רבות כבר נכתב כאן וכמעט בכל כלי מדיה אפשרי על הבלאגן (ואין מילה אחרת נכונה יותר לתאר את מה שקורה שם) בשירותי דואר ישראל. שירותים, אמרנו? לא מיניה ולא מקצתייה. הבלגאן חוגג.
הנה לכם עוד דוגמא לכיצד דואר ישראל המונופוליסטי (נכון, יש עוד שתי חברות קטנות שנכנסו לתחום) עובד עלינו בעיניים.
לא דיי שלוקח למכתב להגיע גם חודש (אפילו באותה העיר ממנה נשלח), לא די בתורים המעצבנים בסניפי הדואר בעת שעומדים לקבל חבילה מאי-ביי או רפורט (דוח, בעברית) מהרשות המקומית, הנה עוד טריק של הדואר, במסגרת מה שנראה מאמציו להוציא לנו את המיץ.

ליד בית חולים השרון                                     ליד רחוב כץ מס' 88

בכמה וכמה מקומות בפתח תקווה (ומן הסתם לא רק שם), הדביקו עובדי הגוף המסואב הזה מדברה על תיבות הדואר האדומות, המכריזות קבל עם ועולם: תיבה לא פעילה. כלומר, אל תכניסו כאן מעטפות, כי אם תכניסו – פה תהא קבורתן (של המעטפות).
רוצים לשלוח מכתב, למרות כל החוליים של הדואר? חפשו תיבה אדומה שטרם הדביקו עליה מדבקה כזו, ותתפללו, שלפחות עד שיוציאו את המכתב ששילשתם, התיבה תהיה בשימוש הדואר.

בעיניים שלנו – צמצום מספר התיבות האדומות הפעילות – עוד דרך של דואר ישראל לצפצף עלינו התושבים. רוצה לאמר, רוצה לשלוח מכתב? קל מונית או אוטובוס – ושים בעצמך בתיבת הדואר של הנמען. גם אם יקח שבועיים – זה גם יותר בטוח וגם יותר מהיר מכפי שהיה לוקח לדואר ישראל.

והערת המערכת:
א. לא פנינו לקחת תגובה מהדואר, כי חבל על הזמן. מה שיגידו, שום דבר טוב לא מתבצע בשטח.
ב. עוד הערה שלנו~ אולי הגיע הזמן ששר התקשורת, מר בנימין נתניהו, יתחיל לטפל בקריסת הדואר?
ג. אולי הגיע הזמן למחאה חברתית, כדוגמת מחאת הקוטג' - בנושא זה?
ד. מי המחבר שישנה את השיר 'הדואר בא היום, האוטו האדום', ויתאימו למציאות העכשווית, משהו כמו: "הדואר לא בא היום, וגם לא מחר, והמכתב והמכתב פשוט נעלם...", או משהו כזה?