אם תראו את כבוד הרב הראשי וראב"ד פתח תקווה, הרב בנימין (בינו) אטיאס, עושה דרכו מביתו לבית הדין הרבני רגלית, במונית או ח"ו באוטובוסים, תתחשבו. אולי אפילו הציעו לו טרמפ. למה? כי לקחו לכבודו את הרכב הצמוד. 3 שנים נסע כבוד הרב ברכב שהעמידה לרשותו המועצה הדתית פ"ת בליסינג. תמו 3 השנים – והחליטו שם שנגמרה החגיגה ולא להעמיד לרשותו רכב צמוד מכאן ולהבא.  תשאלו, למה לקחו לרב את הרכב? תוסיפו לשאול -  גם אם כך, מה כל כך נורא? אז יקבל (כמו רבים וטובים במגזר הציבורי) 'רק' אחזקת רכב, לא אסון גדול?!!.


הרב הראשי וראב"ד בנימין אטיאס

בואו לא נקדים את המאוחר, ונעשה קצת סדר בדברים.

כידוע, שני רבנים ראשיים לפתח תקווה. האחד – רב ראשי ספרדי המכהן גם כדיין וכראש אבות בית הדין הרבני בעיר – הרב בנימין (בינו) אטיאס, והשני – רב ראשי אשכנזי, הרב מיכה הלוי. (ולא נעסוק הפעם בשאלה – בשביל מה צריך שניים. מה, אי אפשר למצוא רב ראוי שאמו אשכנזייה ואביו ספרדי (או להיפך) – ובזה לצוד שתי ציפורים במכה אחת?). הרב - הראב"ד מקבל משכורתו (כגובה משכורתו של שופט מחוזי) ממשרד הדתות (מכוח ההסכמים הקואליציוניים הסמכות על בתי הדין הועברה ממשרד המשפטים למשרד לענייני דתות), בעוד הרב, שהוא 'רק' רב ראשי, מקבל משכורתו (נמוכה משמעותית ממשכורת דיין וראב"ד) מהמועצה הדתית. ועכשיו עזבו כסף, ונעבור לרכבים.

חוזר מנכ"ל משרד הדתות קובע מפורשות, כי רב מקומי המכהן גם כראש אבות בתי דין יהיה זכאי להחזר הוצאות רכב, בדיוק כמו הרב המקומי או דיין, לפי הגבוה ביניהם. גם נקבע מפורש: "אין לרכוש רכב צמוד במועצות הדתיות" (הערה זו חלה הן לגבי רבני עיר והן לגבי ראשי מועצות דתיות).

יש חריג והוא: "מועצה דתית אשר אוכלוסייתה מונה למעלה מ-250,000 נפש, תהא רשאית לרכוש רכב ולהעמידו לצרכי ראש מועצה דתית בשכר ולרב מקומי". אלא, שבבדיקה שערך משרד הדתות בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מספר התושבים בפ"ת נמוך מ-250,000 נפש ולפיכך, קובעת עו"ד זוהר פורת, עוזרת היועץ המשפטי במשרד לענייני דתות, במכתב הבהרה שהעבירה למנכ"ל המועצה הדתית עופר אברהם כי : "לא ניתן לראות לעת הזאת כל מקור משפטי-חוקי או הוראה כלשהי המאפשרת לרב אטיאס לקבל את הזכאות לרכב צמוד".




 כפי שאתם מבינים, 'רכב צמוד' זה לא רק רכב חדש עם ניילונים מהחברה שנרכש בכסף מלא, אלא גם ליסינג.


חוות-הדעת המשפטית. חד-משמעית.


מצוידים בחוות-דעת משפטית מחייבת זו, החליטו במועצה הדתית פ"ת, עם תום תקופת הליסינג הראשונה, שלא לחדש את הסכם רכב הצמוד לרב – ראב"ד אטיאס, והסכימו להשתתף ב'אחזקת הרכב', במידה ודמי אחזקת הרכב שיקבל ממשרד הדתות יהיו נמוכים מדמי אחזקת הרכב שמשולמים לעמיתו הרב הראשי.

נראה שההחלטה הזו מאוד מאוד עצבנה את כבודו, כך שמאז, ולמשך כמה ימים, כבודו אינו טורח להגיע למשרדו שבבניין המועצה הדתית (7 דקות ברגל, 10 דק' במונית) ולו כדי לחתום על עשרות תעודות נישואין המחכות רק לחתימתו, וגם לא לעוד כמה עשרות תעודות רווקות, הנכספות לאותה חתימה. מה שנקרא: 'בני ערובה'. כידוע, רק הרב בנימין אטיאס מוסמך, עפ"י חוק, לחתום על שתי התעודות הנכספות האלה, מכוח האצלת סמכויות שקיבל מהרבנות הראשית בירושלים. וכל עוד אלה לא ייחתמו – הזוגות שמחכים לתעודת הרווקות לא יכולים להמשיך להתקדם לקראת היום הנשגב שלהם, והזוגות שממתינים לתעודת הנישואין חתומה כדין, למשל לצורך תעודת זכאות על משכנתא, נאלצים להמתין. (אם זה יימשך יותר מדי, ייתכן ויש מקום לעילה לתביעה מצידם, באם למשל לא יכולו לגשת ל'מכרזי מטרה'?)..

אז מה היה לנו פה:

3 שנות רכב ליסינג לרב הראשי בנימין אטיאס באו אל קיצן, נו מור צמוד או ליסינג, רק אחזקת רכב. בינתיים: שביתה איטלקית. הניזוקים, כרגיל, אלה הנזקקים לשירותי כבודו.

ומכאן לתגובות:

שי דורון, דובר בתי הדין הרבניים הגיב: "בתי הדין הרבניים הינם ערכאה שיפוטית השייכת לרשות השופטת ודנה בעניינים שבסמכותם, והיא אינה משרד הדתות ו/או הרבנות הראשית השייכים לרשות המבצעת. הטענות המועלות אינן שייכות לסמכותנו ויש להפנותן לגורמים הרלוונטים".

הפנינו.

להלן תגובת המשרד לשירותי דת:

"במשרד לשירותי דת בוחנים את הדברים, וכן תלונות נוספות בעניין".
 
כתב 'פיתה' מוסיף כי השר לשירותי דת, דוד אזולאי, קבע פגישה עם הרב הראשי וראב"ד בנימין אטיאס בפתח-תקווה כדי לברר איתו את הדברים. לפגישה לא זומנו ראשי המועצה הדתית, כדי לשמוע את הצד שלהם ואת הצער שהסנקציה לכאורה של הרב אטיאס גורמת לזוגות הבאים להינשא.
.........................