כתבות
פרשת השבוע "שמיני"-פרה
כ"ב אדר ב ה'תשע"ו 01/04/2016
מערכת "פיתה"
הפרשה מספקת לנו מעשה יוצא דופן וקשה לתפיסה. ביום של שמחה עצומה בו חונכים את המשכן ואהרון הכהן נכנס לעבודתו, שניים מבניו נשרפים למוות. ולאהרון הכהן יש בודאי הרבה מה לומר בנושא. בוודאי שהדבר נראה למתבונן מבחוץ כחוסר צדק מוחלט. בוודאי שאפשר להתלונן, לכעוס ולהאשים. אבל אהרון הכהן בוחר בדרך אחרת לגמרי "וידום אהרון". אהרון הכהן בוחר בשתיקה מתוך הפגנת אמונה עוצמתי מעבר כל הבנה. אנחנו לעומת זאת דווקא אוהבים להתלונן. יש לנו הרבה תלונות ותרעומת כלפי השם יתברך על דברים שנראים לנו כחוסר צדק, אבל צריך לזכור שהקב"ה לא חייב לנו כלום. כל מה שיש לנו זה מתנה שקיבלנו ממנו בחינם מבלי שנהיה ראויים לכך. צריך להגיד תודה על כל נשימה שלנו. כל שכן אם יש לנו גם אנשים אוהבים שסובבים אותנו, מערכות גוף מתפקדות, מעט כסף ורכוש וכו'. לפעמים יש דברים שלא מסתדרים לנו ואז אנו חושבים שכל החיים לא שווים כלום חס ושלום. צריך ללכת בשיטת "וידום אהרון", קל להפנות אצבע לשמיים ולומר "למה השם לא עוזר לנו?" אבל לפני הכל צריך להבין שהשם יתברך נותן לנו כל כך הרבה מתנות חינם, ולמרות שאנו עושים עבירות וחטאים בלי סוף הוא בכל זאת אוהב אותנו ולא עוזב אותנו לרגע. רק שאין לנו תפיסה בכלל בקב"ה ובהנהגות שלו. הדברים שהוא עושה לא מובנים לנו כי אנו לא רואים את התמונה כולה. אהרון הכהן מלמד אותנו כלל חשוב בחיים. כאשר קורה לנו משהו, שמישהו מכעיס או מעציב אותנו, לפני הכל צריך ללכת בשיטת "וידום אהרון". קודם לשתוק ולחשוב על הדברים. רק אחר כך להגיב. השתיקה והחשיבה נותנת לנו להתבונן על התמונה הכוללת. אם נתבונן היטב, נוכל להבין שבעצם יש לנו הכל בחיים. כל מה שצריך נמצא סביבנו וכל מה שלא נמצא הוא לא באמת נצרך. השם יתברך יזכה אותנו להגיע למקומות גבוהים מתוך שתיקה, אך ללא ניסיונות קשים וייסורים חס ושלום. שנתבשר רק בבשורות טובות. דבר תורה לעילוי נשמת אבי מורי יאיר בן דוד יוסף ז"ל שיום האזכרה חל היום. שבת שלום לכולם. כניסת ה
הסוד טמון בהקשבה
בסקר שביצעה חברת ייעוץ בינלאומית, נשאלו 1800 משתתפים מהי לדעתם הטעות העיקרית של מנהלים? המסקנה החד משמעית שעלתה התמקדה בבעיות של תקשורת בינאישית ובכלל זה התקפי זעם, חוסר הקשבה, הסבר חלקי של משימות ועוד.
הפרדוקס בחוסר ההקשבה של מנהלים טמון בכך, שבעוד שלכאורה המסר לכפיפים הוא ש"רק אני יודע", בפועל התנהגות זו פוגעת בתחושת המנהיגות שחשים הכפיפים כלפי מנהליהם.
בהקשר זה, בפרשת השבוע, פרשת שמיני, כתוב "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּיטַב בְּעֵינָיו" (ויקרא י', כ)
אלעזר ואיתמר בניו של אהרון, נצטוו לאכול את המנחה במקום קדוש – והם לא עשו כן.
כתגובה, משה תוהה ושואל: מדוע לא אכלו את המנחה כפי שנצטוו?
אהרון משיב:
שאמנם בדרך כלל נוהגים כפי שציווה משה, אך משום שבאותו יום מתו נדב ואביהוא –
ההלכה ביום זה שונה – כי הם אבלים
משה שומע: " וַיִּיטַב בְּעֵינָיו"
השאלה הנשאלת: מה מצא חן בעיני משה?
- עפ"י רש"י – "הודה ולא בוש לומר לא שמעתי" – משה שהוא סמכות התורה וההלכה מודה שלא הכיר את ההלכה ושומע אותה מאהרון.
- הספורנו מפרש "שמח על סברת אהרון ובניו שהטיבו לראות את ההלכה ולהורות נכון"
הפירושים של רש"י וספורנו משלימים זה את זה. שכן לעיתים קשה לנו להודות שמישהו אחר אמר את הדבר הנכון. ולעיתים קרובות יותר קשה לנו להודות בטעותנו כלפי מישהו שאנו תופסים כשווה לנו או כפחות מאתנו.
