מפגש לשיתוף הציבור בהכנת תוכנית מתאר כוללנית לפתח-תקווה נערך אמש, יום רביעי, באולם שרת. הכוונה הייתה שאנשי המקצוע המטפלים בתכנון העיר לעשרות השנים הבאות יציגו את רעיונותיהם, יעדכנו על הרצוי והמצוי, ובעיקר, לפחות על פי שם הערב "קובעים יחד", ישמעו מהציבור מה הוא חושב, מה הוא רוצה – וישקללו את מה שנראה להם מרעיונות אלה בתכנונים העתידיים.

כ-250 אלף תושבים בפתח-תקווה. בקושי 100 הטריחו עצמם לערב הזה. אבל למה להתפלא, אם גם מבין 27 חברי מועצת העיר, היו שם בקושי כמספר אצבעות יד אחת? (כן ראינו שם מבין חברי מועצת העירייה את איציק ישראל, אודי ויזנר, צדוק בן משה, אליהו ברוכי ואורן חפץ, ויסלח לנו מישהו אם לא ראינו או זיהינו...).סגן מהנדסת העיר יוסי קרוואני ועובדי מנהל ההנדסה הגיעו והיו קשובים גם הם לדברי התושבים שהגיעו.

  מה כן היה שם?


אדלר                                                        צפריר

מהנדסת העיר ד"ר חוה ארליך תיארה את התהליך של קביעת תוכנית מתאר לעיר. ציינה שתוכנית המתאר האחרונה שנעשתה לפתח תקווה היא משנת 1970 . אומנם מאז נעשו בה הרבה תיקונים, אך הגיע הזמן להכין תוכנית חדשה (עובדים על זה כבר שנים). זו תסתיים, להערכתה בתוך כשנה, ואח"כ יקח עוד כשנתיים עד שהתוכנית תאושר בוועדות הממשלתיות. מה הרווח הגדול של העיר בעלת תוכנית מתאר תקפה משלה? מעבר לעניין התכנוני וההתחדשות שבעיר, כשיש תוכנית תקפה ומאושרת בידי גורמי הממשלה, זו מאפשרת לוועדה המקומית לאשר בקשות לבנייה רבות, בהיקפים גדולים, ללא צורך לפנות לוועדה המחוזית, מה שמאפשר יותר יעילות ומהירות בכל הקשור לבנייה ולהתפתחות העיר. ד"ר אדלר הוסיפה כי צוותים שכבר הוקמו אספו נתונים ואליהם יצטרפו קבוצות המיקוד שכבר הוקמו ועוד יקומו בעקבות המפגש אמש. מהנדסת העיר הביע תקווה כי התוכניות יתנו מענה לרחשי הציבור.
 


טובי אלפנדרי, יועץ לשיתוף הציבור, הוא האיש שינסה להטמיע את רצון הציבור לתוך התוכניות. טובי הסביר את התהליך של קבוצות מיקוד קטנות וגם את איסוף הרעיונות מהציבור דרך הקבוצות החברתיות.
 
דורון צפריר, האדריכל הראשי של תוכנית המיתאר לפתח תקווה סיפר על כך שכבר בתוכניות הקיימות יתווספו לעיר עוד עשרות אלפי תושבים, ולכן בתוכניות הבאה צריך להחליט על מה לשים דגשים. האם להעצים את אזורי התעסוקה כדי לתת מענה תעסוקתי, או אולי לשים דגש על אזורי הבילוי וכדומה. להבנתו, פתח תקווה של היום היא עיר טובה מאוד לחיות בה וכן בעלת פוטנציאל מצוין. אז לתכלס', במה בכוונתם להתמקד בתוכניות המתאר? שדרוג מרכז העיר וחיזוקו, שימור אתרים, תוכנית הפארק הצפוני (מיזם לאומי), תוכנית הקמת שכונת סירקין, קידום מיזמים של פינוי בינוי. לטעמו, החזון צריך להיות זהות קהילתית (שתושבי פ"ת יזדהו עם העיר שלהם ויתגאו בה) ואיכות חיים לתושביה. 

ובלי מיתוג אי אפשר, אז המקצוענים הציבו 7 דברים שהם רוצים שיהיה לעיר וקראו לה "ה7 ערים של פ"ת"; עיר של מקומות, עיר יצרנית, עיר מתחדשת, עיר קומפקטית ויעילה, עיר מורשת, עיר קיימת ו-עיר בריאה
 

צדיקים נוכחים. משמאל: אליהו ברוכי, צדוק בן משה, איציק ישראל

ראש העיר, איציק ברוורמן, ברך את כל העוסקים במלאכה ואת התושבים שהגיעו לערב המשתף הזה. במסגרת תשובות שנתן לשאלות שהופנו אליו מהציבור אמר ברוורמן שכיום פ"ת היא העיר הרביעית בגודלה ואין לו שום חזון להיות במקום הרביעי.
כעיר מרכזית של האזור,הוא רוצה לתת לתושבים שלו את איכות החיים הטובה ביותר ולהצליח לתת להם את השרות הטוב ביותר. בתחום הפנאי ציין את העובדה שהעיר עברה שינוי בשנתיים האחרונות מהפכה וכיום אנשים מהעיר נשארים לבלות כאן ויותר ויותר ואנשים מבחוץ מגיעים לבלות בפ"ת. בתגובה לטענות כאילו העירייה בראשותו בולמים פרוייקטים של תמ"א 38 (חידוש מבנים ישנים כדי שיעמדו ברעידת אדמה ח"ו),   אמר ברוורמן כי הטענה אינה נכונה וציין שכל קבלן שרוצה לבנות במסגרת מה שנותן תמ"א הוא מאשר לו, אלא שיזמים רוצים זכויות בנייה הרבה מעבר למה שמקנה להם חוק תמ"א, ואת זה הוא לא מאשר.
 
בנושא מתחם סירקין אמר ראש העירייה, ברוורמן, שכל עוד לא תוצג בפניו תוכנית מסודרת ומאושרת וברת ביצוע בנושא התחבורה, מבחינתו לא תוקם בשטח שיפונה בסירקין ולו יחידת דיור אחת.