שלא בפניו, "חטף", הרב הראשי לפ"ת וראב"ד, הרב בנימין אטיאס, הרבה בליסטראות בישיבת ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, בדיון שקיימה ביום שלישי, בנושא העלייה מאתיופיה. אגב, בראש הוועדה עומד ח"כ ד"ר נגוסה, שהעלאת האתיופים היא במרכז האג'נדה שלו, דמות עם אופוזיציה לא קטנה בתוך העדה עצמה.


ח"כ ד"ר אברהם נגוסה, יו"ר הוועדה. צילום מתוך הפייסבוק

הרקע לדיון הסוער: הפרסומים בתקשורת על קשיים לכאורה שמערים הרב בפני צעירים מהפלאשמורה הבאים להירשם לנישואין במועצה הדתית פ"ת, כפי שנחשף לפני כשבועיים בתקשורת.

משך קרוב לשעתיים הוציאו חברי כנסת מסיעות שונות קיטור על הרב אטיאס ועל המועצה הדתית פ"ת, כולל קריאות לפטר מיד את הרב ('פיתה': מי שמכם?), קריאות לסגור לאלתר את המועצה הדתית פ"ת, ועוד כהנה וכהנה, בדציבלים גבוהים ובחוסר נימוס משווע. טענות רבות הופנו גם אל נציגי משרד הדתות שנכחו בדיון, כרגולטור. כמעט שעתיים הם היו במוקד הסערה, אך כשבאו להשיב על הטענות, קטעו אותם ונתנו להם לדבר שתי דקות בערך.

כתב 'פיתה' מוסיף כי אין זו הפעם הראשונה שהוועדה הזו (אם כי בהרכב שונה) תקפה את נציגי פ"ת בסוגיית העדה האתיופית. כך היה גם לפני כארבע שנים בעת שהתפוצצה סוגיית התלמידים האתיופים בפ"ת, כאשר בראש הוועדה עמד דני דנון).


הרב אטיאס. במוקד האש


מי שכן הצליח לשמוע משהו בין הצעקות שם, יכול היה אולי להבין כי במוקד המחלוקת השאלה האם רושם הנישואין צריך ורשאי לברר עם כל מי שהתגייר בעבר ובא כעת להירשם לנישואין, האם מאז שהתגייר הקפיד לשמור ולו על מצווה אחת. בשביל מה זה חשוב? כי בעת הגיור הבן אדם מקבל על עצמו לקיים תורה ומצוות, אז אם כל זה הוא הוריד מעצמו שנייה אחרי הגיור, השאלה היא האם הגיור תופס או לא. כאמור, בודקים אם מצוה אחת, לא תרי"ג. כך, אגב, ביחס לכל הגרים, לא רק מאתיופיה.


ועדת העלייה והקליטה. צילום מדף הפייסבוק של ח"כ מוטי יוגב, חבר הוועדה

יצוין, כי לא בכל המועצות הדתיות עומדים על הבירור הזה, שכן יש גם תפיסה הלכתית הקובעת כי לאחר שהושלם הגיור – שוב אין דרך חזרה, ולא משנה האם המתגייר מקיים תורה ומצוות או לא. אבל בפתח תקווה, בהנחיית הרב אטיאס, הבירור הזה הוא תנאי לרישום. לפני כשנה קיבל הרב אטיאס את הגיבוי לכך מהרבנים הראשיים לישראל, אך משהו מחייב בכתב מהם, הנחייה מחייבת אותו ואת כלל הרבנים הראשיים בערים – אין. ייתכן ומועצת הרבנות הראשית נמנעת מלהיכנס לכך שכן החלטה מחייבת שכזו לערוך בירור עשויה להיתקל בהתנגשות עם פסיקת בג"ץ, ולכן מעדיפים לתת לכל רב מקומי להחליט ולהתמודד.

מנהל תחום רבנות ונישואין במשרד לענייני דתות, הרב חזקיהו סמאין פנה בנושא לרבנים הראשיים לישראל וביקש שיוציאו הנחייה ברורה שאינה משתמעת לשני פנים, האם רשם הנישואין חייב לברר האם המתגייר קיים מצווה אחת אחר הגיור, או שאין לפקפק ולהרהר על תעודת גיור שניתנה, ויש לקיים את הליך הרישום לנישואין בלא לברר כאמור.  עד היום, מועצת הרבנות הראשית טרם הוציאה הנחייה מחייבת.