בת"א, בירושלים, בחיפה, בנתניה ודומיהן, פועלים גם תיכונים דתיים לנוער ה'סרוג' שבערים אלה, לצידן של ישיבות תיכוניות. בפ"ת, העיר השנייה בגודלה בישראל (אחת אחרי ירושלים הבירה) במספר ה'סרוגים' שבה, פועלות כמה ישיבות תיכוניות (אמי"ת כפ"ג, אמי"ת אלירז, וכמובן נועם ולמרחב לחרד"לים), ותיכון דתי, תורני ברמה כזו או אחרת – אין. לא מדויק, יש את תיכון אד"ר, מוסד איכותי ביותר, אך מיועד יותר לנערים (ונערות) המתקשים להסתדר עם מסגרת נוקשה כפי שבמוסדות הרגילים. אגב, גם אצל הבנות יש בפ"ת את 'אולפנות ישורון', האולפנה החדשה הצומחת בהדר-גנים, אולפנת רעות וכן אולפנות נועם ולמרחב. תיכון דתי גם לבנות – אין בפ"ת. (וותיקים בעיר מספרים שפעם, לפני עשרות שנים, 'ישורון' היה תיכון דתי ולא אולפנית. אבל זה כבר היסטוריה).
פעם היה בפ"ת גם תיכון עירוני בשם 'במעלה', אבל הביקושים אליו לא היו גבוהים – ולפני כמה שנים הוא נסגר.


זה כמה שנים שקבוצת הורים מהמגזר הדתי-לאומי מנסה לקדם הקמתו של תיכון תורני לבנים בפתח-תקווה. חלקם בגלל המחיר הגבוה לטעמם שהורים נאלצים לשלם שכ"ל ונספחיו בישיבות תיכוניות, חלקם בגלל ששעות הלימוד התורני, בעיקר גמרא, בישיבות התיכוניות, מידי יום, "לא בנוי" על הילדים שלהם, ולתפיסתם זה לא רק שלא יועיל, אלא גם עלול להזיק להשקפתם הדתית וליצור 'אנטי', ועוד סיבות.

לפני מספר שנים בחנו שוב בעירייה את הבקשה הזו להקים תיכון דתי בפ"ת, אך המסקנה מקדם תוכנית-אב לחינוך הדתי הייתה שאין היתכנות לכך. הפתרון שנמצא הוא לאפשר למי שרוצה ללמוד בתיכון אמי"ת בר-אילן בגב"ש, והעירייה גם תבטיח שיתקבל (אם עומד בקריטריונים הלימודיים), וגם תסייע במימון ההסעות בשנתיים הראשונות. ואכן, מספר לא קטן של ילדים מפ"ת בחרו באופציה זו. גם הוחלט – ובוצע – לשדרג את אמי"ת אלירז, מה שהיה פעם הישיבה הטכנולוגית כפר אברהם. במסגרת זו המוסד הזה אף עבר למבנה מרווח, עם מעבדות וכדומה, במה שהיה פעם תיכון גולדה.



כך או כך, לאותה קבוצת הורים אין בינתיים פתרון הנראה להם מתאים. בשנתיים האחרונות הם חידשו מאמציהם להחיות את הקמת תיכון עירוני דתי בעיר פ"ת. לדבריהם, שלוש סיבות לדבר:

האחת – עומס הלימודים התורניים במוסדות הקיימים. הם רוצים שבתיכון לבנים יהיו פחות שעות תורניות מכפי שיש בישיבות התיכוניות. מי שכן ירצה בתוספת שעות תורניות, יעשה זאת מרצונו החופשי החל משעה 14.00 לדוגמא.

השנייה – יותר גמישות בקבלה. התיכון יקבל תלמידים בפחות סינון ממה שקיים כיום. רצונם הוא שהתיכון שיוקם (אם יוקם) יהיה מוסד מכיל יותר.

השלישית – שכ"ל ותשלומים נלווים נמוכים משמעותית מכפי שגובות הישיבות התיכוניות.
כבר לפני שש שנים נושא זה עלה ע"י הרב צבי יניר משכונת הדר גנים ובעקבות דרישת מספר הורים בראשותו הוקמה ועדה לבחון את הנושא.

