סוף סוף, לאחר 4 שנות בצורת במהלכן לא מונה ולו דיין אחד למערכת בתי הדין הרבני בישראל, נבחרו לפנות בוקר (יום שישי, בשעה ארבע, לאחר 16 שעות כיפופי ידיים ומלחמה פוליטית בוועדה) 22 דיינים חדשים לבתי הדין הרבנים בישראל. היו אמורים להיבחר 24? נכון, אבל החרדים הטילו וטו על שלושה מועמדים של 'הבית היהודי', ה"ה: הרב ניר ורגון, הרב בניהו ברונר והרב דוד בס, מהמובילים של 'הסרוגים', החשודים בעיניהם בחברות בארגון צהר, כלומר: בעיניהם החרדיות – בחפיפניקיות, אז נשארו כמה תקנים ללא בחירה.



לא זו אף זו. לבית הדין הגבוה, המשותק כמעט לחלוטין כבר חודשים רבים, היו אמורים לבחור 6 דיינים, אבל גם כאן הפעילו החרדים את הלחץ שלהם, יו"ר הוועדה, שטייניץ, עשה מן הסתם כמצוות רבו נתניהו ולא נכנס עימם לעימות, ולכן – גם בישיבה זו לא בחרו דיינים לביה"ד הגבוה. שם המאבק של החרדים ממוקד ברב אוריאל לביא, שקיבל מהם 'כרטיס אדום' כיוון שהוציא בזמנו פסק שהתיר לבי"ד להיות שליח גט עבור אשה שבעלה חולה נפש קיצוני שאין סיכוי שיתרפא, זאת כדי לשחררה מעגינותה.

אף שסביר כי הדיינים שנבחרו הם ראויים בפני עצמם, קשה, ולא נכון, להשתחרר מההקשר הפוליטי שלהם, גורם שהיה מאוד מאוד דומיננטי בהחלטה. לא מפתיע, בהתחשב בכך שהנוסחא על פיה נערכת הבחירה היא: שליש (חרדים אשכנזים), שליש (חרדים ספרדים), שליש ברוגים. (ולשואל – מדוע לחרדים שני שליש דיינים – האם החרדים מהווים שני שליש מהאוכלוסייה בישראל? או האם החרדים מהווים שני ליש מהקליינטים של בתי הדין הרבנים של המדינה (גירושין, עגונות, ממזרות, גיור? ברור שלא, שלא לדבר על כך שלחרדים בתי דין משלהם) – התשובה היחידה היא – אל תחפש צדק, אל תחפש היגיון. בנסיבות יחסי הכוחות שהיו בזמנו בכנסת, והדומיננטיות העצומה שהייתה בזמנו לרב עובדיה יוסף זצ"ל מול לא בדיוק כוח פוליטי וחכמה פוליטית של 'הסרוגים' (שלא לדבר על היות החרד"לים קרובים יותר לחרדים מאשר לזרם המרכזי של הציונות הדתית – ראו דוגמת התנגדות אורי אריאל וחבריו לחוק הגיור ז"ל) – זה מה שניתן היה להוציא.


אז נחזור לבחירה מהבוקר. אלה שמות, עם שיוכם הפוליטי, לכאורה.

הבית היהודי: הרבנים: אוריאל אריה ממקורבי הרב טאו- דתי-לאומי? חרדי?), אברהם זרביב, יעקב עובדיה, דניאל כץ, סיני לוי, שושן שלמה, אברהם גאופטמן (חתנו של מצגר), אלעד עלי.

ש"ס: הרבנים: אלון אבידר, ינון בוארון (בנו של חבר ביה"ד הגדול וחבר הוועדה לבחירת דיינים...), שמואל חזן, שמעון לביא, שחר עדו, חיים וידאל ובן ציון רבין שהורץ בידי שטיינמיץ.

יהדות התורה: הרבנים: רפאל גלב, דוד גרוזמן, אלימלך וסרמן, יאיר לרנר, שמואל פריד, אריאל שוויצר ושפנייר.

כמובן, הבית היהודי מזה וש"ס מזה טוענים לניצחון. לטעמי, עצם בחירת דיינים, סוף סוף, היא אכן בשורה. אבל מה לעשות, ונשאר טעם מאוד רע בפה, כשלחרדים כוח להטיל וטו על מועמדים של הציונות הדתית (ואין את הכח הזה בכיוון ההפוך). עצוב לא פחות שהנפוטיזם ממשיך לשלוט בהחלטות (שערורייה שבן של חבר ועדה נבחר. לענ"ד, לא בטוח שיעמוד במבחן בג"ץ אם יהיו מי שיאתגרו את בג"ץ בעניין), ועצוב לא פחות זה שיכולים להיבחר דיינים המנותקים מהנעשה בחברה הישראלית וספק רב אם רוחשים איזשהו יחס של כבוד ל'ראשית צמיחת גאולתנו' וחרף זה יקבעו בו גורלות ממש של כאלה שמכח החוק נגזר עליהם להידרש להתדיין בפני אותם דיינים והכי חשוב – שלא איכות הבן-אדם, היידע ההלכתי שלו, היכולת השיפוטית שלו ויכולת ההכלה שלו הם שמהווים פרמטר מרכזי בבחירת הדיינים.

אבל ערב רה"ש נשתדל להדגיש את החלק האופטימי: נבחרו דיינים ו- בהם אפילו דיינים מזרם הציונות הדתית. עוד לא אבדה תקוותנו...


צילום: MorgueFile