כתבות
הרב שי פירון התפטר מהכנסת וחוזר "הביתה" – לחינוך
י"ח אלול ה'תשע"ה 02/09/2015
מערכת ′פיתה′
הרב שי פירון, לשעבר שר החינוך, הגיש היום מכתב התפטרות מהכנסת. הרב פירון חוזר לשדה החינוך, ככל הנראה בשדרות. במקומו ייכנס לכנס הח"כ לשעבר אלוף במיל. אלעזר שטרן. גם ח"כ שרון גל, מישראל בתינו, התפטר היום מהכנסת ובמקומו ייכנס עודד פורר לשעבר מנכ"ל משרד התעשייה.

הרב שי פירון, בן 50, נבחר לכנסת הקודמת ברשימת 'יש עתיד' אותה הקים יחד עם מנהיג הרשימה יאיר לפיד ונתמנה לאחר הבחירות הקודמות לתפקיד שר החינוך, תפקיד לשמו נכנס לפוליטיקה. בסוף 2014 התפטר מתפקידו לאחר שנתניהו פיטר מהממשלה חלק משרי 'יש עתיד'. בכנסת הנוכחית שוב נבחר מהמקום השני ברשימה, אך כבר בסמוך לבחירות, משהוברר כי 'יש עתיד' תישאר באופוזיציה, החלו רינונים על כך שהרב פירון יפרוש מהפוליטיקה, צעד אותו עשה היום.
בפייסבוק שלו כתב הרב פירון:
"אני נרגש, כואב ושמח כאחד. אני חוזר הביתה, לחינוך
מתגעגע לתלמידים שלי , כמהה לשיח עם מחנכים
עורג לדיאלוג עם מנהלים
רוצה להיות שותף לצמצום פערים, לניתוץ תקרות זכוכית, לשילוב של כלל החלקים בחברה. תודה. תודה על האמון.
אני מבטיח להמשיך להיות שליח של החינוך, של החברה, של היחד בישראל..
בהצלחה לחברי אלעזר שטרן, תודה עמוקה לחברי האהוב יאיר לפיד ולאנשי יש עתיד ולכל חברי. באהבה רבה, שי פירון
נ.ב
ולכל מי שמתכונן להוסיף עכשיו הערה צינית, ארסית, בועטת, כועסת, עם שנאה ושמחה....אפשר לדחות למחר?! למחרתיים?!
בישיבת סיעת 'יש עתיד' לפנה"צ, אמר הרב שי פירון:
הבוקר הנחתי מכתב התפטרות על שולחנו של יו"ר הכנסת, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין.
זה לא צעד קל. החברות בבית הנבחרים מרגשת ומעוררת. יש בה כדי להגשים חלום של עם השב לארצו. אני משוכנע שסבי וסבתי זכרם לברכה לא העלו על דעתם שנכדם יהיה חבר בפרלמנט הישראלי, ואפילו שר בממשלת ישראל. ואף על פי כן, אני בוחר לעזוב היום את בית הנבחרים, מקדש הדמוקרטיה, מעוז ההנהגה כדי לחזור לשדה האהוב עלי, שדה החינוך.
לפני כחמש שנים, בביתו של אחד ממעצבי דרכי, דוביק לאוטמן ז"ל, פגשתי ביאיר לפיד.
אתם בני אותו גיל", הוא אמר, "ואתם צריכים להוביל את ישראל למקומות חדשים, יחד". לא האמנתי שמפגישה צנועה תצמח חברות עמוקה.
יאיר ואני למדנו יחד, שוחחנו, התווכחנו, הסכמנו, לעיתים חלקנו.
הייתי שותף של יאיר בחלומות על הקמת מפלגה שתשנה את השיח בישראל,
עד שבמוצאי חג הסוכות, לפני שלוש שנים, יאיר הציע לי לבוא ולהיות שר החינוך של ישראל. ככה, פשוט: "אם תגיד לא, דע שאתה מפספס הזדמנות של פעם בחיים".
הסכמתי והייתי שר החינוך. זו הייתה משימה שהיו בה הצלחות וטעויות, הישגים מרשימים וגם כמה כישלונות.
