בוקר טוב תושבי פתח תקווה. הארנונה גדולה עליכם? קצת מעיקה? תברכו על מה שיש, שכן במאמץ להתגבר על גירעון העירייה, מי יודע מה עוד יכול ליפול עלינו. הזייה? לא דווקא. בין חברי הנהלת העירייה הופץ לקראת ישיבת מועצת העיר הקרובה דף המסביר את חוקיותו של 'היטל שטחים ציבוריים', שהתכוון ראש העירייה, איציק ברוורמן, להטיל עלינו. מי זה 'עלינו'? - בהמשך. קודם קצת רקע. הייטל שצ"פ. שצ"פ – שטחים ציבוריים. כלומר – היטל מיוחד בו יחוייבו תושבים ובעלי נכסים (כן, גם מוסדות ציבור כבתי כנסת, עמותות שונות הפועלות מתוך מבנה וכדומה) העשויים ליהנות משטחים ציבוריים שיפותחו, כמו פארקים, גינות ציבוריות וכדומה. איך הוא יעשה זאת? באמצעות תיקון לחוק העזר העירוני.


כמה? על פי ההצעה, (ראו צילום), על כל מ"ר משטח הקרקע (כולל שטח הקרקע שעליה ניצב הבניין) – 16.6 שקל, לכל מ"ר משטח הבניין 56.41 מטר ולכל מ"ק מנפח הבניין – 16.12 שקל. בקיצור – בוחטות של שקלים.



הסבר קצר: מכירים את היטלי הפיתוח ו/או מס השבחה שאתם נדרשים לשלם כל אימת שמוכרים או רוכשים דירה? אלה משולמים על הנכס עצמו וההשבחה ממנו הוא נהנה או עשוי להינות מכוח השינויים בתוכניות הבניין באיזור. ההיטל החדש הוא פונקציה של שטחים ציבוריים באיזור. לא הנכס הספציפי שלך. הבנת? בואו נמשיך.



הצעה כזו, להטיל עלינו היטל חדש, אמורה להגיע לישיבת מועצת העירייה, ביום ראשון הקרוב. בדברי ההסבר שכתבה היועצת המשפטית של העירייה, עוה"ד שרית גרינבאום לחברי המועצה, (ראו צילום) היא כתבה, בין השאר, שבהתאם לפקודת העיריות (נוסח חדש), רשאית הרשות המקומית להטיל על התושבים היטלים למימון תשתיות פיתוח אשר הונחו על ידי הרשות, וזאת כדי לכסות את ההוצאות הישירות והעקיפות אותן הוציאה הרשות בתחום עליו מוטל ההיטל.





עוה"ד גרינבאום הוסיפה כי "בשנים האחרונות חלה עליה בהיקף הקמת השצפ"ים (שטחים ציבוריים) ברחבי העיר, עלייה הנובעת מהגידול הנרחב של אזורי התעשייה בעיר כדוגמת קרית אריה, וכן מהגידול הנרחב באזורי המגורים בעיר כדוגמת כפר גנים ג'.
"לפיכך, ובהתאם לנהלי משרד הפנים, פנתה העירייה למשרד רו"ח המתמחה בנושא היטלי פיתוח, רו"ח אופיר בוכניק ושות', על מנת שיערוך תחשיבים חדשים לחישוב היטל שצ"פ חדש אשר קיים במרבית הרשויות המקומיות בארץ, ומטרתו לאפשר לעירייה להמשיך ולהקים שצ"פים לטובת הציבור".

ממשיכה היועצת ומספרת לנו ש"תחשיב חוק העזר שצ"פ החדש נערך בהתאם ל'שיטה המעורבת' אשר לוקחת בחשבון עלויות עתידיות עבור תב"עות (תוכניות בניין ) מאושרות אשר להן הוספה התב"ע אשר חלה על אזור תעשיה קריית אריה, תב"ע 1241/א, המייצגת את א.ת. של פתח תקווה כיום". התחשיבים אושרו הן ע"י חברת ג'יגה, אשר מונתה ע"י משרד הפנים לבחינת סבירות התחשיבים, והן ע"י משרד הפנים.

ובכן, לאחר כל ההקדמה הזאת, מועצת עיריית פ"ת אמורה לדון בישיבתה ביום ראשון הקרוב על העניין הזה, ואף לאשרו.


ברוורמן רוצה                                                            דיעי. מתקומם


ברוכי. מתקומם                                                                                 גרינברג. אולי שר הפנים יושיע


חבר המועצה, עו"ד רמי גרינברג, (ליכוד, אופוזיציה) 'נידלק' מההיטל החדש הצפוי להכביד על כיסם של תושבי העיר, ופנה מיד לשר הפנים, סילבן שלום, וביקשו שלא לאשר את ההיטל הזה, גם אם מועצת העירייה תאשרו. גרינברג הסביר כי עם תקציב של 1.5 מיליארד שקל אפשר לנהל את העיר מעולה, אם לא בזבוזים על מופעי יח"צנות ותוספת של עובדים רבים לעירייה בלא צורך אמיתי.
אבל, הפתעה רבתי הגיעה לראש העירייה ברוורמן, דווקא מחברי ההנהלה שלו. בעיקר אלה של הסיעות הדתיות. אמש, יום ראשון, התקיימה ישיבה של הנהלת העירייה, בה (כרגיל) עוברים על הסעיפים האמורים לבוא לדיון בישיבת מועצת העירייה.

כאשר הגיע הסעיף הזה של היטל השצ"פ, קמה מיני אינתיפאדה על ראש העיר. החברים, בעיקר אליהו ברוכי ואיציק דיעי, קראו את הצעת החוק והתברר להם כי לא רק בעלי דירות יצטרכו לשלם את ההיטל הזה, אלא גם מוסדות, כבתי כנסת, מוסדות חינוך וכיוצא באלו. קחו למשל את יותר מאלף רוכשי הדירות במתחם נחלים, לא די בעלות הדירה הלא נמוכה, על פי החוק הזה הם ניתן יהיה לדרוש מהם לשלם עוד לא מעט כסף עבור פיתוח הגינות הציבוריות בשכונה, גינות שהן כורח מציאות לשכונה המתאכלסת במשפחות צעירות עם הרבה ילדים, ב"ה. השניים גם המטירו שאלות הבהרה לעבר ראש העירייה, כמו: בהצעת החוק כתוב שיצטרך לשלם את ההיתר "בעל נכס שהשטח הציבורי שיפותח מיועד לשמש אותו". מי יקבע, למשל, כמה בניינים או רחובות מהגינה שתפותח ישתמשו באותה גינה ולכן יחוייבו עליה? ולמה הם כן, ושכנים מבניין סמוך - לא?

בשורה התחתונה, לאחר דברים קשים בישיבה, הודיע ראש העירייה, ברוורמן, כי עליו עוד ללמוד את הנושא. 
ראש העירייה הבהיר לכתב ']יתה', במענה לפנייתנו, כי לא הייתה כל כוונה לחייב תושבים שכבר גרים בדירות בבעלותם, אלא להשית היטל זה על יזמים וקבלנים הבונים פרוייקטים חדשים, כפי שנהוג ברוב רובן של הרשויות המקומיות. אלא, שיש פסיקה שלא ברור שבעקבותיה ניתן להשית היטל זה על חלק מהתושבים (החדשים שיבואו) ועל חלק אחר - לא.

איך יוצאים מהפלונתר? מעבירים את הסוגייה לבחינה ולחוות-דעת של משפטנים הן בעירייה והן מחוצה לה, כולל במשרד הפנים, ועל-פי התשובות - יעשו בקומה השניה  בעירייה - קומת ההנהלה - 'שיקול מחדש'.