מוסדות החינוך הממלכתיים-דתיים היסודיים בעיירות הפיתוח עולים על מקביליהם בחינוך הממלכתי-דתי בשאר חלקי הארץ בתחומים מסוימים, ונופלים מהם באחרים. מחד גיסא, הם קטנים יותר, בעלי כיתות קטנות יותר והאקלים הבית ספרי בהם טוב יותר. מאידך גיסא, ההישגים הלימודיים של תלמידיהם נמוכים יותר, בעיקר במקצועות הריאליים (גם כאשר מנטרלים את השפעת הרקע הסוציו-אקונומי של התלמידים). כמו כן, המוטיבציה ללמידה של הלומדים בהם דומה לזו שנמדדה בשאר חלקי הארץ.
כך עולה מסקר מקיף בעניין שערך אייל ברגר עבור תנועת נאמני תורה ועבודה.

עוד נמצא בסקר, כי בצד זה, כמות התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי היסודי במרבית עיירות הפיתוח נמצאת במגמת ירידה ריאלית בחמש עשרה השנים האחרונות (כאשר לוקחים בחשבון את הריבוי הטבעי של אוכלוסיית החמ"ד), ובה בעת שיעור התלמידים הלומדים בכיתות נפרדות מבחינה מגדרית צומח בהן בקצב הגבוה אף משיעור הגידול בהפרדה המגדרית בכל בארץ. כמו כן, בבתי הספר הנפרדים בעיירות הפיתוח הפרופיל הסוציו-אקונומי של התלמידים גבוה באופן משמעותי מאשר בבתי הספר המעורבים, והוא אינו הולם את הרכב האוכלוסייה המקומית.

המחקר, שנערך ע"י אייל ברגר, מעלה כמה נקודות מעניינות:

1. המחקר מצא כי כמות התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי היסודי בעיירות הפיתוח לא גדלה מאז שנת 2000, למרות שבכל הארץ מספר התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי גדל באופן משמעותי באותה תקופה (עלייה של כ-24% במספר התלמידים בכיתות א'). 

2. בנוסף לכך, נמצא כי ההפרדה המגדרית (כיתות נפרדות לבנים ולבנות) בחינוך היסודי הממ"ד בעיירות הפיתוח התרחבה באופן משמעותי מאז שנת 2000, עוד יותר מקצב ההתרחבות בשאר חלקי הארץ. כיום, כ58% מתלמידי כיתות א' בחינוך הממלכתי-דתי בעיירות הפיתוח לומדים בכיתות נפרדות.

תמונת אילוסטרציה

נתון זה משמעותי, מאחר ובתי הספר הנפרדים מגדרית בעיירות הפיתוח קולטים הרבה פחות תלמידים משכבות חלשות מאשר הממ"דים המעורבים וכך נוצר פער חברתי בין מוסדות אלו בתוך אותה עיירה.

3. בבתי הספר הממ"דים בעיירות הפיתוח הכיתות קטנות יותר והאקלים הבית ספרי טוב יותר מאשר בממ"דים בשאר הארץ, אך הישגי התלמידים במבחני המיצ"ב באנגלית, במתמטיקה ובמדעים נמוכים יותר. עם זאת המוטיבציה ללמידה של התלמידים דומה בממ"דים בעיירות הפיתוח ובממ"דים בשאר הארץ.