פעם, וזה היה מזמן, תואר ראשון פתח בפניך הרבה דלתות במעגל התעסוקה. בשנים האחרונות, התואר הראשון הפך לתנאי סף בהרבה מקומות קבלה, אבל בחלק לא מבוטל ממקומות העבודה, כולל בשירות הציבורי, תואר שני הוא יתרון, ולפעמים גם תנאי להגשת מועמדות. היכן עומדים בוגרי החינוך הממלכתי דתי בתחום הלימודים לתארים שני ושלישי?

מחקר מקיף שנערך עבור נאמני תורה ועבודה, תחת השם: "למען תשכיל" – לימודי המתימטיקה והמדעים המדויקים בחברה הדתית לאומית, מראה על הממצאים שיובאו להלן.

המחקר נערך בהשראת ועדת היגוי, בראשות אסתי רוסט. הוועדה התמקדה במספר היבטים:
שינוי בתפיסות העולם בקרב רבנים אנשי ציבור ואנשי חינוך ביחס ללימודי המדעים המדויקים.
חינוך צוותי הוראה איכותיים למדעים.
חיזוק תלמידות החמ"ד ושילובן במגמות מדעיות.
כמו כן ציינו כי הימצאות מדענים בוגרי החמ"ד בשורה הראשונה של אנשי המדע עשויים לשנות מבחינה ערכית ורוחנית את השיח בקרב אנשי המדע.
הוועדה שמה לה למטרה לשנות את הגישה כלפי לימודי המדעים בחמ"ד, לעודד את התלמידים להתמודד עם חמש יחידות במגמות המדעים ולחזק את בוגרי החמ"ד לבחור בהמשך דרכם האקדמית בתחומי המדעים, בחינוך, במחקר, בצבא ובתעשייה.

ולממצאי המחקר:
אחוז הממשיכים לתארים מתקדמים:  הממצאים מלמדים כי אחוז הממשיכים לתואר שני מקרב בוגרי החינוך הממלכתי גבוה יותר מאשר בחינוך הממלכתי-דתי.  ניתן לראות במשך השנים עלייה באחוז הממשיכים לתואר שני בקרב הבוגרים בשני סוגי הפיקוח,   אך העלייה בחינוך הממלכתי-דתי גדולה ומשמעותית יותר.  

תופעה זהה קיימת גם בנוגע להמשך הלימודים לתואר ראשון.  הדבר מלמד על מגמה של התחזקות האקדמיזציה בחברה הדתית-לאומית . מנגד  , בהמשך הלימודים לתואר שלישי נצפתה מגמה שונה:  אחוז הממשיכים לתואר שלישי מקרב בוגרי החינוך הממלכתי גבוה יותר מאשר אחוז הממשיכים לתואר שלישי מקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי . אחוז הממשיכים עלה במהלך השנים בקרב שני סוגי הפיקוח,  אך בקרב בוגרי החינוך הממלכתי העלייה הייתה משמעותית יותר , כך שהפער באחוז הממשיכים התרחב במהלך השנים.



הדבר מלמד כי התחזקות מגמת האקדמיזציה בחינוך הממלכתי-דתי מתרחשת בעיקר בתארים שהציבור הרחב פונה אליהם - התואר הראשון והתואר השני - אך בלימודי התואר השלישי , שבאופן טבעי פונה אליהם קבוצה מצומצמת יותר , העלייה בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי נמוכה מהעלייה בכלל הציבור היהודי בישראל.
 
תחום לימודים:
 באופן יחסי לבוגרי החינוך הממלכתי,  התחום שאליו פונים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי באופן מובהק בלימודי התארים
המתקדמים הוא תחום מדעי הרוח – הן בתואר שני והן בתואר שלישי,  אף שבלימודי תואר ראשון לא נצפו פערים משמעותיים בשני סוגי הפיקוח באחוז הממשיכים לתחום זה.  ניתן להניח כי הפנייה של בוגרי החינוך הממלכתי לתחומי מדעי הרוח נעוצה בכך שהחברה הדתית נוטה יותר באופן טבעי לתחומים הקשורים למדעי הרוח,  ובפרט לתחומים השונים הקשורים במדעי היהדות.  באופן ספציפי יותר,  הממצאים מלמדים שאחוז גבוה של בוגרות החינוך הממלכתי-דתי פונות ללימודי תואר שני בתחום
מדעי הרוח . ייתכן שהדבר נובע מכך שבעוד עבור הגברים מספקות ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות את האפשרות להעמיק בלימודים תורניים, עולם המדרשות אינו מפותח דיו,  ולכן הנשים פונות ללימוד של התחומים הללו באופן מעמיק במוסדות ההשכלה הגבוהה.
 
תחום נוסף שניתן לראות בו פנייה משמעותית יותר של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בתארים המתקדמים הוא תחום המשפטים.  גם בתחום זה, ייתכן שהדבר נעוץ בכך שלעולם המשפט יש זיקה חזקה לעולם הדתי בכל מה שקשור ללימודי משפט עברי בפרט ולדמיון שבין החשיבה המשפטית והחשיבה ההלכתית התלמודית בכלל.
 
מנגד, נ יתן לראות שבוגרי החינוך הממלכתי-דתי ממעטים להמשיך ללימודים מתקדמים בתחום העסקים והניהול ובתחומי המדעים המדויקים )מדעי הטבע,  מתמטיקה,  הנדסה ואדריכלות (.  את מיעוט הממשיכים לתואר שלישי בתחום העסקים והניהול ניתן אולי לתלות בכך שלימודים אלו נתפסים כלימודים פחות  "אידאליסטיים",  ולכן פחות אטרקטיביים עבור החברה הדתית-לאומית הנתפסת כחברה אידאליסטית.  את מיעוט הממשיכים ללימודים מתקדמים בתחומי המדעים המדויקים קל להבין לאור הממצאים המלמדים על כך שכבר משלבי החטיבה העליונה ממעטים תלמידי החינוך הממלכתי-דתי להעמיק במקצועות אלו.
 


מגמה נוספת שניתן לראות בכל שלבי הלימודים האקדמיים - החל בתואר ראשון וכלה בתואר שלישי - היא שבאופן יחסי לחינוך הממלכתי, בוגרות החינוך הממלכתי-דתי הפונות לתחומי המדעים המדויקים פונות בעיקר לתחום מדעי הטבע והמתמטיקה , ואילו בוגרי החינוך הממלכתי- דתי הפונים לתחומי המדעים המדויקים נוטים לפנות לתחומי ההנדסה והאדריכלות. ייתכן שהדבר נובע מכך שתחום מדעי הטבע והמתמטיקה כולל תחומים רבים בעלי אוריינטציה לתחום ההוראה שאליו פונות רבות מבוגרות החינוך הממלכתי-דתי,
ומאידך גיסא, תחום ההנדסה כולל בעיקר מקצועות פרקטיים, המתאימים יותר לגברים הנתפסים כמפרנסים העיקריים.