הצטרפתי למערכת הפוליטית כי רציתי להיות שר החינוך, לשנות שיח, לעבור ללמידה משמעותית, להוביל את מערכת החינוך למקום של אהבה וחמלה, של שיח והקשבה, ולמצוינות. כן! מצוינות. מצוינות אינה עניין של יחידות לימוד אלא מיצוי כישורים ומתן הזדמנות לכל ילד לממש את איזורי המצוינות שלו. ישראל הכניסה עצמה לטרפת של מדידה, פגעה באיכות של ההוראה והחינוך. היא הפכה מורים ומחנכים לקבלני בחינות, ומוני יחידות. שיח חינוכי הומאני, ציוני ויהודי הפכו לחזון נדיר המבוצע בדרך כלל על ידי קבלני משנה של מערכת החינוך. הצלחנו. יחד עם הצוות המקצועי הנפלא של משרד החינוך, מורים, מנהלים ומומחי חינוך – שיננו את השיח.
את המנגינה הזו איש לא יוכל לעצור. הרכבת עזבה את התחנה. מורים הועצמו, שיטות התחדשו. מי שרוצה לבחון רפורמה חינוכית בשנתיים, יחפש לעצמו תחומי עניין אחרים. חינוך זה לא פודינג, לא אבקה ומים חמים. חינוך זו פעולה איטית ומשמעותית. היא החלה, היא סוחפת אחריה מורים ומנהלים. לא מדובר בפרויקט או תכנית אלא בשינוי קונספציה, בניסיון להפוך את בית הספר לרלוונטי! מערכת חינוך רלוונטית היא צו השעה. אפשר לחבר בין קדמה לחמלה, בין הומניזם לזהות יהודית שורשית, בין ציונות לאוניברסאליות
ושזה לא הכל. הבאנו את בתי הספר של החופש הגדול, כי רצף חינוכי 24/7 הוא יעד משמעותי בעידן המודרני. כי אנחנו לא משאירים אף אחד מאחור. והיינו הראשונים שהעזו להחיל שיטת תקצוב שונה שתאזן בין מגזרים ועשירונים, ופתחנו חינוך ממלכתי חרדי ובלמנו לשנתיים, לגמרי, את קיפוחן של הבנות הספרדיות. ופיתחנו תכנית לצמצום הכיתות שפירותיה מורגשים בימים אלו ממש. ושיפצנו את פנימיות כפרי הנוער ששנים רבות איש לא התקרב אליהם, והתחלנו לחדש את החינוך המקצועי – יישומי, ועוד ועוד. ולצערי הכהונה הייתה קצרה מידי, ולא הספקנו הכל.
באתי לפוליטיקה כדי להיות שר החינוך של מדינת ישראל. אני מודע לחשיבותו של הפרלמנט אבל אני זקוק לתלמידים, ללוח ולגיר. צר לי על המילים המליציות אבל חיי קשורות בנפשם של ילדים, בעיניהם של גננות, מורות ומורים, בדיאלוג עם מנהלים. הכנסת היא מקום חשוב, מאוד חשוב, אבל ביתי הוא במערכת החינוך, והחלטתי לחזור הביתה.
אינני עוזב את החיים הציבוריים. אתמקד בחינוך ורבנות ובמציאת הדרך להנמכת החומות ולפירוק המחיצות. חלק מימי השבוע אחיה בעיר שדרות, בה אסייע לחבר בין חינוך ותרבות. שדרות היא מקרו קוסמוס של החברה הישראלית. צעירים מקהילות מעורבות, חילוניות ותורניות; עולים מארבע קצוות תבל. זו הזדמנות לסייע לעיר להפוך לעיר שבה מערכת החינוך המתקדמת ביותר בארץ, כזו שיודעת למקסם את המפגש בין האוכלוסיות המגוונות.
זו הזדמנות לחוות בניין אופטימי של ישראליות שנבנית מהפיכת חומות של שנאה לחומות של תקווה. זו הזדמנות ליצירת חיים של רצף.... אתרום להכשרת מורי העתיד בישראל, לפיתוחה של מנהיגות מעירה. אעסוק בחינוך, בתרבות וערכים, בכל מה שהופך אותנו להיות יחד.
באתי ליש עתיד כי האמנתי בחיבור. אני מאמין שהמרכז אינו דרך פוליטית אלא חזון תרבותי עמוק לחברה הישראלית. אני מאמין בצירוף של אנשים שונים לכלל מפלגה אחת המבקשת לבנות רצף, אחד, ארוך, עמוק. אני מאמין שישראל בשלה להנמכת המחיצות בין מגזרים וקהילות. אני מאמין שהציבור הישראלי מאס בשנאה ובשיסוי. אני מאמין שהוא מצפה למנהיגים שלא מגדילים את הפער והאיבה כי אם מרבים שלום בעולם.
