ביום שבו חל יום הקדיש הכללי לזכר קורבנות השואה, התבשרנו כי החל מינואר הקרוב, המחיר אותו ידרשו לשלם התלמידים או הורי התלמידים המשתתפים במסע לפולין, יוזל בכ- 20 אחוזים, הוזלה משמעותית, ועדיין רבים הטוענים כי עלות המסע לפולין גבוהה ביותר, מה שמונע מחלק מהתלמידים לצאת למסע.
עלות המסע כ 6000 ₪ לפני ההוזלה. המסע מתקיים בכיתה י"א או תחילת י"ב, וקודמת לו הכנה משמעותית בארץ, בחלקה נוטלים חלק גם תלמידים שלא יוצאים לפולין, במסגרת תוכנית הלימודים בנושא השואה.


צילום: אילוסטרציה morgeufile
אני רוצה להתייחס למספר היבטים כלכליים שעולים מהצורך לממן השתתפות של ילדינו במסע זה.

אין בכלל ספק כי מדובר בסכום בלתי מבוטל, אשר הורים רבים יתקשו לממנו מן התקציב השוטף. האם זו סיבה שתלמיד החפץ בכך לא יצא למסע? בעזרת תכנון נכון והערכות מתאימה, אין כמעט תלמיד שלא יכול להשתתף. הכל כמובן עניין של תכנון נכון, תקציב המבוסס על סדרי עדיפויות ומציאת מקורות מימון.

ראשית יש לזכור כי מדובר באירוע צפוי וידוע. שכאשר ילד נולד, אנחנו יודעים לצפות בדייקנות די רבה מתי תערך מסיבת הבר או הבת מצווה שלו או שלה, ורצוי מאוד להיערך לכך מבחינה תקציבית מבעוד מועד. אנחנו גם יודעים לצפות שבכיתה י"א או י"ב יערך מסע לפולין בעלות של כמה אלפי שקלים, בדרך ישנם סיכויים די טובים שנצטרך לפגוש באורתודנט, ישנם אירועים נוספים צפויים יותר או פחות. לכולם אנחנו יכולים להיערך מראש, ולחסוך סכומי כסף קטנים בתקציב החודשי למטרות אלה.

הפתרון שהצעתי, כמובן אינו פשוט ליישום, מכיוון שרבים ממשקי הבית אינם מצליחים לחסוך בצורה מסודרת מדי חודש. במקרה כזה לא יהיה זה מוגזם או לא הגיוני שהתלמיד ישתתף במימון עלויות המסע על ידי עבודה בחופשות, חסכון של דמי הכיס, ואפילו יתחיל לחסוך את מתנות הבר מצווה שלו- תכון מוקדם כבר אמרנו? לבקש מלגה מבית הספר או מהרשות המקומית, זו גם לא בושה.

נקודה נוספת שיש להתייחס אליה היא סדרי  עדיפויות. מכיוון שלרובנו תקציב מוגבל, יש לערוך ולעדכן מדי פעם את רשימת הצרכים לפי מידת נחיצותם ולפי ההעדפות אישיות של כל אחד מבני המשפחה ושל התא המשפחתי כולו.

במסגרת פעילותי כמלוות משפחות מטעם ארגון "פעמונים" נתקלתי לא אחת במשפחות שסדרי העדיפויות שלהם היו שונים לחלוטין משלי, ולפעמים אפילו נראו לי תמוהים. אך מכיוון שלכל אחד מאתנו טעם שונה, ועקומת תמורה אחרת, כל עוד מתקצבים בהתאם להעדפות ופועלים במסגרת תקציב מאוזן, אין כל מניעה לבחור על מה להוציא את הכסף. כמובן שדיור, מזון חינוך, ואפילו ביגוד כולם חשובים והכרחיים, אך גם בהם ניתן להחליט מה רמת ההוצאה בהתאם להעדפות ובמסגרת התקציב. משפחות מסויימות תהינה מוכנות להסתפק בביגוד מיד שניה למשל, אך לא  לחסוך בחוגי העשרה לילדים, בעוד בני משפחה אחרת יעדיפו בגדי מותגים חדישים ומעודכנים מדי עונה.

ונחזור למסע לפולין. היה והוגדרה הנסיעה במקום גבוה בסולם סדרי העדיפויות של המשפחה ושל הילד, יהיה קל יותר להסיט משאבים לצורך מטרה זאת. לא יתכן, למשל, שלכל אחד מבני המשפחה יהיה סמארטפון משוכלל בעלות כוללת של אלפי שקלים, והמשפחה תבלה את חופשותיה במחיר הגבוה פי כמה מעלות הנסיעה לפולין, ולאחר מכן תטען שהילד לא יוצא למסע כיוון שמחירו גבוה. במקרה כזה, כאשר הנסיעה נמצאת במקום גבוה ברשימת סדרי העדיפויות של הנער ושל הוריו,  ניתן בקלות בעזרת תיכנון נכון והערכות מבעוד מועד, לגייס את הסכום הנדרש.
 
הנסיעה לפולין היא רק דוגמא. אבל תכנון עתידי ותקציב מאוזן המבוסס על סדרי העדיפויות של כלל בני הבית נכונים ונדרשים באופן קבוע, הן לצורך ההתנהלות השוטפת והן  למטרת חינוך פיננסי לדור הצעיר כבר מילדות.