אך משה, יתכן כי בשל ענוותו, הודה שטעה ושמח שלימדו אותו את הדבר הנכון.
נקודה חשובה נוספת בהקשר זה הינה המילים בתחילת הפסוק: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה".
לעיתים כאשר אנו כועסים ומטיחים באחר –
אין אנו פנויים להקשיב להסבר או לדברים כלל.
אך משה היטה אוזן, ועל אף מעמדו, סמכותו וכעסו, הודה כי טעה ואף שמח על ההבהרה.
מנהיגותו לא נפגמה בשל כך אדרבה זכתה ליתר חיזוק, שהרי דבריו נתקבלו והוא המשיך להורות ולהנהיג.
כמאמר הביטוי בספר תהילים: "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי, כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי" שמשמעותו כי גם אדם חכם וידען יכול ללמוד מכל אחד – גם ממקור בלתי צפוי.
באופן דומה גם בהקשר הארגוני, כפי שעלה בסקר לעיל, לדידם של כפופים רבים, מנהל טוב מטיב לתת הוראות ולהסביר את גישתו, אך פתוח גם לשמוע דעות נוספות מתוך לכידות סביב המטרה המשותפת של הצעדת הארגון קדימה לעבר ההצלחה.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליחבעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי והעצמת מנהלים ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועיםהמניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
הסוד טמון בהקשבה
בסקר שביצעה חברת ייעוץ בינלאומית, נשאלו 1800 משתתפים מהי לדעתם הטעות העיקרית של מנהלים? המסקנה החד משמעית שעלתה התמקדה בבעיות של תקשורת בינאישית ובכלל זה התקפי זעם, חוסר הקשבה, הסבר חלקי של משימות ועוד.
הפרדוקס בחוסר ההקשבה של מנהלים טמון בכך, שבעוד שלכאורה המסר לכפיפים הוא ש"רק אני יודע", בפועל התנהגות זו פוגעת בתחושת המנהיגות שחשים הכפיפים כלפי מנהליהם.
בהקשר זה, בפרשת השבוע, פרשת שמיני, כתוב "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּיטַב בְּעֵינָיו" (ויקרא י', כ)
אלעזר ואיתמר בניו של אהרון, נצטוו לאכול את המנחה במקום קדוש – והם לא עשו כן.
כתגובה, משה תוהה ושואל: מדוע לא אכלו את המנחה כפי שנצטוו?
אהרון משיב:
שאמנם בדרך כלל נוהגים כפי שציווה משה, אך משום שבאותו יום מתו נדב ואביהוא –
ההלכה ביום זה שונה – כי הם אבלים
משה שומע: " וַיִּיטַב בְּעֵינָיו"
השאלה הנשאלת: מה מצא חן בעיני משה?
- עפ"י רש"י – "הודה ולא בוש לומר לא שמעתי" – משה שהוא סמכות התורה וההלכה מודה שלא הכיר את ההלכה ושומע אותה מאהרון.
- הספורנו מפרש "שמח על סברת אהרון ובניו שהטיבו לראות את ההלכה ולהורות נכון"
אך משה, יתכן כי בשל ענוותו, הודה שטעה ושמח שלימדו אותו את הדבר הנכון.
נקודה חשובה נוספת בהקשר זה הינה המילים בתחילת הפסוק: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה".
לעיתים כאשר אנו כועסים ומטיחים באחר –
אין אנו פנויים להקשיב להסבר או לדברים כלל.
אך משה היטה אוזן, ועל אף מעמדו, סמכותו וכעסו, הודה כי טעה ואף שמח על ההבהרה.
מנהיגותו לא נפגמה בשל כך אדרבה זכתה ליתר חיזוק, שהרי דבריו נתקבלו והוא המשיך להורות ולהנהיג.
כמאמר הביטוי בספר תהילים: "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי, כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי" שמשמעותו כי גם אדם חכם וידען יכול ללמוד מכל אחד – גם ממקור בלתי צפוי.
באופן דומה גם בהקשר הארגוני, כפי שעלה בסקר לעיל, לדידם של כפופים רבים, מנהל טוב מטיב לתת הוראות ולהסביר את גישתו, אך פתוח גם לשמוע דעות נוספות מתוך לכידות סביב המטרה המשותפת של הצעדת הארגון קדימה לעבר ההצלחה.
המאמרים הייחודים של "תורת הארגונים" משלבים 'תורה' ו'ארגון'. כל שבוע אנו מנתחים באופן מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
- מר יוסף אלמליחבעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בעל תואר שני במנהל חינוך.
- גליה אלמליח-הרמן, יועצת ארגונית, מייסדת נוגט אסטרטגיות. בעלת ניסיון מוכח בליווי והעצמת מנהלים ובהובלת תהליכי שינוי ושיפור ביצועיםהמניבים שיפור בתוצאות העסקיות. בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה