כל המסתובב ברחבי פתח תקווה בימים אלה אינו יכול שלא להיתקל בשקים עם תשמישי קדושה המונחים על המדרכה ליד תיבות גניזה עמוסות עד עייפה, בצורה מביישת. במו עיני גם ראיתי חתולה ג'ינג'ית הנוברת בשקים, אולי תמצא שם מזור לרעבונה.

העימות המתחולל בימים אלה בין המועצה הדתית פ"ת לבין ראש העיר, ברוורמן, בנושא הגניזה (ראו ידיעה נפרדת באתר), חייב לעורר את כולנו לשאלה – אז בשביל, מה למען השם, אנחנו זקוקים פה למועצה דתית עצמאית, עם תקציב של כ-10 מיליון שקל, כמה עשרות עובדים – ובעיקר – עם סמני שאלה באשר לאיכות תפקודה, מאור הפנים בה היא (לא) מקבלת את הבאים בשעריה, וכדומה.

"אין מתפקידה של המועצה הדתית לעסוק בגניזה, אלא בכשרות, נישואין, עירובין ומקוואות", הסביר פלטיאל איזנטל, הממונה והיו"ר המיתולוגי של המועצה הדתית פ"ת, בתגובה למכתבו של ראש העיר, המאיים על המועצה הדתית, שאם לא תפתור את בעיית הגניזה, הוא יפנה לשר הדתות כדי שיקזז מתקציב המועצה הדתית.

גניזה. לא מעניין.

אז בואו נעשה קצת סדר. העירייה ממנת כ-70 אחוז מתקציב המועצה הדתית, לא מעט בזכות לובינג שעושות סיעות 'הבית היהודי', ש"ס ויהדות התורה – בעירייה. אם תתפסו ככה בשקט כל אחד מחברי מועצת העיר האלה, תקחו את ידו על ליבו ותשאלו – אתה באמת סבור כי 'מגיע' למועצה הדתית כזה סיוע עירוני – אני ממש ממש לא בטוח שתשמעו הן רבתי.
גילוי נאות: לפני שלוש-ארבע שנים, בעת שכיהנתי כמ"מ רה"ע פ"ת, ישב בחדרי מנכ"ל המועצה דתית פ"ת זה 15-20 שנה (לא יודע במדויק) אברהם עופר, ואמר לי בשיא הרצינות, כי אין סיבה אמיתית לכך שהמועצה הדתית תהיה גוף אוטונומי אלא יש להכניסה כאגף בעירייה. עופר אף הוסיף כי הכין מעין הצעת-חוק בעניין והבטיח להמציא אותה לידי – מה שלא נעשה אז ולא עד היום. (באם יכחיש שכך אמר לי – הוא מוזמן על חשבוני, יחד איתי, למכונת אמת).

אין זה סוד, שחלוקת הג'ובים במועצה הדתית היא מסוג 'אתנן' שהפוליטיקאים נותנים לאנ"ש, חלקם בשכר, חלקם מסתפקים בכיבודים וביכולת לנווט את ה'סוכריות' לאנ"ש. (נותנים לזה, נותנים לזה – רק לאחר לא נשאר). אין זה סוד, שהחברים במועצות הדתיות לא עובדים קשה מדי, אפילו לא 'סתם קשה'. אין זה סוד, שאת אותה העבודה ניתן לעשות בהרבה פחות כח אדם. אין זה סוד, שבמועצה הדתית אתה משוייך על פי המחנה אליו אתה שייך. "משלנו" או מה"אוייבים". זוכרים את תקופת שמעון ביטון? עירוב המשטרה, מבקר המדינה, חוקרים, מצלמות – מה לא? המון 'קידוש ד'', יעני.

ומה אנחנו הציבור מקבלים מהמועצה הדתית? כשרות (האמת, מאז נכנס הרב מיכה הלוי לעניין נעשה בתחום חריש עמוק והכשרות בפ"ת נחשבת כיום לעילא ולעילא), נישואין (אם אינך מהפלאשמורה...), עירובין ומקוואות (השגחה הלכתית בעיקר. כידוע, כל טובלת משלמת, בד"כ אף מעבר להנחייה של משרד הדתות). תרבות תורנית – האגף לתרבות תורנית בעירייה מספק לנו בשפע, ב"ה (וכך האגפים המקבילים החרדיים בעירייה). מה עוד צריך?

האם את כל אלה לא ניתן לעשות, ולא פחות טוב, במסגרת אגף בעירייה? בהחלט שכן, עם פחות כ"א, עם יותר יעילות, עם יותר שירות נעים לתושב, וכך אמנם נעשה במקומות קטנים יותר. (נכון, גם העירייה לא יכולה להוות מודל ליעילות, להתנהלות איכותית. אבל הרושם הוא שאפילו היא טובה יותר מהמועצה הדתית...).

מי מכיר? מי יודע? 400 אלף שקל שכירות בשנה. לא חבל?

נכון, מיד יקומו רבנים ויאמרו 'מי ישגיח', מי יהיה נותן ההוראות וכדומה. עם רצון טוב – הכל ניתן לסכם ומראש – בלא לפגוע כהוא זה בפן ההלכתי. רק בצד המינהלתי. אם רק הפוליטיקאים לא יתקעו מסמרים בגלגלים.

במציאות הפוליטית, הן המקומית והן הארצית – קשה לראות שמשהו חיובי יזוז בכיוון האמור. אבל מה רע לחלום?