- כ"ד ניסן ה'תשפ"ה 22/04/2025′וואלה′: הצוללן שהותקף אמש על ידי כריש הוא בן 40 מפתח תקווה. בני משפחתו מספרים שהוא "חובב כרישים"
דעות
חירות במירוץ נגד הזמן
ה' ניסן ה'תשע"ה 25/03/2015
נילי דוידוביץ - גולדשטיין מנכ"לית ′דעת′ - מרכז הייטק חרדי
אני כותבת עכשיו את הפוסט כאשר מסביבי המולת הימים שלפני החג.

נילי דוידוביץ-גולדשטיין
אני נושמת נשימה עמוקה ומדמיינת לי את היום הראשון של חול המועד, כאשר הבית עדיין נקי ומלא באווירה של חג, של משפחתיות ושל פריחה ואביב.
עכשיו הראש נקי מטרדות ההכנות של ערב החג, ואפשר למלא אותו בתוכן אחר, תוכן מעשיר אשר מוציא את הטוב מתוכנו.
חירות: שלח את עמי – ויעבדוני
בפסח השתחררנו מעולו של פרעה, אך לא יצאנו אל חיים ללא עול, אלא לחיים תחת עולו של בורא עולם.
למה אנחנו מגדירים מצב אחד כעבדות ומצב שני כחירות?
לשאלה זו קיימות תשובות רבות, אשר כולן מסבירות את התפיסה שאותה השתעבדות לבורא עולם משחררת אותנו מההשתעבדות לאפנות, גחמות, ודברים נוספים מעשה ידי אדם.
הקשר בין שמות החג “חג החירות” ו”חג האביב"
חג הפסח נחוג גם כחג האביב, והתורה מצווה עלינו לשמר זאת, כלומר לוודא שפסח יחול תמיד בעונה זו. כיצד ציווי זה ה”משעבד” את החג לזמן קבוע מראש מתקשר לחירות? מדוע אין אנחנו מצווים למשל לשמר את סוכות כחג הסתיו?
אנחנו חיים בעולם מתוכנן, בו לוחות הזמנים ידועים מראש. אדם יושב ומתכנן מה יעשה היום, מחר ובשבוע הבא, מכין טבלאות הספק לפי ימים, חודשים ואולי אפילו שנים, ומרגיש שהכול בשליטה. האמנם?
הרצון לשלוט הוא רצון חיובי. היכולת לתכנן ולפעול לפי התכנון, מעניקה לאדם שליטה באחד מהמשאבים היקרים ביותר שיש לו – הזמן.
התפיסה המערבית בה הכל מתוכנן מראש באה לידי ביטוי בלוח השנה השמשי – לוח השנה הנוצרי. בלוח שנה זה הכל ידוע מראש. העולם האסלאמי לעומת זאת מציג תפיסת עולם הפוכה בלוח השנה הירחי אשר בו הוא עושה שימוש. לוח שנה זה מתייחס רק למהלך הירח בכל חודש – התחדשות והיעלמות – ואין לו שום קשר לעונות השנה. לפי לוח זה לא ניתן לתכנן כמעט שום דבר עתידי, והוא מבטא למעשה השלמה עם מציאות המורכבת מעליות וירידות אשר אינן תלויות באדם, אלא בגורמים חיצוניים כמו גורל.
לוח השנה העברי מהווה שילוב בין שני הלוחות, כלומר בין לוח השומר על עונות השנה – כמו הלוח השמשי – לבין לוח ירחי, אשר קשוב למעגל ההתחדשות הטבעי הירחי. לוח השנה העברי נכתב אמנם ונתפש כמו לוח השנה נוצרי – כדבר קבוע וידוע מראש. אך יחד עם זאת הוא משלב את המסר שביכולתנו לשלוט בזמן ולקבוע מתי יחול ראש החודש ועיבור השנה, וכי אין זה הזמן אשר שולט בנו.
השילוב הזה עונה על שאלת הקשר בין שמות החג. מצד אחד חירות ושליטה בזמן. מצד שני אביב שמתוכנן מראש. על כן דווקא לחג פסח שבו אנו חוגגים את היציאה לחירות, התווסף השם “חג האביב".
קביעה מוחלטת של הזמן מראש, מעניקה אשליה של שליטה, אך למעשה גורמת לשעבוד. רק מי שקשוב למציאות, רק מי שיודע שהכל בשליטתו של בורא עולם, ושאנו פה בכדי לעובדו, ישלוט בזמן ויהיה בן חורין אמיתי.
