אל כמה מאות 'מבקשי עבודה' ומסתננים סודאנים ואריתראים שקבעו ביתם בפתח-תקווה בשנים האחרונות, צפויים להצטרף נוספים ממש בקרוב. בעקבות החלטת בג"ץ בעניין 'מתקן חולות' לשם העבירה המדינה אלפי מסתננים, צפויים 1,200 מהם להשתחרר ממתקן הכליאה הזה בתוך עשרה ימים.

מכיוון שבין 60 אחוז ל-70 אחוז מה'חברים' האלה מתנקזים בתל-אביב ו-20 אחוז באילת, זאת עפ"י נתונים רשמיים של רשות האוכלוסין וההגירה, ניתן היה לצפות כי באחוזים אלה יחזרו ה'משוחררים' לתצ"א ולאילת. אלא, ששר הפנים, סילבן שלום, מתוך הבנה למצוקת התושבים הישראלים בערים אלה, שסובלים די והותר מהמאסה הגדולה של 'בני הדודים' שהצטרפו אליהם, החליט כי על משוחררי 'מתקן חולות' ייאסר להיות בתל אביב ובאילת. מה שבהכרח יביא לא מעטים מהם ל...אם המושבות, פתח תקווה. וכל זאת למה?



 בסיור שערך כותב שורות אלה, יחד עם מפקדת תחנת משטרת ישראל בפתח תקווה ואחרים, לפני כשלוש שנים, בחדרונים בהם מתגוררים המסתננים במרכז העיר, בבתים שמול כיכר המייסדים (כיכר המיואשים, בלשון העם כיום) ובמועדונים בהם הם מבלים במרכז העיר, נשאלו המסתננים האלה, מדוע בחרו לבוא דווקא לפתח תקווה. תשובה שעברה כחוט השני בין רבים מהמשיבים הייתה שעוד באריתראה הם שמעו מחבריהם שכבר נמצאים בפתח תקווה, כי כאן יש מקומות עבודה בשפע עבורם וגם המגורים והמחייה אינם יקרים במיוחד. ככל הידוע, הפליטים/מסתננים/ מבקשי העבודה האלה מפעילים בפתח תקווה 'גני ילדים' עבור כמה הילדים שנולדו להם כאן וכן מפעילים כמה חנויות ומועדונים לקהל יעד זה. תנאי המגורים שלהם עם גרועים ביותר, על בסיס של פיצול דירות, בדרך כלל עם מקלחת ושירותים לכל כמה חדרים.



באותו סיור אמרה מפקדת תחנת המשטרה (בינתיים עברה לפקד על תחנה אחרת) כי הדילמה היא האם להקשות יד עליהם, ואז יש חשש שיגבירו את ההתדרדרות שלהם לאלימות ולפשע, או לאפשר להם לחיות כאן חיים שקטים, בצד האוכלוסיה המקומית.


כיכר המייסדים. ה'שכונה' בחדשה של הסודנים והאריתראים הפתח-תקוואים

כך או כך, בחודשים האחרונים היו בפתח תקווה כמה וכמה מקרים של אלימות, כולל דקירות, בהם היו מעורבים פליטים/מסתננים. האחרון שבהם, ביום חמישי האחרון, עת לאחר מריבה בתוך מועדון מקומי, חבט סודני את ראשו של צעיר מקומי בשפת מדרכה והלה הועבר במצב בינוני לבילינסון. בעקבות מקרה זה, שהוא אינו הראשון בפתח תקווה, תובע עו"ד רמי גרינברג, חבר מועצת העיר (ליכוד, אופוזיציה) לקיים דיון במועצת העיר בנושא חוסר הביטחון במרכז העיר. בכוונתו לדרוש מהנהלת העירייה להציג תוכנית פעולה מעשית להחזרת הביטחון של התושבים ולטיפול בבעיית העובדים הזרים והמסתננים, תוך קביעת לוחות זמנים מוגדרים.


תוצאת התקרית במועדון בפתח תקווה ביום חמישי האחרון. צילום: פייסבוק, פתח תקווה העיר שלי


על-פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, שפורסמו באפריל השנה, בישראל כ-46 אלף מסתננים, כ-36 אלף מהם מאריתראה (73 אחוז), כ-9,000 מסודן (19 אחוז), כ-3,000 משאר אפריקה ועוד כ-600 ממדינות אחרות.
מאז 2012, עת הציבה ישראל גדר בגבולה עם מצרים, התמעט מאוד מספר המסתננים, ואלה נאמדים בכמה עשרות בלבד מאז תחילת 2015. במקביל לפני כשנתיים החלה ישראל לשלוח מסתננים, בהסכמתם תמורת 3,500 דולר שמקבל כל אחד מהם, למדינה שלישית, מרביתם לרואנדה, ומשם הם מוברחים לאוגנדה.

ובחזרה לפתח תקווה; למערכת העירונית כדאי להתחיל להיערך לשיבוצם של ילדי המסתננים/מחפשי העבודה/הפליטים במערכת החינוך העירונית. (בממ"ד? בממלכתי?). וכל זאת למה? באילת, שם יש, כאמור, ריכוז גדול של אוכלוסייה זו, סירבה העירייה לשבץ את ילדי המסתננים במערכת החינוך העירונית. באוגוסט 2012 בית המשפט חייב את העירייה לעשות כן, ועל סמך תקדים זה, פתח תקווה לא תוכל להימנע מכך. היכונו לבלגן.