מי יזכה להתפלל בארבעה בתי כנסת חדשים שייפתחו בתוך חודשים ספורים בבניין שתמונתו לפניכם, במתחם נחלים (הדר גנים?).
הקומה הראשונה של המבנה הגדול הזה מיועדת לגני ילדים, שב"ה בשכונה המתאכלסת הזו יש צורך ברבים מהם, ושתי הקומות שמעל גני הילדים מתוכננות להיות אולמות תפילה. השאלה בהא-הידיעה, היא מי מבין אלפי התושבים החדשים בשכונה יזכה להיות חבר בקהילה שבבניינים אלה.

המבנה בבנייה. מתחם נחלים.

האם יהיו אלה 'סרוגים', שהם רוב רובם של הדיירים החדשים בשכונה? האם יהיו אלה חרדים, שלטענתם יש להם מחסור במקומות תפילה בשכונה? ובין אלה ובין אלה – מי מכלל הדייירם החדשים, כיצד יתארגנו לקהילות/ קהילות?

פנינו בעניין זה למ"מ רה"ע, איציק דיעי, שבתפקידו כראש מנהל הנדסה קידם את בניית המבנה הזה:

דעי: "הסיכום שלי עם ראש העיר והסיעות הדתיות הוא, שלאולמות התפילה במבנה הזה ייכנסו תושבים שגרים במתחם נחלים, שכרגע מתפללים בכל מיני מקומות. פנו אלינו מספר קבוצות. להערכתי, יהיו שני בתי כנסת אשכנזים אחד ספרדי ולגבי הרביעי - מי שיביא את מספר המשפחות הגדול ביותר".

כתב 'פיתה – עושים כבוד לכיפה' מציין, כי נוהל הקצאת מקומות לצרכי ציבור, ובכלל זה בתי כנסת, אינו פשוט, שכן מסירת כל מקום כזה מחייבת, עפ"י חוק, הקצאתו לעמותה, תהליך ארוך שעובר בעירייה, וטעון אישור משרד הפנים. בעירייה גם קבעו קריטריונים ברורים, בהם מינימום של 50 משפחות החברות בעמותה. הליך זה מתחילתו – מהגשת הבקשה – לוקח כשנתיים. ומה יעשו עד אז? בעירייה הוכנס מנגנון של חוזה שימוש, כשהעמותה אמורה לשלם דמי שכירות לעירייה על השימוש במקום, עד שיוקצה לה כדת וכדין.

שאלה נוספת היא – האם העירייה גובה מהחברים כסף – דמי השתתפות – על בניית המבנה. מצד אחד, ביכנ"ס הוא צורך קיומי ממש למשפחות דתיות, ולכאורה אין סיבה שיגבו מהתושבים כסף על בנייתו, ממש כמו שלא גובים כסף על בניית מתנ"ס (להבדיל) או בית ספר (ג"כ להבדיל). מצד שני, רוב רובם של בתי הכנסת הנבנים הם ביוזמה פרטית, גיוס תרומות וכדומה – אז למה להפלות?

בהדר-גנים עצמה, נבנים זה כבר כמה שנים שני בתי כנסת שהיו כעשר שנים בקרוואנים: ביכנ"ס 'צעירי הציונות הדתית' ו'בית יוסף' (ראו צילום). העירייה בנתה על חשבונה אולם גדול בשטח של שני בתי הכנסת, שישמש את האגף לתרבות תורנית של העירייה, אך שתי הקהילות יורשו לקיים באולם הזה פעילויות בשבתות, חגים וכדומה. מעל האולם אמורה כל אחת מהקהילות האלה לבנות בית כנסת משלה, מכספי החברים ותרומות. ל'צעירי הציונות הדתית' גויסה בזמנו תרומה גדולה של בעלי חברת 'אזורים', אך כל חבר אמור היה להשלים כ-20 אלף שקל משלו לצורך הבנייה, וכך גם ב'בית יוסף'.

עד שהכסף ייאסף, קיבלו שתי קהילות אלה (וכן קהילת 'כינור דוד') מקום מרווח להתפלל במה שכונה בשכונה 'המרתף' – אולם בן 1000 מ"ר מתחת לטיפת-חלב ברחוב מנחם בגין, שעמד שומם כעשר שנים ויותר, ומי שעמד בראש 'הבית היהודי' בקדנציה הקודמת, בתמיכת ראש העיר דאז איציק אוחיון, גאל אולם זה משממונו והכניס את הקהילות האמורות להתפלל שם, לאחר שחתמו על חוזה שכירות מול אגף הנכסים של העירייה. אז הייתה ההערכה כי בתוך שנתיים יוכלו קהילות אלה לעבור למבנה החדש והיפהפה שהן בונות (אדריכל מהשורה הראשונה יחיאל קומט), אך בינתיים הבנייה נמשכת ונמשכת, בין השאר כי הקהילות התמהמהו בהעברת כספים, כפי שסוכם עימם בתחילת הפרויקט.

צפוי, שלכשקהילות אלה אכן יעברו למבנה הקבע שלהן (בינתיים כמה מחברי הקהילות שראו שהעניין נמרח ונמרח, עברו לקהילות אחרות כמו 'זכור לאברהם' ואחרות), יתחיל קרב-רב בשכונה ובקומת הפוליטיקאים בעירייה, מי יהיו אלה שייכנסו פנימה.


איציק דיעי

בזמנו, אחד אליהו גינת מש"ס בעירייה דרש להפוך לפחות חלק מהאולם הזה לחדר כושר שיפעל בשעות נפרדות לבנים ולבנות, אך נציג 'הבית היהודי' סיכל זאת ועמד על כך שהמקום יהיה קודם כל בתי-כנסת, ואח"כ..."אלוקים גדול".

להערכת 'פיתה – עושים כבוד לכיפה', כל שנה, בחמש השנים הקרובות, יהיה צורך לפתוח במתחם נחלים ארבעה – חמישה בתי כנסת חדשים, לפחות. ללא ספק, לא תהיה ברירה ויצטרכו לאפשר להתפלל בשבתות ובחגים גם במבני ציבור אחרים הנבנים בשכונה, כמו בית ספר וכדומה.