תגובות
(1 תגובות)
הוסף תגובה
הוסף תגובה
1.
zPYhXXXRpMwIaErhHqj
Coinratulatgons Sarah and Theo, and the great team you have put together! What a fantastic result. You deserve every bit of it! Can’t wait to hear what The Deli Downstairs does next.
Smiley
13/08/2016 13:53:14

נילי דוידוביץ-גולדשטיין
אני נושמת נשימה עמוקה ומדמיינת לי את היום הראשון של חול המועד, כאשר הבית עדיין נקי ומלא באווירה של חג, של משפחתיות ושל פריחה ואביב.
עכשיו הראש נקי מטרדות ההכנות של ערב החג, ואפשר למלא אותו בתוכן אחר, תוכן מעשיר אשר מוציא את הטוב מתוכנו.
חירות: שלח את עמי – ויעבדוני
בפסח השתחררנו מעולו של פרעה, אך לא יצאנו אל חיים ללא עול, אלא לחיים תחת עולו של בורא עולם.
למה אנחנו מגדירים מצב אחד כעבדות ומצב שני כחירות?
לשאלה זו קיימות תשובות רבות, אשר כולן מסבירות את התפיסה שאותה השתעבדות לבורא עולם משחררת אותנו מההשתעבדות לאפנות, גחמות, ודברים נוספים מעשה ידי אדם.
הקשר בין שמות החג “חג החירות” ו”חג האביב"
חג הפסח נחוג גם כחג האביב, והתורה מצווה עלינו לשמר זאת, כלומר לוודא שפסח יחול תמיד בעונה זו. כיצד ציווי זה ה”משעבד” את החג לזמן קבוע מראש מתקשר לחירות? מדוע אין אנחנו מצווים למשל לשמר את סוכות כחג הסתיו?
אנחנו חיים בעולם מתוכנן, בו לוחות הזמנים ידועים מראש. אדם יושב ומתכנן מה יעשה היום, מחר ובשבוע הבא, מכין טבלאות הספק לפי ימים, חודשים ואולי אפילו שנים, ומרגיש שהכול בשליטה. האמנם?
הרצון לשלוט הוא רצון חיובי. היכולת לתכנן ולפעול לפי התכנון, מעניקה לאדם שליטה באחד מהמשאבים היקרים ביותר שיש לו – הזמן.
התפיסה המערבית בה הכל מתוכנן מראש באה לידי ביטוי בלוח השנה השמשי – לוח השנה הנוצרי. בלוח שנה זה הכל ידוע מראש. העולם האסלאמי לעומת זאת מציג תפיסת עולם הפוכה בלוח השנה הירחי אשר בו הוא עושה שימוש. לוח שנה זה מתייחס רק למהלך הירח בכל חודש – התחדשות והיעלמות – ואין לו שום קשר לעונות השנה. לפי לוח זה לא ניתן לתכנן כמעט שום דבר עתידי, והוא מבטא למעשה השלמה עם מציאות המורכבת מעליות וירידות אשר אינן תלויות באדם, אלא בגורמים חיצוניים כמו גורל.
לוח השנה העברי מהווה שילוב בין שני הלוחות, כלומר בין לוח השומר על עונות השנה – כמו הלוח השמשי – לבין לוח ירחי, אשר קשוב למעגל ההתחדשות הטבעי הירחי. לוח השנה העברי נכתב אמנם ונתפש כמו לוח השנה נוצרי – כדבר קבוע וידוע מראש. אך יחד עם זאת הוא משלב את המסר שביכולתנו לשלוט בזמן ולקבוע מתי יחול ראש החודש ועיבור השנה, וכי אין זה הזמן אשר שולט בנו.
השילוב הזה עונה על שאלת הקשר בין שמות החג. מצד אחד חירות ושליטה בזמן. מצד שני אביב שמתוכנן מראש. על כן דווקא לחג פסח שבו אנו חוגגים את היציאה לחירות, התווסף השם “חג האביב".
קביעה מוחלטת של הזמן מראש, מעניקה אשליה של שליטה, אך למעשה גורמת לשעבוד. רק מי שקשוב למציאות, רק מי שיודע שהכל בשליטתו של בורא עולם, ושאנו פה בכדי לעובדו, ישלוט בזמן ויהיה בן חורין אמיתי.
תגובות
(1 תגובות)
הוסף תגובה
הוסף תגובה
1.
zPYhXXXRpMwIaErhHqj
Coinratulatgons Sarah and Theo, and the great team you have put together! What a fantastic result. You deserve every bit of it! Can’t wait to hear what The Deli Downstairs does next.
Smiley
13/08/2016 13:53:14