- כ"ד ניסן ה'תשפ"ה 22/04/2025′וואלה′: הצוללן שהותקף אמש על ידי כריש הוא בן 40 מפתח תקווה. בני משפחתו מספרים שהוא "חובב כרישים"
דעות
מינוי דיינים / עמדה
ט"ז אב ה'תשע"ה 01/08/2015
מוטי זפט
שרת המשפטים, איילת שקד, ישבה באחרונה לישיבת עבודה ארוכה עם נשיא בית הדין הגדול, הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף, כשבמרכז שיחתם המחסור החמור בדיינים. הן בבתי הדין האזוריים (חסרים 26 דיינים רק למילוי התקנים הקיימים) והן מחסור של 6 דיינים (מתוך תקן של ...תשעה) בבית הדין הגבוה בירושלים. באתר 'כיפה' נכתב כי השניים קבעו למלא בתוך חודש מפגישתם חסר עצום זה בדיינים. מה שאומר, שבימי 'בין המצרים' בהם אנו נמצאים, מאות בעלי כושר לדיינות הרואים עצמם כמועמדים פוטנצייאלים טובים לתפקיד, אמורים לעבוד קשה בעבודת לובינג בקרב חברי ועדת מינוי דיינים, ועדה שחברי הכנסת שבה נבחרו בשבוע שעבר. כנציגי הכנסת בוועדה מכהנים הרב ישראל אייכלר מ'יהדות התורה' וחה"כ רויטל סווייד מ'המחנה הציוני', שנבחרה חרף הנחייה לחברי הקואליציה לבחור בנאוה נוקד מהליכוד. נוקד התבטאה בעבר ש'אני עם הרבנות גמרתי' (לאחר חוויה אישית לא נעימה שעברה עם הגורם הממסדי הזה), והתבטאות זו, שהיה מי שדאג להדליפה ולפרסמה, הביאה מן הסתם ח"כים מ'הבית היהודי' ומ'יהדות התורה' וש"ס, להצביע מאחורי הפרגוד לסוויד ולא על פי הנחיית נתניהו. (אגב, מדוע בהחלטה כמו על נציגי הכנסת בוועדה למינוי דיינים או שופטים צריכה להיות הצבעה חשאית? למה שהציבור לא יידע במי בחר כל ח"כ? משהו מביטחון מדינת ישראל ייפגע מכך? התשובה: כי חברי הכנסת הם שמחליטים איך הם עצמם מצביעים. נותנים לחתול לשמור. שקיפות – הם לא שמעו?).
נמשיך. ש"ס לא זקוקה לנציג בוועדה למינוי דיינים, כיוון ששר הדתות הוא שלה, ואילו ל'בית היהודי' אין בוועדה החשובה זו למגזר, נציג. לא שהיה ולא בחרו בו בהצבעה החשאית שקיימה הכנסת, אפילו לא היה מועמד מטעמה. (למה? כי לא היה סיכוי שיחבר? כי לא מעניין? עפ"י פרסומים, חה"כ החדש והנמרץ, בצלאל סמורטביץ', הגיש את טופס המועמדות שלו מאוחר מדי...). כך או כך, רויטל סוויד היא מהמגזר הדתי-לאומי, ואולי היא שתעשה את העבודה למועמדים לדיינות מהמגזר (כמובן, רק כאלה הראויים)? או אולי גם זה מיותר, שכן זה שנים שבנושא מינוי הדיינים חל כלל האומר: שליש דיינים חרדים אשכנזים, שליש דיינים חרדים ספרדיים ושליש דיינים אשכנזים 'סרוגים'. כך היה, לפחות, בתקופה שהמושכות במשרד הדתות היו בידי 'הבית היהודי'. האם עתה, משזו נדחקה מהמשרד הזה, יישמר הכלל ומינויים של דיינים 'סרוגים' לא ייתקל בווטו של ש"ס ו'יהדות התורה'?. אם אמנם בפרק זמן קצר זה יצליח המהלך של מינוי מספר כה גדול של דיינים – ראויים, יהיו הן שרת המשפטים והן נשיא ביה"ד הגדול (ואין לי בעיה שייחלקו את הקרדיט עם כלל חברי ועדת הבחירה) לכל ה'יישר כח' שבעולם.
