השרה מירי רגב שקלה לערוך מינויים של אנ"ש 'מקורבים' במשרדה. כך נחשף בערוץ 10. מצאו שם יומן שמילא העוזר הבכיר שלה ובו רשימות את מי מהמקורבים הוא מייעד למה. מירי רגב ממציאה את הגלגל וחוטפת על כך בליסטראות מכל עבר, ואפילו מבקר המדינה כבר אוסף חומרים.



אז בואו ננשום רגע נשימה ארוכה ארוכה. האם באמת רגב ממציאה את הגלגל? אני בטוח שאין אזרח אחד במדינה הזאת שסבור כך.
לענ"ד, לא אחטא לאמת אם אכתוב, כי אין ולו שר אחד, ראש עיר אחד ואפילו מ"מ ראש עיר אחד (גילוי נאות: הייתי אישית בסרט הזה, ויסלח לי הצדיק בסדום, אם יש כזה) שלא דואג למנות מקורבים/ פעילים/ אנ"ש. נכון, עדיף שיהיו להם את הכישורים הראויים, אבל בד"כ מוצאים את התרגילים לעקוף את החסר, במידה וחסר.
אז בואו נעשה סדר. קופצים על מירי רגב, בגלל ה'צבעוניות' שבאישיותה וכן, בגלל שטיפוס כמוה הוא 'הרמה להנחתה' לתקשורת הרוצה להגחיך פוליטיקאי/ת שלא בצד הנכון של המפה, לטעמה.
במסגרת הסדר שאנחנו עושים כאן בואו נסכים, שלבכיר, שר/ ראש עיר או דומה לזה, מותר ולגיטימי לקרב אנשים מהמליה שלו, ובלבד שיהיו להם הכישורים הנחוצים. לגיטימי שהוא ירצה לעבוד עם מי שהוא מכיר, מי שיהיה נאמן לו. נסכים שאם זה קורה – לא נבוא בטענות? (אני לא בטוח שנעמוד בהבנה זו, שכן מה עם 'שיוויון הזדמנויות' ועוד כהנה?). והיכן נמקם את 'תפירת המכרז' עפ"י כישורי המקורב?
במסגרת הסדר שנו עושים כאן בואו נחליט, שאם מבקר המדינה בודק את סביבת רגב, שבאותה הזדמנות יבדוק את הסביבה של כלל השרים וכלל ראשי הערים וממלאי מקומם. שפעם אחת ולתמיד ינסה לעשות שם סדר. בטוח שהבדיקה הזו תעלה ממצאים מרתקים. אבל לחפש רק את מירי רגב – לא הוגן. (גילוי נאות: לא מכיר אותה אישית, בחיים לא דיברנו).