהימים בהם קראנו לאצטדיונה הביתי של הקבוצה "נואו קאמפ" ולא "קאמפ נואו".
לאורך השנים היו לא מעט מקרים בהם מאמנים סיימו את תפקידם במועדון כזה או אחר בשל חוסר יכולתם להתמודד/להסתדר עם "הכוכב" הגדול של הקבוצה. מיטב הפרשנים נוהגים ללוות את פרשנותם בהתייחסם למקרים כאלה באמירה שאין שחקן יותר גדול מהקבוצה עצמה. האמנם?

בראשית השבוע בחר מאמן בארסה, שחקן העבר של המועדון לואיס אנריקה, להושיב את מסי וניימאר על הספסל בעת משחקה הקשה של הקבוצה בחוץ מול ריאל סוסיאדד. גם בשל העובדה הזו אך לא רק, הפסידה הקבוצה את המשחק ופספסה הזדמנות פז להיצמד למוליכת הטבלה, יריבתה המושבעת ריאל מדריד. מאז ההפסד החל כדור השלג מתגלגל במהירות רבה מהיעדרותו של מסי מהאימון למחרת המשחק בשל "כאבי בטן" ועד לאיום הממשי והסביר בדבר פיטוריו של המאמן לואיס אנריקה כבר בזמן הקרוב מאוד. ברור לכל שתרומתו של מסי למועדון ולמעמדו הנוכחי הן ברמה המקצועית והן ברמה השיווקית, כמעט בלתי אפשרת למדידה ולכן ברור גם לקברניטי במועדון (בוודאי כשמדובר על הנהלה הממונה ע"י ארגון האוהדים) שאין היום למועדון שום יכולת לוותר על שירותיו של השחקן, מה שאינו נכון לגבי בעלי תפקידים אחרים במועדון (המנהל המקצועי, שוער העבר של המועדון אנדוני זוביזארטה כבר פוטר השבוע).
קינג ג'יימס
בקיץ האחרון כשהוחתם אלוף אירופה בכדורסל דיויד בלאט ע"י בעליה של "קליבלנד קאוולירס" היה לו ברור שהוא מגיע לתקופה ארוכה בה הוא בונה קבוצה חדשה בצלמו ובהתאם לתבנית הכל כך אהובה עליו: קבוצה צעירה המתבססת במשחקיה על משחק קבוצתי ותנועה מתמדת של הכדור בהתקפה עם שחקנים חכמים המתאימים לשיטה, כאלה שעדיין ניתן לעצבם ולהשפיע על דרך קבלת ההחלטות שלהם במשחק. והנה, במחי החלטה אחת של הכוכב הכי גדול שקיים היום בליגת ה nba לפיה הוא רוצה לחזור הביתה לעיר הולדתו, השתנתה כל התמונה ברגע אחד. בטרם הספיק המאמן הראשי להבין מי נגד מי, הרים קינג ג'יימס טלפון לקווין לאב ושאל אותו האם מתאים לו להגיע לקליבלנד ולהיות חלק מלהקת המעודדים של המלך ? תשובתו החיובית של לאב לא השאירה לבלאט מקום לספק: מחשבות לחוד ומציאות לחוד. התוצאה: ממצב בו הפסדים של הקבוצה במהלך השוטף של משחקי הליגה הסדירה יכולים היו להתקבל בהבנה בהיות הקבוצה קבוצה חדשה, צעירה ובהליך בניה, עברה הקבוצה למצב בו שלושה משחקני החמישיה הראשונה הם בבחינת כוכבי על בליגה (ג'יימס, לאב ואירווינג) וכל הפסד של הקבוצה (ובמשחקי הבית כמובן) מעלה שוב את סיכויי המאמן שלא להשלים ולו שנת אימון אחת על אף הצהרות הבעלים בדבר הגיבוי המוחלט שהוא מקבל.
דיויד בלאט הוא מאמן קשוח שאחד מיתרונותיו הגדולים אותו כבר הוכיח בעבר הוא יכולתו להתמודד עם משברים ולנהל אותם באופן מרשים., רק שעד היום הוא עדיין לא נתקל בכוכב בסדר גודל של לברון ג'יימס. תחילת השנה האזרחית החדשה מזמנת לבלאט את האתגר הגדול ביותר שלו עד היום לאורך הקריירה. השאלה היא האם לבעלי הקבוצה, לקהל האוהדים ולקינג ג'יימס (ולאו דווקא בסדר הזה) תהיה את הסבלנות הדרושה ?
כל הנוצץ זהבי ?
עונת הכדורגל הנוכחית מבליטה באופן משמעותי את תלותה של מכבי ת"א בערן זהבי ויכולתו והדברים מקבלים משנה תוקף במיוחד לאור שיטת המשחק אותה מנהיג לאחרונה מאמן הצהובים פאקו אייסטראן המעדיף לשחק במשחקים רבים (לפחות בחלקם הראשון) ללא חלוץ טבעי (ראדה פריצה, עדן בן בסט, ברק יצחקי, ברק בדש וגאל מרגוליס יושבים על הספסל) כאשר ערן זהבי אמור להוות את האיום המרכזי על שער הקבוצה היריבה. אז כל עוד מכונת השערים עבדה וזהבי הבקיע 17 משחקים ברצף, הדברים הסתדרו למכבי ת"א פחות או יותר. והנה כאשר בשני משחקים (בגמר גביע הטוטו זהבי לא שותף כלל) הוא אינו מבקיע ואף מחטיא פנדל, צצות ועולות השאלות לגבי בחירותיו של המאמן והנהגת שיטת משחק התלויה באופן כמעט מוחלט בשחקן אחד.
כמו בכל רחבי עולם הספורט המקצועני, החל לאחרונה ערן זהבי למתג עצמו עם אביזרי אופנה שונים (כובע, משקפיים וכיוצ"ב) מה שמושך אליו את עדשות המצלמות, במיוחד כאשר הוא ביציע ואינו נכלל בסגל הקבוצה. לאור רשימת החלוצים המפארת את ספסל האלופה, תצוגת האופנה הראשונה בה הם יציגו את הקולקציה החדשה של קו אופנת EZ  היא רק עניין של זמן...
ותזכרו: ספורט זה תרבות. או שיש לך את זה או שאין לך את זה.