אם להסתמך על מאמצים בעבר למנות דיינים, (מינויי לביה"ד הגבוה נמשך ומתעכב כבר שנים בגלל העדר הסכמות בין המגזרים השונים, אם כי כיוון שהעוגה עתה גדולה משמעותית, אולי אולי יצליחו לגשר על המחלוקות), זה לא יכול להסתיים כל כך מהר, בטח לא כשאנו בתקופת פגרת הקיץ של הכנסת. ולוואי שנתבדה. הגדלת מספר התקנים בבתי הדין הרבניים, צעד שלא נעשה זה עשרות שנים, למרות הגידול הן במספר התושבים במדינה והן במספר הנדרשים לשירות בתי הדין הרבניים (גידול במספר המתגרשים, גיורים וכדומה), יהיה האתגר הבא. עם האוכל – יבוא התיאבון.
**
ביום חמישי שעבר נערך בבית נשיא המדינה ערב לימוד על החורבן ואחדות ישראל. במדור קודם כתבנו כי הרב שרקי הוזמן, אישר הגעתו אך לבסוף הודיע כי ייעדר מסיבות טכניות, כך שהזירה נותרה לרפורמים ולקונסרבטיבים. מתברר, כי את מקומו של הרב שרקי מילא הרב ד"ר בני לאו, רב קהילת רמב"ן בירושלים, שאומנם הדגיש כי הוא מייצג את עצמו ולא את כלל רבני הציונות הדתית, אך בהשתתפותו בהחלט הייתה אמירה: לא כל רבני הציונות הדתית סבורים כי הרפורמים והקונסרבטיבים הם "מחוץ לגדר" שאסור אפילו לדבר איתם. הרב בני לאו אישר בראיון ל'קול ישראל'' כי היו גם אליו פניות שלא להשתתף, אך הוא מאמין גדול בהידברות. נקודת מיפנה?
**
כתבנו בעבר על האמון במערכת הכשרות הממסדית שנפגם מאוד בשנים האחרונות, מה שהביא לחיפוש אחר אלטרנטיבות. הנה ציטוט אחד לאחד ממכתב ששלח רבה הראשי של ירושלים, הרב אריה שטרן שליט"א, לרב הראשי לישראל הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א, ב-כ"ח תמוז ש.ז.. לא נגענו: "הנני מבקש להודיע לכם בזה כי יו"ר הוועדה הממונה (על המועצה הדתית ירושלים, מ.ז) מר יהושע שמש מונע ממני לתפקד כראוי כאחראי על מערך הכשרות בעיר. זאת הוא עושה על ידי הוראה למפקחים שלא ישתפו עמי פעולה וחמור מזה עוד נוסף היום כשנכנסו שלא ברשות ללשכתי והוציאו משם את רשימת המשגיחים שהייתה אצלי ונחוצה לי במסגרת אחריותי על מערך הכשרות כולו.
"צריך לציין שכל זה נעשה לאחר שמצאנו ממצאים חמורים בכמה עסקים שאסור להשלים עימהם. אי לכך לאחר שהגדיש את הסאה הנני מבקש את התערבותכם המיידית כדי שלא נצטרך להודיע על הסרת האחריות שלנו על הכשרות בעיר". סוף ציטוט, וכל מלה נוספת שלנו – מיותרת. (אבל אנו מתקשים להתאפק ; עוד מהנעשה במועה"ד י-ם: בדיקה בחשד להאזנות סתר במשרדי רב העיר, הגנה של מבקר המדינה לעוזר רב העיר שאותו ישי זימן אותו לשימוע לפני פיטורין, פרשיית הכסא הנמוך, ועוד. במדינה דמוקרטית- מזמן היו מראים למישהו את הדלת החוצה (ובלי פנסיה).
ואפרופו הרב אריה שטרן, רבה הראשי של ירושלים. לאחר פיגוע הדקירה ע"י שליסל במצעד הגאווה בירושלים, הלך הרב שטרן לבית החולים לבקר את אחד הבחורים שנדקרו בידי שליסל. ואללה, יש לו אומץ, לרב שטרן. אין עוד הרבה רבנים (בכירים) כמוהו.
***
תגובות
(1 תגובות)
הוסף תגובה
הוסף תגובה
1.
ZsXYcAldDBjnhFqk
One is more blue, and the other is more green. How aquamarine and turquoise work into this scheme is beyond my pay gre28.Iad17;m sorry you never got the 64. I hope it didn’t come between you and your brother. Course, the 64-pack is not even that impressive anymore. I’ve seen pictures of the 512, which comes with wheels, a retractable handle, and a service contract.
Eternity
11/10/2016 18:52:26
שרת המשפטים, איילת שקד, ישבה באחרונה לישיבת עבודה ארוכה עם נשיא בית הדין הגדול, הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף, כשבמרכז שיחתם המחסור החמור בדיינים. הן בבתי הדין האזוריים (חסרים 26 דיינים רק למילוי התקנים הקיימים) והן מחסור של 6 דיינים (מתוך תקן של ...תשעה) בבית הדין הגבוה בירושלים. באתר 'כיפה' נכתב כי השניים קבעו למלא בתוך חודש מפגישתם חסר עצום זה בדיינים. מה שאומר, שבימי 'בין המצרים' בהם אנו נמצאים, מאות בעלי כושר לדיינות הרואים עצמם כמועמדים פוטנצייאלים טובים לתפקיד, אמורים לעבוד קשה בעבודת לובינג בקרב חברי ועדת מינוי דיינים, ועדה שחברי הכנסת שבה נבחרו בשבוע שעבר. כנציגי הכנסת בוועדה מכהנים הרב ישראל אייכלר מ'יהדות התורה' וחה"כ רויטל סווייד מ'המחנה הציוני', שנבחרה חרף הנחייה לחברי הקואליציה לבחור בנאוה נוקד מהליכוד. נוקד התבטאה בעבר ש'אני עם הרבנות גמרתי' (לאחר חוויה אישית לא נעימה שעברה עם הגורם הממסדי הזה), והתבטאות זו, שהיה מי שדאג להדליפה ולפרסמה, הביאה מן הסתם ח"כים מ'הבית היהודי' ומ'יהדות התורה' וש"ס, להצביע מאחורי הפרגוד לסוויד ולא על פי הנחיית נתניהו. (אגב, מדוע בהחלטה כמו על נציגי הכנסת בוועדה למינוי דיינים או שופטים צריכה להיות הצבעה חשאית? למה שהציבור לא יידע במי בחר כל ח"כ? משהו מביטחון מדינת ישראל ייפגע מכך? התשובה: כי חברי הכנסת הם שמחליטים איך הם עצמם מצביעים. נותנים לחתול לשמור. שקיפות – הם לא שמעו?).
נמשיך. ש"ס לא זקוקה לנציג בוועדה למינוי דיינים, כיוון ששר הדתות הוא שלה, ואילו ל'בית היהודי' אין בוועדה החשובה זו למגזר, נציג. לא שהיה ולא בחרו בו בהצבעה החשאית שקיימה הכנסת, אפילו לא היה מועמד מטעמה. (למה? כי לא היה סיכוי שיחבר? כי לא מעניין? עפ"י פרסומים, חה"כ החדש והנמרץ, בצלאל סמורטביץ', הגיש את טופס המועמדות שלו מאוחר מדי...). כך או כך, רויטל סוויד היא מהמגזר הדתי-לאומי, ואולי היא שתעשה את העבודה למועמדים לדיינות מהמגזר (כמובן, רק כאלה הראויים)? או אולי גם זה מיותר, שכן זה שנים שבנושא מינוי הדיינים חל כלל האומר: שליש דיינים חרדים אשכנזים, שליש דיינים חרדים ספרדיים ושליש דיינים אשכנזים 'סרוגים'. כך היה, לפחות, בתקופה שהמושכות במשרד הדתות היו בידי 'הבית היהודי'. האם עתה, משזו נדחקה מהמשרד הזה, יישמר הכלל ומינויים של דיינים 'סרוגים' לא ייתקל בווטו של ש"ס ו'יהדות התורה'?. אם אמנם בפרק זמן קצר זה יצליח המהלך של מינוי מספר כה גדול של דיינים – ראויים, יהיו הן שרת המשפטים והן נשיא ביה"ד הגדול (ואין לי בעיה שייחלקו את הקרדיט עם כלל חברי ועדת הבחירה) לכל ה'יישר כח' שבעולם.
