כתבות
שבעה חודשי מאסר נגזרו על לוחם צה"ל שהיכה מחבלים
ב' אדר א ה'תשע"ו 11/02/2016
מערכת ′פיתה′
שבעה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי והורדה לדרגת טוראי, נגזרו אתמול (ד') על לוחם גדוד "נצח יהודה" שהורשע בשני מקרים של הכאת מחבלים עצורים, בבסיס חרמש בו שהה הגדוד לפני מספר חודשים.
השופטים, סא"ל אחסאן חלבי, רס"ן אלדד אמריל וסרן מיכאל בן שימול הרשיעו את הלוחם בהתעללות ובהתעללות בנסיבות מחמירות. השופטים כתבו בגזר הדין כי יש צורך להרתיע לוחמים אחרים מביצוע מעשים דומים, במיוחד על רקע הישנות המקרים של פגיעה במחבלים עצורים בגדוד נצח יהודה. "צרכי ההתרעה במקרה דנן ברורים מאליהם, והמסר צריך להיות חד וברור", כתבו השופטים כנימוק לעונש החמור שהטילו על הלוחם.
במהלך ניהול המשפט, הביא סנגורו של הלוחם, עו"ד עדי קידר מארגון חוננו, לתיקון כתב האישום המקורי שייחס ללוחם ארבעה מקרים של תקיפת מחבלים, ובסופו של דבר הוא הורשע בשני מקרים בלבד.
בנוסף נשמעו עדויות לטובת החייל, וכך מפקדו העיד כי: "זה החייל הכי טוב שיש, חייל שאפשר לסמוך עליו, עם ראש על הכתפיים, גם בתקופות עמוסות ופעילות מבצעית, שאלו מצבים לחוצים וקשים".

צילום: מתוך הפייסבוק של 'נצח יהודה'. אין קשר בין המצולמים לחייל שנשפט
הרב יצחק בר חיים ממקימי הנח"ל החרדי העיד על קשריו עם החייל אותו הגדיר כ"צדיק", וכי המעשה המיוחס לו אינו מאפיין אותו והוא בטוח כי נבע מנסיבות השירות המלחיצות והקשות.
הרב בר חיים אמר כי עצם גיוסו של הלוחם כנגד עמדת הסביבה החרדית בה גדל היא "צעד נועז", וביקש שהשופטים יבינו כי גזר דין חמור ישמש את הקהילה החרדית המתנגדת לשירות צבאי, וכן ביקש לחשוב כיצד המשפחות החרדיות שכן שולחות את ילדיהן לצבא, כדוגמת משפחת הלוחם הנאשם, אשר קיבלה באופן קשה מאוד את העמדתו לדין, יתייחסו לעניין.
"ההורים גיבורים, תראו אותם, זה הציבור ששולח לצבא, עכשיו גם הם לא ישלחו?", אמר הרב בר חיים.
למרות זאת, נציגי התביעה, סרן אבישי קפלן וסגן בר סיון, דרשו להטיל על הלוחם עונש משמעותי, וביקשו כי העונש שיוטל בגין כל אחד מהמקרים יהיה במצטבר וברף הענישה העליון ביותר, ובסופו של דבר נגזרו על הלוחם שבעה חודשי מאסר בפועל.
עו"ד עדי קידר מארגון חוננו, אשר ייצג את הלוחם, מאשים את פרקליטות המבצעים בנתק מהלוחמים, ומסר בתגובה: "גזר הדין בעניינו של החייל הינו גזר דין מחמיר שמבטא את מגמת ההחמרה בבתי הדין הצבאיים והניתוק המוחלט של בתי הדין והפרקליטות לעניינים מבצעיים מהשטח עצמו, והמציאות הקשה עמה מתמודדים הלוחמים יומיום במהלך פעילותם".
ומקרה אחר שהגיע גם הוא להחלטת שיפוטית; המדינה תפצה פעיל הר הבית בסכום של 32,000 ₪, כך קבעה בשבוע האחרון שופטת בית משפט השלום בירושלים דורית פיינשטיין, וזאת בפסק דין שניתן במסגרת תביעה אזרחית שהוגשה בגין חיפושים ומעצרים לא חוקיים שביצעו שוטרים וסוהרי שב"ס. את הפעיל ייצג עו"ד מנשה יאדו מהמחלקה האזרחית של ארגון חוננו.
מדובר בשני אירועים שהתרחשו לפני כשנתיים וחצי בהפרש של מספר ימים זה מזה וכללו מעצרים ממושכים וחיפושים לאחר שהפעיל נעצר כשהתפלל בשערי הר הבית.
האירוע הראשון התרחש כאשר הפעיל התפלל ביום שישי בצהריים בסמוך לשער הכותנה, שער של הר הבית הממוקם מול מקום קודש הקודשים. מוסלמים שיצאו מהר הבית החלו לקלל אותו וילד ערבי אף בעט בו. הפעיל, בתגובה, בעט בחזרה בילד ואז נעצר בידי שוטרים שהיו בסמוך.
לאחר חקירה ביקשו השוטרים לשחררו בתנאי הרחקה מהר הבית למשך 15 יום, אך הוא סירב. בעקבות כך, ולמרות שנעצר חמש שעות לפני מכניסת השבת, בחרה המשטרה להשאירו במעצר למשך כל השבת, במקום להביאו לדיון בטרם כניסת השבת, וזאת בניגוד לחוק. במוצאי שבת הובא העצור לדיון ושוחרר בתנאים עד לדיון נוסף יומיים לאחר מכן.
במהלך המעצר אף בוצע על גופו חיפוש בעירום בידי סוהרי שב"ס, וזאת למרות שהתנגד לכך. השופטת קבעה כי לא הייתה כל עילה לחיפוש בעירום אלא היה צורך לחפש על בגדיו בלבד כפי שמורים הנהלים. כמו כן קבעה כי להשארתו במעצר בשבת תחת שחרורו בתנאי שיופיע לדיון בהמשך לא הייתה עילה, ופיצתה אותו בסך של 8,000 ₪ על החיפוש, ו-5,500 ₪ על המעצר הלא חוקי.
אירוע שני התרחש כעבור מספר ימים כאשר הפעיל ערך לבדו "סבב שערים" והתפלל מחוץ לשערי הר הבית לבדו. מחוץ לאחד השערים החלה התקהלות של ערבים שהחלו לצעוק ולהתווכח איתו, ולאחר מספר דקות הוא התרצה ועבר עם ליווי משטרתי לשער השבטים הסמוך. גם בשער השבטים החלה התקהלות קטנה ואז החליטו השוטרים לעצור את התובע ולאזוק אותו. לטענתם הוא קילל אותם אך השופטת קבעה בהכרעת הדין על סמך צילומי מצלמות האבטחה כי "אין כל ראיה לכך שהתובע השתולל או נהג באלימות".
השופטת דחתה את טענת המשטרה לפיה התובע נאזק כי "היה עצבני" וכתבה כי טענה זו "אינה יכול לעמוד במבחן משפטי". השופטת הוסיפה כי לא הייתה סיבה להמשיך ולהחזיק את התובע במעצר ולהביאו לבית המשפט כשהוא עצור, וכי "שיקול הדעת של המשטרה לא היה מאוזן וסביר ולפיכך המעצר אינו חוקי".
בנוסף נערך על גופו חיפוש לא חוקי ולפיכך הורתה השופטת לפצותו בסך של 5,500 ₪ על המעצר הלא חוקי, וב-6,000 ₪ בגין החיפוש הלא חוקי שנערך הפעם לא בעירום מלא. בנוסף נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,000 ₪.
במהלך המשפט אף נחשפו ליקויים חמורים בהתנהלות שב"ס, כאשר קצינה בכירה בשב"ס העידה באזהרה כי באופן קבוע עוברים הסוהרים על הנהלים ומבצעים חיפוש בהפשטה בצורה לא חוקית, על אף שהנהלים מורים כי יש לחפש על בגדים חיצוניים בלבד, למעט מקרים חריגים בהם יש חשד ממשי כנגד העצור.
השופטת פיינשטיין קראה למדינה לחדד או לשנות את הנהלים בכל הנוגע לחיפוש במתקני שב"ס. "לטעמי סוהרים אינם יכולים להפעיל שיקול דעת ראוי בכל הנוגע לחיפוש אם אין הם יודעים בגין איזה חשד ובאילו נסיבות מובא לפניהם האסיר", כתבה השופטת. "ראוי שהמדינה תשקול שוב תיקון נהליה או חידודם וזאת כדי לאפשר הפעלה אמיתית ומידתית של שיקול הדעת בכל מקרה ומקרה".
עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו שייצג את הפעיל מסר בתגובה: "במקרה המדובר, התביעה האזרחית לא רק שנתנה פיצויים על פגיעה באזרח, אלא גם חשפה פעם נוספת ליקויים חמורים בפעילות שב"ס והמשטרה, ליקויים שלמרבה הצער אינם מטופלים בידי גורמי הביקורת הפנימיים, אלא אדרבה, מגובים בידי קצינים בכירים וממשיכים להתבצע באופן יומיומי".
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
השופטים, סא"ל אחסאן חלבי, רס"ן אלדד אמריל וסרן מיכאל בן שימול הרשיעו את הלוחם בהתעללות ובהתעללות בנסיבות מחמירות. השופטים כתבו בגזר הדין כי יש צורך להרתיע לוחמים אחרים מביצוע מעשים דומים, במיוחד על רקע הישנות המקרים של פגיעה במחבלים עצורים בגדוד נצח יהודה. "צרכי ההתרעה במקרה דנן ברורים מאליהם, והמסר צריך להיות חד וברור", כתבו השופטים כנימוק לעונש החמור שהטילו על הלוחם.
במהלך ניהול המשפט, הביא סנגורו של הלוחם, עו"ד עדי קידר מארגון חוננו, לתיקון כתב האישום המקורי שייחס ללוחם ארבעה מקרים של תקיפת מחבלים, ובסופו של דבר הוא הורשע בשני מקרים בלבד.
בנוסף נשמעו עדויות לטובת החייל, וכך מפקדו העיד כי: "זה החייל הכי טוב שיש, חייל שאפשר לסמוך עליו, עם ראש על הכתפיים, גם בתקופות עמוסות ופעילות מבצעית, שאלו מצבים לחוצים וקשים".

צילום: מתוך הפייסבוק של 'נצח יהודה'. אין קשר בין המצולמים לחייל שנשפט
הרב יצחק בר חיים ממקימי הנח"ל החרדי העיד על קשריו עם החייל אותו הגדיר כ"צדיק", וכי המעשה המיוחס לו אינו מאפיין אותו והוא בטוח כי נבע מנסיבות השירות המלחיצות והקשות.
הרב בר חיים אמר כי עצם גיוסו של הלוחם כנגד עמדת הסביבה החרדית בה גדל היא "צעד נועז", וביקש שהשופטים יבינו כי גזר דין חמור ישמש את הקהילה החרדית המתנגדת לשירות צבאי, וכן ביקש לחשוב כיצד המשפחות החרדיות שכן שולחות את ילדיהן לצבא, כדוגמת משפחת הלוחם הנאשם, אשר קיבלה באופן קשה מאוד את העמדתו לדין, יתייחסו לעניין.
"ההורים גיבורים, תראו אותם, זה הציבור ששולח לצבא, עכשיו גם הם לא ישלחו?", אמר הרב בר חיים.
למרות זאת, נציגי התביעה, סרן אבישי קפלן וסגן בר סיון, דרשו להטיל על הלוחם עונש משמעותי, וביקשו כי העונש שיוטל בגין כל אחד מהמקרים יהיה במצטבר וברף הענישה העליון ביותר, ובסופו של דבר נגזרו על הלוחם שבעה חודשי מאסר בפועל.
עו"ד עדי קידר מארגון חוננו, אשר ייצג את הלוחם, מאשים את פרקליטות המבצעים בנתק מהלוחמים, ומסר בתגובה: "גזר הדין בעניינו של החייל הינו גזר דין מחמיר שמבטא את מגמת ההחמרה בבתי הדין הצבאיים והניתוק המוחלט של בתי הדין והפרקליטות לעניינים מבצעיים מהשטח עצמו, והמציאות הקשה עמה מתמודדים הלוחמים יומיום במהלך פעילותם".
ומקרה אחר שהגיע גם הוא להחלטת שיפוטית; המדינה תפצה פעיל הר הבית בסכום של 32,000 ₪, כך קבעה בשבוע האחרון שופטת בית משפט השלום בירושלים דורית פיינשטיין, וזאת בפסק דין שניתן במסגרת תביעה אזרחית שהוגשה בגין חיפושים ומעצרים לא חוקיים שביצעו שוטרים וסוהרי שב"ס. את הפעיל ייצג עו"ד מנשה יאדו מהמחלקה האזרחית של ארגון חוננו.
מדובר בשני אירועים שהתרחשו לפני כשנתיים וחצי בהפרש של מספר ימים זה מזה וכללו מעצרים ממושכים וחיפושים לאחר שהפעיל נעצר כשהתפלל בשערי הר הבית.
האירוע הראשון התרחש כאשר הפעיל התפלל ביום שישי בצהריים בסמוך לשער הכותנה, שער של הר הבית הממוקם מול מקום קודש הקודשים. מוסלמים שיצאו מהר הבית החלו לקלל אותו וילד ערבי אף בעט בו. הפעיל, בתגובה, בעט בחזרה בילד ואז נעצר בידי שוטרים שהיו בסמוך.
לאחר חקירה ביקשו השוטרים לשחררו בתנאי הרחקה מהר הבית למשך 15 יום, אך הוא סירב. בעקבות כך, ולמרות שנעצר חמש שעות לפני מכניסת השבת, בחרה המשטרה להשאירו במעצר למשך כל השבת, במקום להביאו לדיון בטרם כניסת השבת, וזאת בניגוד לחוק. במוצאי שבת הובא העצור לדיון ושוחרר בתנאים עד לדיון נוסף יומיים לאחר מכן.
במהלך המעצר אף בוצע על גופו חיפוש בעירום בידי סוהרי שב"ס, וזאת למרות שהתנגד לכך. השופטת קבעה כי לא הייתה כל עילה לחיפוש בעירום אלא היה צורך לחפש על בגדיו בלבד כפי שמורים הנהלים. כמו כן קבעה כי להשארתו במעצר בשבת תחת שחרורו בתנאי שיופיע לדיון בהמשך לא הייתה עילה, ופיצתה אותו בסך של 8,000 ₪ על החיפוש, ו-5,500 ₪ על המעצר הלא חוקי.
אירוע שני התרחש כעבור מספר ימים כאשר הפעיל ערך לבדו "סבב שערים" והתפלל מחוץ לשערי הר הבית לבדו. מחוץ לאחד השערים החלה התקהלות של ערבים שהחלו לצעוק ולהתווכח איתו, ולאחר מספר דקות הוא התרצה ועבר עם ליווי משטרתי לשער השבטים הסמוך. גם בשער השבטים החלה התקהלות קטנה ואז החליטו השוטרים לעצור את התובע ולאזוק אותו. לטענתם הוא קילל אותם אך השופטת קבעה בהכרעת הדין על סמך צילומי מצלמות האבטחה כי "אין כל ראיה לכך שהתובע השתולל או נהג באלימות".
השופטת דחתה את טענת המשטרה לפיה התובע נאזק כי "היה עצבני" וכתבה כי טענה זו "אינה יכול לעמוד במבחן משפטי". השופטת הוסיפה כי לא הייתה סיבה להמשיך ולהחזיק את התובע במעצר ולהביאו לבית המשפט כשהוא עצור, וכי "שיקול הדעת של המשטרה לא היה מאוזן וסביר ולפיכך המעצר אינו חוקי".
בנוסף נערך על גופו חיפוש לא חוקי ולפיכך הורתה השופטת לפצותו בסך של 5,500 ₪ על המעצר הלא חוקי, וב-6,000 ₪ בגין החיפוש הלא חוקי שנערך הפעם לא בעירום מלא. בנוסף נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,000 ₪.
במהלך המשפט אף נחשפו ליקויים חמורים בהתנהלות שב"ס, כאשר קצינה בכירה בשב"ס העידה באזהרה כי באופן קבוע עוברים הסוהרים על הנהלים ומבצעים חיפוש בהפשטה בצורה לא חוקית, על אף שהנהלים מורים כי יש לחפש על בגדים חיצוניים בלבד, למעט מקרים חריגים בהם יש חשד ממשי כנגד העצור.
השופטת פיינשטיין קראה למדינה לחדד או לשנות את הנהלים בכל הנוגע לחיפוש במתקני שב"ס. "לטעמי סוהרים אינם יכולים להפעיל שיקול דעת ראוי בכל הנוגע לחיפוש אם אין הם יודעים בגין איזה חשד ובאילו נסיבות מובא לפניהם האסיר", כתבה השופטת. "ראוי שהמדינה תשקול שוב תיקון נהליה או חידודם וזאת כדי לאפשר הפעלה אמיתית ומידתית של שיקול הדעת בכל מקרה ומקרה".
עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו שייצג את הפעיל מסר בתגובה: "במקרה המדובר, התביעה האזרחית לא רק שנתנה פיצויים על פגיעה באזרח, אלא גם חשפה פעם נוספת ליקויים חמורים בפעילות שב"ס והמשטרה, ליקויים שלמרבה הצער אינם מטופלים בידי גורמי הביקורת הפנימיים, אלא אדרבה, מגובים בידי קצינים בכירים וממשיכים להתבצע באופן יומיומי".
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה