מאז נכנס הרב מיכה הלוי לתפקיד הרב הראשי לפ"ת וקיבל על עצמו, בין השאר, את האחריות לנושא הכשרות בעיר, חל שינוי ושיפור עצום בתחום הכשרות של הרבנות והמועצה הדתית פ"ת, ורבים, אף מהמגזר החרדי, שעד אז לא סמכו על כשרות זו, סומכים עליה כעת בנאמנות מוחלטת, בהכירם כי הרב מיכה הלוי לקח את הנושא בידיו.


הרב מיכה הלוי. יש על מי לסמוך

מעבר לקביעת קריטריונים קפדניים, וקביעת נהלי השגחה מפורטים ממשגיחי הכשרות, תוך בדיקות שוטפות כי אכן הם מבצעים את ההנחיות כראוי, כולל מספר ביקורים בבתי העסק המושגחים וכדומה, יצאה רבנות פ"ת והמועצה הדתית המקומית במכרז – ראשון במדינה – להעסקת משגיחי הכשרות, זאת כדי לנתק את הקשר הכלכלי בין המשגיחים למושגחים, כפי שהיה עד אז. בכל מקרה – הסמכות ההלכתית על המשגיחים נשארת בידי הרבנות, רק הצד התעסוקתי – משכורת וכדומה , אמור היה לעבור לידי החברה שתזכה במכרז.

ואכן, חברת כשרות פתח לתקווה – כ.פ.ל בע"מ זכתה במכרז האמור לפני כשנה. אלא, כדרכם של עסקים, חברת דנאל בע"מ, שהתמודדה גם היא במכרז אך לא זכתה בו, פנתה לבית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז, ביוני 2015, בטענה כי 'כ.פ.ל.' לא עמדה בתנאי הסף באשר לנסיונו הניהולי של המנהל מטעמה ובאשר לחוסן הפיננסי, ובית משפט קבע אז כי אכן דנאל היא שזכתה במכרז.

בערעור שהוגש לבית משפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים, קבעו השופטים בראשות המשנה לנשיאה, השופט אלייקים רובינשטיין, כי אף שתנאי הסף במכרז לעניין הניסיון יצרו רף נמוך ביותר, ונכון היה לו נוסחו אחרת, הרי ש'אין לדיין אלא מה שעיניו רואות' ולכן המערערת – כ.פ.ל עמדה בתנאי.

יחד עם זאת, בימ"ש העליון, שכתב בפסק הדין כי הוא עצמו "איננו בטוחים באשר לניקוד שניתן", לא הפך את הקערה לגמרי, ולא הכריז על כ.פ.ל כזוכה במכרז (בניגוד לעמדת בימ"ש קמא), אלא  החליט להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים והביע תקווה כי זו תעשה מלאכתה  בהגינות וללא משוא פנים, לבדיקת הפרמטרים של הניקוד. בימ"ש גם נתן לוועדת המכרזים 'הצעה', אמנם בלתי מחייבת, וכה כתב: "הוועדה תוכל לשקול – בלא שניטע כל מסמרות – אם יש מקום לפיצול הזכייה במכרז".

כתב 'פיתה' מוסיף כי לזכייה בפתח תקווה עשויה להיות השלכה רבה על ערים אחרות, באם הרב הראשי כאן יהיה שבע רצון מתפעול המערכת באמצעות החברה החיצונית.

צילום אילוסטרציה: morguefile