בוועדה השתתפו אנשי משרד החינוך, ראשי המוסדות בעיר ביניהם גם מי שלימים נהיה שר חינוך הרב שי פירון, וצמרת  מנהל החינוך בעירייה בראשותו של רמי הופנברג וסגן ראש העיר לשעבר מוטי זפט שהיה אז האחראי על החינוך הדתי בעיר. הוועדה נעזרה במומחה חיצוני, איציק כהן,  המתמחה בבניית 'תוכניות אב' בחינוך לרשויות מקומיות רבות, ובעברו אף שימש מנכ"ל משרד החינוך.


דיעי, מ"מ רה"ע והאחראי על החינוך הדתי

מסקנת הוועדה ההיא הייתה שאין מקום להקים תיכון כאן ועכשיו, אבל במידה ויראו בהמשך השנים שיהיה רישום גדול של נערים מפ"ת לבית ספר אמי"ת בר אילן, עמו הגיעה עיריית פ"ת להסדר שיקבל ילדים מפ"ת, ישקלו בעירייה לפתוח שלוחה של אמי"ת בר אילן בפ"ת, כך שזו תיתן מענה לצורך, אם קיים, לתיכון עירוני דתי.


למספר הורים, בראשות אלון שני ועדי בן שחר מהדר גנים, ועינת מרגליות מכפר גנים נושא תיכון בעיר לא ירד מהמחשבות והם המשיכו לבדוק את הנושא. במפגש ראשוני שערכו מול נציגי מנהל החינוך בעיריית פתח תקווה – איציק דיעי, רמי הופנברג ורוויטל שפירא מנהל אגף על יסודי בעירייה - נאמר להם שבמידה ויביאו שמות מפורטים של תלמידים שמעוניינים להירשם לתיכון דתי חדש, מינהל החינוך יעזור בנושא.

ההורים יצאו מהמפגש הראשוני מעודדים ופנו דרך בתי הספר, דרך רשתות חברתיות והודעות ווטסאפ להורים וסיפרו על התיכון החדש לבנים שהם רוצים לעיר. בעקבות זאת פנו אליהם כ-50 הורים לכיתות ה ו-50 לכיתות ו' והודיעו שהם מעוניינים בכך בהקמת תיכון דתי בפ"ת.

מצוידים ברשימות אלה הם למפגש נוסף עם נציגי העירייה לישיבה ( שוב – דיעי, הופנברג ושפירא) מצוידים בשמות של 100 מעוניינים, אך להפתעתם תגובת אנשי מינהל החינוך הייתה שמספר זה של ילדים אינו מספיק, שכן בכל שיכבת גיל חייבים מינימום של שתי כיתות מההתחלה, והיקף ההרשמה כפי שהוצג מבטא כיתה אחת בשיכבה, מה גם שסביר שחלק מאלה שהביעו התעניינות, בסוף לא יגיעו ללמוד שם, גם אם יוקם.

סיכום הפגישה היה נראה בכל זאת עם אפשרות לאור בקצה המנהרה. סוכם שייצא סקר מטעם העירייה ובו ייבדק הנושא לעומק בקרב תלמידי כיתות ה' ו- ו' ובעקבותיו תחליט העירייה על המשך דרכה בנושא.

עוד סוכם שההורים הפעילים יכינו חומר מידע לחוברת שתוציא העירייה לקראת ההרשמה שמוציאה למוסדות העל יסודיים, ולאחר שהחומר יאושר בידי רויטל שפירא, הוא יוכנס לחוברת. זאת ועוד.  גם סוכם שייערכו 3 מפגשים, האחד בהדר גנים, שני בכפר גנים ושלישי בנווה גן - ריכוזים גדולים של 'סרוגים', מפגשים בחסות העירייה אבל לא בהשתתפות נציגיה, כדי להסביר על מה הולך להיות בתיכון החדש לכשיקום, אם יוקם.

אלא, שלטענת ההורים הפעילים, הם שלחו את החומר לחוברת אבל לאחר שראו שאין תגובה מהעירייה ניסו לבדוק מדוע. לטענתם, לאחר שמשכו אותם מספר שבועות, הודיעה להם רויטל שהחליטו לגנוז את הנושא של שלושה מפגשים ויערכו במקומם אירוע אחד גדול בהיכל התרבות, אליו יציגו ראשי המוסדות בעיר להציג  את מוסדותיהם, אך גם רעיון התיכון החדש יוצג אבל לא ע"י ההורים אלה ע"י רוויטל שפירא, ולאחר הכנס יישלח  סקר כפי שהובטח במפגש .

ההורים לא אהבו את ההצעה הזו, הודיעו כי הם מתנגדים לה אך כנראה הבינו שאין להם הרבה מה לעשות נגדה, כך שלבסוף – הסכימו.

שבוע לפני המפגש בהיכל בהיכל התרבות, הוזמנו ההורים הפעילים ל'גולה', למפגש שבו נאמר להם ש"יעשו חזרות" עם רוויטל שפירא מנהלת אגף על-יסודי בעירייה על מה היא תדבר.  כאשר החברים האלה הגיעו ל'גולה', לכאורה כדי לתאם דברים עם רויטל שפירא, הן מצאו שם את ... כל ראשי המוסדות החינוך הישיבתיים ה'סרוגים' הפועלים בפ"ת. באותה שנייה הבינו או חשו (עניין סובייקטיבי) ההורים הפעילים האלה כי  אומנם כל ראש מוסד יציג את מרכולתו, אך מטרת המפגש האמתית היא שראשי המוסדות ינסו להוריד אותם מרעיון תיכון עירוני דתי וינסו לשכנע אותם לקבל את אמי"ת אלירז כחלופה לתיכון הנכסף. נאמר להם כי העירייה רוצה לפתוח באמי"ת אלירז כיתת מצוינות ומציעים להורים להשתלב בכיתה זאת.

ההורים מצידם הסבירו שלא כל הילדים הם מצטיינים ולא זאת הייתה כוונתם להקים בית ספר תיכון שיתאים רק למצטיינים.
במפגש ב'גולה', בנוסף לראשי מוסדות ישיבת כפר גנים, אמי"ת אלירז, וההמשך של למרחב , הגיעו גם מאמי"ת בר אילן ומוסד נוסף מבני ברק ,'לאורו נלך". לטענת ההורים נאמר להם ששני המוסדות האחרונים אומנם לא בתחום העיר פ"ת אבל הם מוסדות עירונים של פ"ת גם. במפגש זה השתתפה גם נציגת משרד החינוך המחמ"דית שוש נגר.

נציגי ההורים בראשות אלון שני סיפרו, שכבר לפני שנתיים דובר שאולי אמי"ת אלירז תהיה חלופה,  אבל הובטח להם שיקדמו מיתוג חדש לבית הספר ורק אחרי זה יחשבו אם באמת זו חלופה מתאימה לתיכון ראוי, אבל לטענתם בפועל שום דבר לא נעשה.
ברם, לטענתם, התברר להם שהעירייה חוזרת בה בהם בכל מה שהובטח ואינה מתכוונת להציג בכנס את נושא התיכון כפי שהובטח להם וכי גם הסקר שהובטח לא בטוח שיבוצע לבצע אותו לאחר הכנס

בעקבות פניה דחופה של ההורים לראש העיר, איציק ברוורמן, המחזיק גם בתיק החינוך (לאחר התפטרותו של איציק ישראל), ערב הכנס נתן ברוורמן הוראה למנהל החינוך להציג בכנס את נושא התיכון ולערוך לאחר מכן סקר מקיף בנושא, סקר שבו יישאלו הורים מהממלכתי דתי בעיר  לאיזה מוסד בדעתם לרשום את בניהם בכתה ז',  כפי שהובטח להורים לפני כן.

כשהגיעו ההורים הפעילים לכנס, אליו הוזמנו הורי התלמידים מכיתות ה ו- ו בבתי הספר הממלכתיים-דתיים בפ"ת,  הם התאכזבו מאוד מכך שלכל המוסדות הוכנו שולחנות להצגת המוסד שלהם, ואילו לנציגי ההורים של התיכון המיוחל לא הוכן כלום ולא היה באפשרותם לעמוד בצורה מכובדת  ולהציג את הרעיון שלהם, ולכן נאלצו להסתובב בין הבאים ולתת בידי ההורים פליירים בלבד. עפ"ח אומדן של אותם הורים הפעילים למען הקמת תיכון דתי בעיר, למפגש בהיכל התרבות הגיעו רק כ-150 איש, מספר נמוך יחסית לציפיות ויחסית לקיבולת של האולם (870 מקומות). לטענתם, בכנס עצמו לכל נציג מוסד היה זמן של 7 דקות להצגת . את רעיון התיכון הציגה רויטל שפירא, ועל פי הסטופר (מד עצר) שלהם, התיכון הוצג במשך 50 שניות ועל הסקר היא דיברה 40 שניות נוספות. יחד – דקה וחצי (לעומת 7...).

כעבור כמה ימים נערך סקר שבו ההורים ענו על שאלון דרך האינטרנט. השאלון הופץ דרך מחנכות בבתי הספר לתלמידים. נציגי ההורים טוענים שלא כל המחנכות נתנו את הסקר וכיוצא מכך לא כל ההורים קיבלו לידיהם את הסקר.

לפני מספר ימים ולאחר דרישות ההורים לקבל את תוצאות הסקר, קיבלו הם מכתב מרויטל שפירא עם תוצאות הסקר שענו עליו רק כ-110 משפחות, ובו עלה כי רק 17 תלמידי כיתה ו' אמרו שהם רוצים תיכון חדש ו-35 תלמידי כתה ה' ענו כך. ברור, שעם מספר תשובות שכזה אין מה לחפש להקים בית ספר חדש.

נציגי ההורים ביקשו לקבל את תוצאות הסקר המלא אך לטענתם בסופו של דבר קיבלו רק סקירה כללית ומכתב נוסף מאיציק דיעי שבו הוא מודיע חד וחלק שבשנים הקרובות לא ייפתח מוסד בעיר ובזה תם הסיפור.
נציגי ההורים טוענים לעומת המסקנה אליה הגיע דיעי, כי אם מתוך 100 משפחות שהשיבו לסקר, 52 השיבו כי הם מעוניינים בתיכון דתי בפ"ת, זה אומר שחצי מההורים רוצים כן, ובעיר כמו פ"ת, בה כ-600 ילדים בכיתות ה-ו', יש להגיע לכולם ולבדוק אחד אחד. (ולא להסתמך רק על אלה שהשיבו, שכן אולי גם לרבים השאלון לא הגיע).


איציק דיעי, מ"מ ראש העיר והאחראי על החינוך הדתי אמר ל'פיתה' בתגובה:
" ישבנו עם ההורים הרבה פעמים והוחלט לעשות סקר בין ההורים ולראות היתכנות של תיכון דתי. מי שהייתה אחראית על הסקר והפצתו יחד עם משרד החינוך שהיה שותף מלא, הייתה רויטל שפירא מנהלת האגף העל יסודי. היא הפיצה את הסקר בין כל ילדי כיתות ה' וכיתות ו'."

" לפי תוצאות הסקר שרויטל קיבלה, אין היתכנות לתיכון דתי בשנה הקרובה וגם לא בשנה שלאחריה, רויטל העבירה להם את התוצאות והסבירה גם בהתאם להם שאין אפשרות לפתוח כיתה אחת בתיכון, שכן עם מספר כה מצומצם של תלמידים לא ניתן לפתח בתיכון מגמות, הקבצות וכדומה. אין 'חיה' כזו של כיתה אחת בתיכון ,אנחנו רוצים בטובת התלמידים. אם יהיו קבוצה של כחמישים תלמידים בשכבה, שירצו תיכון דתי, אנחנו נפתח", ציין דיעי.

איציק דיעי הוסיף כי גם בקדנציה הקודמת בעירייה נעשו בדיקות לגבי היתכנות לפתיחת תיכון דתי ועלה שהציבור הדתי-לאומי אינו מעוניין בכך. " אנחנו לא רוצים לפתוח מעלה מספר 2 , אין לאף מוסד מה לפחד. מי שירצה ללכת לישיבה תיכונית יילך. יש לזכור שלומדים 150 תלמידים מפ"ת בתיכון אמי"ת בר אילן בגלל היחודיות שלו".

" הצענו לאותם הורים לפתוח מגמה של מצטיינים באמי"ת אלירז (כיתה שלישית) ולהתחיל שם, ואם בהמשך ירצו תלמידים נוספים במספרים מתאימים להצטרף אליהם, אנחנו נבדוק שוב את ההיתכנות לתיכון".

ההורים הפעילים: אנחנו לא רואים בתשובתו של איציק דיעי סוף פסוק ונמשיך במאבק. בינתיים הם פנו להורים המעוניינים בתיכון דתי ל'הפציץ' את תיבת המייל של דיעי בבקשות בעניין.