תביעה נגד עיריית פתח תקווה לפינוי ישיבת אמי"ת כפר-גנים מהמתחם בו היא פועלת זה שנים ברחוב יד הבנים בכפר גנים הוגשה בימים אלה לבית משפט השלום בפ"ת בידי עמותת ישיבת כפר גנים' שהיא הבעלים החוקיים של מרבית השטח בו פועלת הישיבה. בקרוב גם צפויה תביעה כספית של מיליוני שקלים בידי העמותה נגד העירייה. את עמותת ישיבת כפר הרא"ה מייצג עו"ד צבי פשדלצקי.



יצוין, כי כדי שלא לפגוע יתר על המידה בתלמידים, וכדי לאפשר לעירייה ולרשת אמי"ת המפעילה מטעם העירייה את הישיבה התיכונית להתארגן ולא להיאלץ לפנות את המקרקעין במהלך שנת הלימודים, ביקשה העמותה מבית המשפט ליתן את צו הפינוי ל-30 ביוני 2016, כלומר ביום סיום שנת הלימודים שנפתחה השבוע. כתב 'פיתה' מעריך כי זמן זה הוא ארוך דיו כדי שהצדדים יגיעו להסכם, שעיקרו – ממוני. דובר העירייה, חזי חקאק הגיב לפנייתנו בעניין: העירייה בגיבוש נוסח כתב ההגנה ותגיש עמדתה לבית המשפט.



'עמותת הישיבה התיכונית כפר גנים' הפעילה את ישיבת כפר גנים, בראשות הרב נחמן צוקר, עד שנת 1988 שנה בה ננקטו נגד העמותה הזו הליכי פירוק. לאחר קריסה כלכלית של העמותה בהרכבה הקודם, קיבל בימ"ש המחוזי את הצעת העירייה, בשנת 2005, לאחר דיונים שנמשכו שנים, הצעת הסדר נושים שהגישו עיריית פתח תקווה ו"עמותת ישיבת בני עקיבא – כפר הראה", לפיה כנגד החזרת החוב בידי העירייה וישיבת בנ"ע כפר הרא"ה, הבעלות על עמותת ישיבת כפ"ג תעבור לידי שני גופים אלה והישיבה תתנהל במשותף ע"י שני הצדדים.

בשנת 2001 הגיעו העירייה וישיבת כפר הרא"ה להסכם לפיו לעמותת ישיבת כפר הרא"ה יהיה 75 אחוז בהנהלת עמותת ישיבת כפ"ג ולעירייה 25 אחוז. במהלך השנים מאז השקיעה עמותת כפר הרא"ה באחזקה, בינוי ועוד בהיקף כ-5.5 מיליון שקל לטענתה. גם העירייה השקיעה סכומים לא מבוטלים.

ב-2009-2010 הגיעה העירייה להחלטה כי היא מעוניינת להעביר את ניהול הישיבה לידי רשת אמי"ת, החל משנת הלימודים תשע"א. באוגוסט 2010 נחתם "מסמך הסכמות" בחן העירייה לישיבת בנ"ע כפר הרא"ה, על פיו קיבלה העירייה על עצמה להשיב לישיבת כפר הרא"ה את השקעותיה בישיבת כפ"ג וכנגד זה תוותר כפר הרא"ה על מעמדה בעמותה. על פי הסכם זה העירייה הורשתה להעביר את ניהול הישיבה התיכונית לניהול רשת אמי"ת לחמש שנים. העירייה גם התחייבה במסך זה, שאם לא ייחתם הסכם מסודר ברוח מכתב ההתחייבות עד ינואר 2011, היא תבטל את הסכם הניהול עם רשת אמי"ת.
המזכר קבע:

העירייה תשתלם לעמותת ישיבת כפר הרא"ה 5.5 מיליון שקל ואזי לצדדים לא יהיו תביעות הדדיות בנושא זה. עוד סוכם כי כל חברי העמותה שמונו בהמלצת יב"ע כפר הרא"ה יתפטרו מעמותת כפ"ג.

במקביל צוין במזכר כי העירייה תעביר את הניהול על ישיבת כפר גנים לידי רשת אמי"ת (מה שאכן בוצע בפועל החל בתשע"ב – והוכח כהצלחה גדולה).

אלא, שאותן הבנות שבין העירייה לעמותת כפר הרא"ה נתקעו איפוא שהוא, חרף טיוטת חוזה שהוכנה בעירייה ונתקבלה על דעת העמותה. חרף דיונים והחלפת טיוטות, עד כשי טיוטה מוסכמת על הצדדים כולל על גזברית העירייה והמחלקה המשפטית, בשלהי 2013, חוזה כזה טרם נחתם עד היום, הישיבה ממשיכה להתנהל בקמפוס, ודמי שכירות שהעירייה אמורה לשלם לישיבת כפר הרא"ה על שימוש במתחם (על פי הערכת שמאי שבוצעה) – משולמים פעם כן, פעם לא, פעם מאוחר, בקיצור: לא כפי שאמור היה להיות.

עד היום, הבעלות על העמותה נשארה כפי שהייתה אז, והעירייה משלמת לעמותת כפר הרא"ה שכירות על השימוש בשטח. כמה? הערכת שמאי מוסכם שבוצעה ביוני 2011 אמדה את השכירות השנתית בכ-1.5 מיליון שקל לשנה. בספטמבר 2011, לאחר מו"מ ארוך ומפותל, נחתם בין הצדדים הסכם שכירות לפרק הזמן שמ-1 בספטמבר 2011 ולשנה אחת. בינתיים עברה עוד שנה, ללא הסכם שכירות תקף, ולטענת ישיבת כפר הרא"ה, גם בלא שקיבלה דמי שכירות מהעירייה.


לטענת ישיבת כפר הרא"ה, באמצעות עו"ד צבי פשדלצקי, העירייה לא נענתה לפניות אליה לקבל תשלום עבור השימוש במקרקעין, מו"מ שהתנהל על מנת לחזור למתווה עליו הוסכם במכתב ההסכמות לא הניב תוצאות, ב-2013 הוגשה לבית המשפט תביעה להורות לעירייה לשלם דמי שכירות ראויים, ולטענת עו"ד פשדלצקי, העירייה לא עשתה דבר גם לאחר קבלת התביעה, "זולת אמירות סתמיות כי בכוונתה לפתור את הבעיה".

כתב 'פיתה' מוסיף:

  הישיבה התיכונית הפועלת במקום גדלה מאוד במספר התלמידים הלומדים בה, ובגלל זה, וחרף שטחים שהתפנו עם מעבר ישיבת ההסדר לרעננה, נאלצת החטיבה התחתונה ללמוד במבנה שהיה  של בי"ס 'נאות דוד' שנסגר, ולא במתחם הישיבה עצמו.

זאת ועוד, במתחם יש שטח עליו אמור היה משרד החינוך לבנות כיתות לימוד לישיבה התיכונית, אלא שהמשרד לא מוכן לאשר ולממן בנייה זו על מגרש שאינו בבעלות העירייה. לו רכשה העירייה את המתחם מעמותת כפר הרא"ה, הייתה הדרך נפתחת לבניית הכיתות, כאמור.

אז מדוע העירייה אינה רוכשת את הבעלות מהעמותה דלעיל? י"א בגלל שאלות מיסוי, אף שמשפטנים בכירים נתנו כבר לפני שנים רבות עצות כיצד ניתן להתמודד עם סוגיה זו. כך או אחרת, בדמי השכירות הנוכחיים, בסכום שתשלם העירייה בשש שנים על שכירות, היא יכלה לרכוש את הבעלות, שלא לדבר על כך שמשרד החינוך היה, כאמור, בונה שם עוד כיתות לימוד. אז מדוע הצעד הזה, שנראה הגיוני ונכון, לכאורה, אינו מתבצע? מ"מ רה"ע והממונה על החינוך הדתי, איציק דיעי אומר בנושא זה: " מאחר והבעלות היא של עמותת כפר גנים בטאבו והעמותה לא מוכנה למכור את המקום אזי א"א להכריח אותם".


מבנה הפנימייה


סוגייה אחרת הנושקת לסוגייה זו היא המבנה בו פועל עדיין 'ישיבת השחר', ישיבה חרדית, במתחם, חרף החלטה של בית המשפט כי עליהם לפנות את המקום מכוח הסכם שהיה בזמנו.



יצוין, כי הייתה הסכמה שהישיבה החרדית תוכל להשתמש לשנה אחת נוספת במחצית מהמבנה, שבאותו זמן לא היה בו צורך לישיבה התיכונית (מה שהשתנה ברבות השנים), אך חלפו שנים והם עדיין שם, במקביל למאמצים של ראש העיר הקודם למצוא מקום חלופי עבורם. כרגע פינויים מהמקום מתעכב מאחר והגישו את ההסכמה לבית המשפט, ושם הכנ"ר מצא שלעמותה יש חוב של כ  1,200,000 שקל שלא היה ידוע עליו קודם לכן, ולכן כונס הנכסים הרשמי לא מאשר לקיים את ההסכם שהוסכם בזמנו על חלוקה של המקום. בחודשים האחרונים יושבים הצדדים ומנסים למצוא פתרון לחוב שנתגלה.


 
לכתב 'פיתה' נודע כי בשבועות האחרונים ישב ראש העירייה, איציק ברוורמן, עם הצדדים המעורבים בעניין וקיבל על עצמו להגיע להחלטה בנושא עד סוף השנה. בין האפשרויות הנבחנות – מציאת מגרש אחר ועליו לבנות ישיבה תיכונית עירונית חדשה. במקרה כזה, מעניין מה תעשה עמותת ישיבת כפ"ג, לה כאמור 75% בעמותה, עם המבנים בקמפוס הנוכחי. תושבים הגרים בסמיכות למתחם הישיבה חוששים כי במצב כזה הם עשויים להשכיר את השטח למוסדות חרדיים.