אם להסתמך על מאמצים בעבר למנות דיינים, (מינויי לביה"ד הגבוה נמשך ומתעכב כבר שנים בגלל העדר הסכמות בין המגזרים השונים, אם כי כיוון שהעוגה עתה גדולה משמעותית, אולי אולי יצליחו לגשר על המחלוקות), זה לא יכול להסתיים כל כך מהר, בטח לא כשאנו בתקופת פגרת הקיץ של הכנסת. ולוואי שנתבדה. הגדלת מספר התקנים בבתי הדין הרבניים, צעד שלא נעשה זה עשרות שנים, למרות הגידול הן במספר התושבים במדינה והן במספר הנדרשים לשירות בתי הדין הרבניים (גידול במספר המתגרשים, גיורים וכדומה), יהיה האתגר הבא. עם האוכל – יבוא התיאבון.
**
ביום חמישי שעבר נערך בבית נשיא המדינה ערב לימוד על החורבן ואחדות ישראל. במדור קודם כתבנו כי הרב שרקי הוזמן, אישר הגעתו אך לבסוף הודיע כי ייעדר מסיבות טכניות, כך שהזירה נותרה לרפורמים ולקונסרבטיבים. מתברר, כי את מקומו של הרב שרקי מילא הרב ד"ר בני לאו, רב קהילת רמב"ן בירושלים, שאומנם הדגיש כי הוא מייצג את עצמו ולא את כלל רבני הציונות הדתית, אך בהשתתפותו בהחלט הייתה אמירה: לא כל רבני הציונות הדתית סבורים כי הרפורמים והקונסרבטיבים הם "מחוץ לגדר" שאסור אפילו לדבר איתם. הרב בני לאו אישר בראיון ל'קול ישראל'' כי היו גם אליו פניות שלא להשתתף, אך הוא מאמין גדול בהידברות. נקודת מיפנה?
**
כתבנו בעבר על האמון במערכת הכשרות הממסדית שנפגם מאוד בשנים האחרונות, מה שהביא לחיפוש אחר אלטרנטיבות. הנה ציטוט אחד לאחד ממכתב ששלח רבה הראשי של ירושלים, הרב אריה שטרן שליט"א, לרב הראשי לישראל הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א, ב-כ"ח תמוז ש.ז.. לא נגענו: "הנני מבקש להודיע לכם בזה כי יו"ר הוועדה הממונה (על המועצה הדתית ירושלים, מ.ז) מר יהושע שמש מונע ממני לתפקד כראוי כאחראי על מערך הכשרות בעיר. זאת הוא עושה על ידי הוראה למפקחים שלא ישתפו עמי פעולה וחמור מזה עוד נוסף היום כשנכנסו שלא ברשות ללשכתי והוציאו משם את רשימת המשגיחים שהייתה אצלי ונחוצה לי במסגרת אחריותי על מערך הכשרות כולו.
"צריך לציין שכל זה נעשה לאחר שמצאנו ממצאים חמורים בכמה עסקים שאסור להשלים עימהם. אי לכך לאחר שהגדיש את הסאה הנני מבקש את התערבותכם המיידית כדי שלא נצטרך להודיע על הסרת האחריות שלנו על הכשרות בעיר". סוף ציטוט, וכל מלה נוספת שלנו – מיותרת. (אבל אנו מתקשים להתאפק ; עוד מהנעשה במועה"ד י-ם: בדיקה בחשד להאזנות סתר במשרדי רב העיר, הגנה של מבקר המדינה לעוזר רב העיר שאותו ישי זימן אותו לשימוע לפני פיטורין, פרשיית הכסא הנמוך, ועוד. במדינה דמוקרטית- מזמן היו מראים למישהו את הדלת החוצה (ובלי פנסיה).
ואפרופו הרב אריה שטרן, רבה הראשי של ירושלים. לאחר פיגוע הדקירה ע"י שליסל במצעד הגאווה בירושלים, הלך הרב שטרן לבית החולים לבקר את אחד הבחורים שנדקרו בידי שליסל. ואללה, יש לו אומץ, לרב שטרן. אין עוד הרבה רבנים (בכירים) כמוהו.
***