הגידול המבורך במשפחות דתיות-לאומיות בשכונת הדר-גנים, אף ללא 'מתחם נחלים', ובטח ובטח עם איכלוס 'מתחם נחלים', מחייב להעמיד לרשות האוכלוסייה הזו גם מספר גדול של בתי כנסת. בהנחה של כמאה משפחות בממוצע לקהילה, הרי שיש צורך בעשרות מבנים לכך.


לפני כשלוש שנים הוחל בבניית מבני קבע לקהילות 'צעירי הציונות הדתית' וקהילת 'בית יוסף', שזה הרבה שנים התפללו בקרוואנים ברחוב מנחם בגין. ביוזמת 'הבית היהודי' בעירייה, בקדנציה הקודמת, בהסכמתו ועידודו של ראש העיר דאז איציק אוחיון, הוחלט על בניית קומלפקס מיוחד לפיו בקומת המרתף ייבנה אולם גדול עירוני לטובת פעילות של האגף לתרבות תורנית בעירייה, ומעליו ייבנו שני בתי הכנסת האמורים. בהסדר עם הקהילות, אלה התחייבו להעמיד את הכסף לבניית המבנים שלהן, שכאמור יהיו מעל המרתף של העירייה, שעפ"י ההסכם יוכל לשרת גם את הקהילות לפעולות תרבות, קידושים וכדומה, בהסכם מול העירייה. אחת הקהילות אף גייסה למטרה זו תרומה מכובדת מהנדבן הרשל, הבעלים של חברת 'אזורים', ובזמנו, שנתיים ויותר, אף נערך טקס הנחת אבן הפינה מכובד.

כך זה נראה לפני חודשיים. מאז הייתה התקדמות רבה


והיכן יתפללו כמאתיים משפחות הקהילות בתקופה הבנייה, שנאמדה בכשנתיים-שלוש? או אז, ביוזמת מי שדחף את הפרוייקט, הוא גם 'גייס' לטובת העניין את מה שמכונה בשכונה 'המרתף שלטיפת חלב', שטח של יותר מאלף מ"ר, שנבנה לפני כ-15 שנה, ומאז היה שומם, מוזנח, בלתי שמיש בעליל. השטח שופץ בהשקעה עירונית גדולה והוכשר לשימושן של שלוש קהילות, מהן שתי הנ"ל, כל זאת בחוזה שכירות צנוע מול העירייה, ובאישורה. הנ"ל נקבע חרף 'מלחמות' רבות בעירייה כאשר גם ש"ס דרשה את חלקה לכאורה במרתף, כאשר 'הבית היהודי' טען שהקצאת המרתף לקהילות האמורות הוא צורך חיוני כדי שיוכלו לבנות את מבני הקבע שלהן, וכן שזה רק תיקון עוול קל לטובת הציונות הדתית, שכן בזמנו של סיני גלבוע כמ"מ ראש העיר וראש מינהל ההנדסה, הציונות הדתית שהגיע לשכונה קיבלה מעט מאוד שטחי ציבור, לעומת הציבור החרדי לגווניו.

כך או אך, ההבנה של העירייה מול קהילות 'צעירי הציונות הדתית' ו'בית יוסף' הייתה שכל משפחה מביאה מהבית כ-20 אלף שקל (כפי שנהוג בקהילות רבות) לצורך בניית מבני בתי הכנסת בצורה ראוייה ומכובדת ביותר, זאת לצד התרומה שגייסו.
מתברר, כי בניית קומת המרתף, של העירייה, ובמימונה – הסתיימה, ואף קצת מעבר לכך, ועתה, כשאמורים (אותו קבלן) לבנות את קומות בתי הכנסת, מתברר כי הקהילות טרם העמידו את הכסף לו התחייבו. דבר זה מעמיד את נציגי 'הבית היהודי' בעירייה במצב לא פשוט, שכן גם בחוזה ההקצאה של העירייה מול שתי הקהילות, האחרונות התחייבו להשלים את הבנייה בתוך 3 שנים, כדי שלא יווצר שם 'פיל לבן'.

בימים האחרונים נערכו שיחות בעניין בין עו"ד איציק דיעי יו"ר הבית היהודי' פ"ת, מ"מ רה"ע וראש מינהל ההנדסה, עם גורמים בשתי הקהילות האלה, כמו גם עם גורמים עירוניים, בניסיון שהקהילות יעמידו כמה שיותר מהר את הכסף עליו התחייבו לטובת הבנייה.

יצוין, כי בשנים שהקהילות התפללו בקרוואנים המטים ליפול, נציגיהן באו בטענות כלפי הנציגות הפוליטית בעירייה – מתי כבר יהיה לנו ביכנ"ס מכובד משלנו. כעת, כשצריך להכניס יד לכיס – כפי שהתחייבו מראש – מתברר שהעירייה הייתה בסדר ועמדה בהתחייבותה, מישהו אחר – לא. נכון לעכשיו. עוד תובנה – העובדה שהמקום (הזמני?) הנוכחי במרתף טיפת חלב, לאחר שעבר את השיפוצים המקיפים ע"י העירייה, עונה על הצרכים של חלק מהמתפללים – בלי שיצטרכו להכניס יד עמוקה לכיס, אולי גם סיבה לכך שהם היו מעדיפים להישאר שם לעתיד, ובלבד שלא להוציא 20 אלף שקל מחשבון הבנק האישי?
כך או כך, בלא כסף שיביאו שתי הקהילות להשלמת הבנייה – זו עלולה להיתקע. זאת ועוד. תקיעה שם עלולה להקשות על קהילות נוספות שייבקשו לבנות בסיוע העירייה. לא חראם?