רעידות האדמה בנאפל היו אמורות להוות תזכורת לכולם כי רעידת אדמה היא בלתי נשלטת וכמעט גם בלתי ניתנת לחיזוי. ובכל זאת, העוסקים בתחום מחזיקים בדעה כי בישראל, אחת למאה שנה בממוצע, צפויה להתרחש רעידת אדמה.

מורשה אקדמי

במוסדות החינוך נערכות, אחת לתקופה, תרגולות למקרה של רעידת אדמה. צעד חשוב נוסף היה החלטה להתקין במוסדות החינוך מערכת התרעה המרגישה את הגעתה של רעידת האדמה דקות ספורות לפני התרחשותה, ואז המערכת פורצת באזעקה על מנת לאפשר לתלמידים לצאת מכיתות הלימוד ולחפש מחסה במקומות המיועדים לכך.

לפני כשנתיים קיבלה עיריית פתח תקווה החלטה להתקין את מערכת ההתרעה הזו בכל בתי הספר בעיר. משרד החינוך אף משתתף בחלק מהעלות הזו.

חלפו שנתיים מאז נתקבלה החלטה – ומה קרה בפועל?

מדיווח שקיבלנו מלשכת דובר העירייה עולה כי עד היום הותקנו מערכות כאלה בבתי-הספר (החדשים): אהוד מנור, נתן יהונתן, ממ"ד אקדמי הד"ג, ו-אלימלך כנר – כולם בתי"ס יסודיים. לדברי דובר העירייה, חזי חקאק, בקרוב יותקנו מערכות נגד רעידות אדמה בבי"ס שש-שנתי אחד-העם, שש-שנתי גולדה ובביה"ס היסודי ע"ש פאול קור.

ומה עם כל שאר עשרות מוסדות החינוך שבפתח תקווה? למה מחכים שם? האם מערכת התרעה כזו, שעשויה להציל חיים – והרבה חיים – למקרה שח"ו תתרחש פה רעידת אדמה, אינה מספיק חשובה כדי שתקבל עדיפות בסדר הקדימויות, ושיתקינו אותה גם במוסדות חינוך ותיקים?

ובתוך כך, חבר מועצת העירייה, עו"ד רמי גרינברג, הגיש הצעה לסדר היום של המועצה, לדון בהיערכות העיר לרעידת אדמה.

לדבריו, ההיערכות צריכה להיות במישורים רבים הכוללים את המרחב הציבורי והפרטי וכן היערכות בפרמטרים שונים של חיזוק מבני ציבור וקידום תמ"א 38 במבנים הפרטיים וכן היערכות לשעת חרום בהקשר של חילוץ ומתן מענה לנפגעים בהקשר של יחידת חילוץ מקומית מקצועית או ע"ב מתנדבים, כולל היערכות עם ציוד מתאים ונדרש. בכוונתו לבקש מהמועצה לקבל החלטה כי יוטל על ועדת הביטחון של העירייה להכין תוכנית לאישור המועצה תוך 3 חודשים מיום קבלת ההחלטה בנוגע להיערכות העיר בפרמטרים שאוזכרו לעייל ובפרמטרים נוספים ומקצועיים שידונו בוועדה.