תנועת נאמני תורה ועבודה עתרה לבג"ץ, בדרישה משר הדתות להשעות את הרב אברהם יוסף מתפקידו כרב העיר חולון, על רקע ההליך הפלילי המתנהל בימים אלו נגדו.
לאחר שהפניות, הן למשרד לשירותי דת והן לרבנות הראשית בעניין השעיית הרב אברהם יוסף, לא נענו ואף לא זכו לתגובה, פנו בתנועה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ על מנת שיתערב בסוגיה זו.  
על-פי כתב האישום, ניצל לכאורה הרב יוסף את מעמדו כרב עיר האחראי על מתן תעודות כשרות בערים חולון ואור יהודה, על מנת להיטיב עם גוף כשרות פרטי המצוי בבעלות משפחתו הקרובה, וכך לקדם את ענייניו האישיים, המשפחתיים והכלכליים.
לטענת תנועת נאמני תורה ועבודה, כפי שהובאה לבג"ץ, באמצעות עוה"ד אסף בנמלך ומתי רוזנבאום, המשך כהונתו של הרב יוסף - החבר במועצת הרבנות הראשית - חותרת תחת האמון הציבורי בשירותי הדת ובמערך הכשרות הממלכתי, אשר ממילא שרוי היום בשפל המדרגה וזאת הן מחמת התערבותו הבוטה של הרב יוסף לטובת בני משפחתו בעניינים הנמצאים בזיקה ישירה לליבת סמכותו כרב עיר והן מחמת ההשלכות הציבוריות של מעשיו של הרב אשר פעל לכאורה להפוך את מערך הכשרות הממלכתי למערך החוסה תחת גופי כשרות חרדיים.
בנושא זה מזכירים בעתירה את פסיקת בג"ץ בעניין מעמדו של כתב אישום כנגד נבחר ציבור. על אף שלא מוצו ההליכים הפליליים נגד נבחר הציבור, עצם ההגשה מהווה תשתית לבית המשפט להורות על השעייתו מתפקידו, הם טוענים.  

 

עוד נכתב בעתירה, "שילוב זה בין הפן הפרטי, קרי ההטבה עם קרוביו והפגיעה במתחרי העסק המשפחתי, לבין הפן הציבורי – קרי, החתירה תחת מערך הכשרות הממלכתי – מצדיק למצער את השעייתו של הרב יוסף מכהונתו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו."
בתנועה מציינים כי כבר פנו לרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב דוד לאו, בבקשה לכנס את מועצת הרבנות הראשית על מנת למנות רב נותן כשרות אחר בעיר חולון עד אשר ימוצו ההליכים המשפטיים בעניינו של הרב יוסף. פנייה זו לא זכתה למענה ולכן לאחר שפנו לשר לשירותי דת וגם ממנו לא קיבלו מענה, החליטו לפנות לבית המשפט.
 
עו"ד אסף בנמלך המייצג את העותרת, ביחד עם עו"ד מתי רוזנבאום, ציין, "הרבנות הראשית חייבת להפנים כי היא פועלת כרשות מנהלית של מדינת ישראל וכי אין סתירה בין כללי המנהל הציבורי המחייבים טוהר מידות, והפעלה סבירה של הסמכות שהוענקה בידיה לבין ההלכה היהודית. המשך כהונתו של הרב יוסף - אשר מתנהל נגדו הליך פלילי על עבירות שביצע, לכאורה, מתוקף תפקידו כרב מקומי- אינה עולה בקנה אחד עם מינהל תקין. העובדה שאף גורם רשמי לא השיב לבקשה של התנועה רק מחזקת את הטענה כי הבעיה ברבנות היא מהותית."

שופט בית משפט העליון, ס' ג'ובראן נתן לנתבעים זמן להגיב עד 24 באפריל.