שר הדתות, ח"כ דוד אזולאי, יגיע בימים הקרובים לפ"ת, לשיחה עם הרב הראשי הרב בנימין אטיאס, האחראי על נושא הנישואין במועצה הדתית, ועם אנשי המועצה הדתית, כדי לבדוק את הטענות העולות שוב ושוב על אפלייה לכאורה של רשמי הנישואין במועצה הדתית פ"ת כלפי בני העדה האתיופית.
בהודעה שפרסם אחה"צ (חמישי) שר הדתות נאמר:
" ״בעקבות פניות רבות שהגיעו אליי אני מתכוון להגיע בקרוב למועצה הדתית בפתח תקווה ולבחון את הנושא באופן אישי. אפגש עם הרב בנימין אטיאס וכן נציגי העדה האתיופית ביחד ולחוד עם אנשי המקצוע במשרד. כאב לי לשמוע את הדברים. עם ישראל מורכב מפסיפס אנושי מדהים. הוריי ואני הגענו ממרוקו לפני שנים רבות ולעיתים, חשנו קיפוח. לא אתן יד לפגיעה ביהודי על רקע מוצאו.״
 
הפרשה צצה הפעם לאחר שהמועצה הדתית פ"ת שוב הערימה קשיים בפני צעירים בני העדה האתיופית להירשם לנישואין. הפעם, הזוג מצויד בהקלטה בה נשמע אריה ספיר, רושם נישואין, מציע לצעירה מהעדה, תושבת פ"ת, האמורה להינשא באפריל, לפתוח את תיק הנישואין בראשון לציון, שם גר חתנה המיועד, שכן " שם (ברשל"צ) לא יבקשו ממך את הדברים האלה".
מה זה 'הדברים האלה'? אישור מרב המכיר את הצעירה ומעיד כי היא עברה גיור כהלכה וכי היא שומרת מצוות, כולל כמובן שמירת שבת. תשאלו, למה הם דורשים זאת מבני העדה האתיופית ולא דורשים זאת מכל צעיר וצעירה הבאים לפתוח תיק נישואין? התשובה: זו ההנחיה שקיבלו המועצות הדתיות מהרבנות הראשית לישראל. לאמר, כאלה שעברו גיור, חייבים לחתום על כך שהם שומרים מצוות (תנאי בגיור עצמו, פ.). האם בכל המועצות הדתיות דורשים זאת? לא ולא. עובדה, רשם הנישואין בפ"ת ידע לייעץ לבחורה ללכת לרשל"צ, שם לא יערימו בפניה קשיים.
במועצה הדתית פ"ת טוענים כי הם פותחים מידי שבוע בין ארבעה לחמישה תיקי נישואין לצעירים מעולי אתיופיה וכי 'אין לנו דבר נגדם, אך אנו כפופים להנחיות'.
כזכור, אין זו הפעם הראשונה שיש 'פיצוץ' כזה במועצה הדתית פ"ת. על נושא הנישואין שם אחראי הרב הראשי וראב"ד הרב בנימין אטיאס. בפעם שעברה שהתפוצצה פרשה כזו התערבו הן בג"ץ, הן הרבנות הראשית לישראל והן משרד הדתות (ואיך לא – כמה חברי כנסת).
 
ראו מכתב שכתב בזמנו הרב ראשי לישראל, דוד לאו, לראש העיר איציק ברוורמן, במאי 2015:
 


עמדתו העקרונית של משרד הדתות הובהרה אז כדלקמן: יש הבדל בין קהילת ביתא ישראל (העולים שהגיעו בשנות ה-80 בד"כ) לבין הפלאשמורה. הראשונים נדרשים 'רק' לבירור יהדות, ואילו הפלאשמורה עוברים מעין תהליך גיור לחומרה שבסופו הם מקבלים תעודת המרה. העמדה המשפטית היא שלא ניתן להפקיע גיור שנערך זה מכבר, הגם שהגר אינו שומר תורה ומצוות. כלמור – מה שרלוונטי הוא המועד בו קיבל הגר תורה ומצוות בפני בית הדין ובמעמד המילה והטבילה. ככל יש לדייני הגיור ספק, הם לא יגיירו. אולם ברגע שגיירו, הם מנפיקים תעודת גרות ובעקבותיה תעודת המרה, שזהו מסמך רשמי שעליו חותם הרב הראשי ונשיא ביה"ד הרבני, ושבעקבותיו ניתן להירשם במרשם האוכלוסין כיהודי.
לאחר הנפקת תעודת המרה, שהיא בגדר אקט מינהלי, לא ניתן לערער על הגיור, כאמור, וכל רבנות מקומית צריכה להתייחס כך לעניין התעודה. וממילא אין מקום לכל שאלה בדבר שמירת תורה ומצוות לקראת רישום הנישואין. זו העמדה הרשמית של משרד הדתות.
בפועל, כפי שרואים מהנעשה במועצה הדתית פ"ת, לא תמיד זה עובד ככה.
כאמור, בימים הקרובים יגיע שר הדתות בניסיון נוסף לעשות סדר בבלגן.
ל'פיתה' נודע כי גם נציגי העדה האתיופית ייפגשו בימים הקרובים הן עם הרב אטיאס והן עם השר.




וחבר הכנסת אלעזר שטרן מ'יש עתיד' לא החמיץ את הנושא הזה כדי 'להכניס' לממסד הדתי. ככה אמר שטרן היום בכנסת:

"האפליה הכואבת ביותר היא זו המגיעה מצד הממסד הרבני. כשלוש שנים לא היו רבנים ראשיים בפתח תקווה ולא שמענו על פגיעה במעמד היהדות בעיר. מאז שמונו שני רבנים - בקומבינה פוליטית - אנחנו צוברים שם בושות. הפעם הקורבנות הם בני העדה האתיופית.
לטובתנו היה יותר טוב אם העיר הייתה ממשיכה להתנהל ללא רבני העיר."