תודה עמוקה לאהובי יאיר לפיד. יאיר וליהיא, זו רק ההתחלה. אין לי ספק שהמשימה לשינוי פני המדינה תצלח, אני מאמין ביאיר כמנהיג בולט שראוי שיוביל את מדינת ישראל למקום הראוי לה.
תודה גם לכל חברי ביש עתיד. בשלוש שהנים שעברו הפכנו למשפחה, לחברי נפש. לא יאמינו ליחסי הרעות שנרקמו בינינו. מפלגה פוליטית מאופיינת במתחים ואינטריגות. לשמחתי, ביש עתיד יש אווירה אחרת.
זו גם ההזדמנות לאחל הצלחה רבה לחברי אלעזר שטרן שאני בטוח שימשיך להוביל ליהדות ברורה אך מקבלת, מאותה נקודה בה הפסיק.
לכל עוזרי, אנשים רבים שעבדו לצידי לילות כימים, אני מודה מעומק הלב. הייתי שמח להזכיר את כולכם, אך תקצר היריעה.
תודה לחברי הרבים בכנסת, במערכות הציבוריות, לאנשי משרד החינוך שרובם ממשיכים לשמור על קשר, להיוועץ, לשוחח.
תודה לעובדי הכנסת שליווי את שיגרת יומי בשלוש השנים האחרונות. לא פעם אמרתם לי שלא תמיד שמים לב אליכם. אז דווקא כאן אני רוצה להודות לכם על עבודת הקודש שאתם עושים.........
לאשתי האהובה, לילדי היקרים,
אני מבקש להודות לכם שעמדתם לצדי. לא תמיד הסכמתם כולכם, עם דרכי, אבל החיבוק והאהבה שלכם – ללא גבולות וללא תנאים, הייתה הבסיס לעבודתי.
זה לא נגמר. אנחנו נמשיך להיות מחויבים לטוב. אנחנו נמשיך להיות שליחים של מדינת ישראל, של נתינה ועשייה ללא גבולות, של אהבת אלוהים ואהבת אדם, של אמון ואמונה. אנחנו לא מוותרים על החלום לשנות את החברה והשיח, אנחנו לא מוותרים על האמונה שתהיה כאן חברת מופת.
אני חוזר הביתה, לחינוך"
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה

הרב שי פירון, בן 50, נבחר לכנסת הקודמת ברשימת 'יש עתיד' אותה הקים יחד עם מנהיג הרשימה יאיר לפיד ונתמנה לאחר הבחירות הקודמות לתפקיד שר החינוך, תפקיד לשמו נכנס לפוליטיקה. בסוף 2014 התפטר מתפקידו לאחר שנתניהו פיטר מהממשלה חלק משרי 'יש עתיד'. בכנסת הנוכחית שוב נבחר מהמקום השני ברשימה, אך כבר בסמוך לבחירות, משהוברר כי 'יש עתיד' תישאר באופוזיציה, החלו רינונים על כך שהרב פירון יפרוש מהפוליטיקה, צעד אותו עשה היום.
בפייסבוק שלו כתב הרב פירון:
"אני נרגש, כואב ושמח כאחד. אני חוזר הביתה, לחינוך
מתגעגע לתלמידים שלי , כמהה לשיח עם מחנכים
עורג לדיאלוג עם מנהלים
רוצה להיות שותף לצמצום פערים, לניתוץ תקרות זכוכית, לשילוב של כלל החלקים בחברה. תודה. תודה על האמון.
אני מבטיח להמשיך להיות שליח של החינוך, של החברה, של היחד בישראל..
בהצלחה לחברי אלעזר שטרן, תודה עמוקה לחברי האהוב יאיר לפיד ולאנשי יש עתיד ולכל חברי. באהבה רבה, שי פירון
נ.ב
ולכל מי שמתכונן להוסיף עכשיו הערה צינית, ארסית, בועטת, כועסת, עם שנאה ושמחה....אפשר לדחות למחר?! למחרתיים?!
בישיבת סיעת 'יש עתיד' לפנה"צ, אמר הרב שי פירון:
הבוקר הנחתי מכתב התפטרות על שולחנו של יו"ר הכנסת, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין.
זה לא צעד קל. החברות בבית הנבחרים מרגשת ומעוררת. יש בה כדי להגשים חלום של עם השב לארצו. אני משוכנע שסבי וסבתי זכרם לברכה לא העלו על דעתם שנכדם יהיה חבר בפרלמנט הישראלי, ואפילו שר בממשלת ישראל. ואף על פי כן, אני בוחר לעזוב היום את בית הנבחרים, מקדש הדמוקרטיה, מעוז ההנהגה כדי לחזור לשדה האהוב עלי, שדה החינוך.
לפני כחמש שנים, בביתו של אחד ממעצבי דרכי, דוביק לאוטמן ז"ל, פגשתי ביאיר לפיד.
אתם בני אותו גיל", הוא אמר, "ואתם צריכים להוביל את ישראל למקומות חדשים, יחד". לא האמנתי שמפגישה צנועה תצמח חברות עמוקה.
יאיר ואני למדנו יחד, שוחחנו, התווכחנו, הסכמנו, לעיתים חלקנו.
הייתי שותף של יאיר בחלומות על הקמת מפלגה שתשנה את השיח בישראל,
עד שבמוצאי חג הסוכות, לפני שלוש שנים, יאיר הציע לי לבוא ולהיות שר החינוך של ישראל. ככה, פשוט: "אם תגיד לא, דע שאתה מפספס הזדמנות של פעם בחיים".
הסכמתי והייתי שר החינוך. זו הייתה משימה שהיו בה הצלחות וטעויות, הישגים מרשימים וגם כמה כישלונות.
הצטרפתי למערכת הפוליטית כי רציתי להיות שר החינוך, לשנות שיח, לעבור ללמידה משמעותית, להוביל את מערכת החינוך למקום של אהבה וחמלה, של שיח והקשבה, ולמצוינות. כן! מצוינות. מצוינות אינה עניין של יחידות לימוד אלא מיצוי כישורים ומתן הזדמנות לכל ילד לממש את איזורי המצוינות שלו. ישראל הכניסה עצמה לטרפת של מדידה, פגעה באיכות של ההוראה והחינוך. היא הפכה מורים ומחנכים לקבלני בחינות, ומוני יחידות. שיח חינוכי הומאני, ציוני ויהודי הפכו לחזון נדיר המבוצע בדרך כלל על ידי קבלני משנה של מערכת החינוך. הצלחנו. יחד עם הצוות המקצועי הנפלא של משרד החינוך, מורים, מנהלים ומומחי חינוך – שיננו את השיח.
את המנגינה הזו איש לא יוכל לעצור. הרכבת עזבה את התחנה. מורים הועצמו, שיטות התחדשו. מי שרוצה לבחון רפורמה חינוכית בשנתיים, יחפש לעצמו תחומי עניין אחרים. חינוך זה לא פודינג, לא אבקה ומים חמים. חינוך זו פעולה איטית ומשמעותית. היא החלה, היא סוחפת אחריה מורים ומנהלים. לא מדובר בפרויקט או תכנית אלא בשינוי קונספציה, בניסיון להפוך את בית הספר לרלוונטי! מערכת חינוך רלוונטית היא צו השעה. אפשר לחבר בין קדמה לחמלה, בין הומניזם לזהות יהודית שורשית, בין ציונות לאוניברסאליות
ושזה לא הכל. הבאנו את בתי הספר של החופש הגדול, כי רצף חינוכי 24/7 הוא יעד משמעותי בעידן המודרני. כי אנחנו לא משאירים אף אחד מאחור. והיינו הראשונים שהעזו להחיל שיטת תקצוב שונה שתאזן בין מגזרים ועשירונים, ופתחנו חינוך ממלכתי חרדי ובלמנו לשנתיים, לגמרי, את קיפוחן של הבנות הספרדיות. ופיתחנו תכנית לצמצום הכיתות שפירותיה מורגשים בימים אלו ממש. ושיפצנו את פנימיות כפרי הנוער ששנים רבות איש לא התקרב אליהם, והתחלנו לחדש את החינוך המקצועי – יישומי, ועוד ועוד. ולצערי הכהונה הייתה קצרה מידי, ולא הספקנו הכל.
באתי לפוליטיקה כדי להיות שר החינוך של מדינת ישראל. אני מודע לחשיבותו של הפרלמנט אבל אני זקוק לתלמידים, ללוח ולגיר. צר לי על המילים המליציות אבל חיי קשורות בנפשם של ילדים, בעיניהם של גננות, מורות ומורים, בדיאלוג עם מנהלים. הכנסת היא מקום חשוב, מאוד חשוב, אבל ביתי הוא במערכת החינוך, והחלטתי לחזור הביתה.
אינני עוזב את החיים הציבוריים. אתמקד בחינוך ורבנות ובמציאת הדרך להנמכת החומות ולפירוק המחיצות. חלק מימי השבוע אחיה בעיר שדרות, בה אסייע לחבר בין חינוך ותרבות. שדרות היא מקרו קוסמוס של החברה הישראלית. צעירים מקהילות מעורבות, חילוניות ותורניות; עולים מארבע קצוות תבל. זו הזדמנות לסייע לעיר להפוך לעיר שבה מערכת החינוך המתקדמת ביותר בארץ, כזו שיודעת למקסם את המפגש בין האוכלוסיות המגוונות.
זו הזדמנות לחוות בניין אופטימי של ישראליות שנבנית מהפיכת חומות של שנאה לחומות של תקווה. זו הזדמנות ליצירת חיים של רצף.... אתרום להכשרת מורי העתיד בישראל, לפיתוחה של מנהיגות מעירה. אעסוק בחינוך, בתרבות וערכים, בכל מה שהופך אותנו להיות יחד.
באתי ליש עתיד כי האמנתי בחיבור. אני מאמין שהמרכז אינו דרך פוליטית אלא חזון תרבותי עמוק לחברה הישראלית. אני מאמין בצירוף של אנשים שונים לכלל מפלגה אחת המבקשת לבנות רצף, אחד, ארוך, עמוק. אני מאמין שישראל בשלה להנמכת המחיצות בין מגזרים וקהילות. אני מאמין שהציבור הישראלי מאס בשנאה ובשיסוי. אני מאמין שהוא מצפה למנהיגים שלא מגדילים את הפער והאיבה כי אם מרבים שלום בעולם.
תודה עמוקה לאהובי יאיר לפיד. יאיר וליהיא, זו רק ההתחלה. אין לי ספק שהמשימה לשינוי פני המדינה תצלח, אני מאמין ביאיר כמנהיג בולט שראוי שיוביל את מדינת ישראל למקום הראוי לה.
תודה גם לכל חברי ביש עתיד. בשלוש שהנים שעברו הפכנו למשפחה, לחברי נפש. לא יאמינו ליחסי הרעות שנרקמו בינינו. מפלגה פוליטית מאופיינת במתחים ואינטריגות. לשמחתי, ביש עתיד יש אווירה אחרת.
זו גם ההזדמנות לאחל הצלחה רבה לחברי אלעזר שטרן שאני בטוח שימשיך להוביל ליהדות ברורה אך מקבלת, מאותה נקודה בה הפסיק.
לכל עוזרי, אנשים רבים שעבדו לצידי לילות כימים, אני מודה מעומק הלב. הייתי שמח להזכיר את כולכם, אך תקצר היריעה.
תודה לחברי הרבים בכנסת, במערכות הציבוריות, לאנשי משרד החינוך שרובם ממשיכים לשמור על קשר, להיוועץ, לשוחח.
תודה לעובדי הכנסת שליווי את שיגרת יומי בשלוש השנים האחרונות. לא פעם אמרתם לי שלא תמיד שמים לב אליכם. אז דווקא כאן אני רוצה להודות לכם על עבודת הקודש שאתם עושים.........
לאשתי האהובה, לילדי היקרים,
אני מבקש להודות לכם שעמדתם לצדי. לא תמיד הסכמתם כולכם, עם דרכי, אבל החיבוק והאהבה שלכם – ללא גבולות וללא תנאים, הייתה הבסיס לעבודתי.
זה לא נגמר. אנחנו נמשיך להיות מחויבים לטוב. אנחנו נמשיך להיות שליחים של מדינת ישראל, של נתינה ועשייה ללא גבולות, של אהבת אלוהים ואהבת אדם, של אמון ואמונה. אנחנו לא מוותרים על החלום לשנות את החברה והשיח, אנחנו לא מוותרים על האמונה שתהיה כאן חברת מופת.
אני חוזר הביתה, לחינוך"
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה