כתבות
פרשת השבוע "תזריע"
כ"ט אדר ב ה'תשע"ו 08/04/2016
מערכת "פיתה"
- שבת החודש ור"ח ניסן. פרשת תזריע מתארת סוגי נגעים שונים שעלולים להופיע בגוף האדם. כאשר מופיע נגע כזה, דרושה בדיקה של הכהן והוא מחליט אם הנגע טמא או טהור. השאלה היא מה הקשר אל הכהן שמסמל את הרוחניות ואת עבודת השם? אילו היה לנו נגע בעור, היינו בוודאי הולכים לרופא מומחה שיכול לתת לנו טיפול ראוי. אז מדוע ללכת אל הכהן שבכלל לא קיבל הסמכה לרפואה? ומה בכלל אשם אותו אדם שקיבל את הנגע שצריך לטמא אותו? הפרשה מלמדת אותנו בין היתר שהקב"ה מדבר איתנו. חז"ל מלמדים אותנו שנגע הצרעת מגיע על לשון הרע. ניתן לראות זאת במעשה מרים הנביאה שדיברה על משה ובעקבות כך הפכה מצורעת. יוצא מזה שכאשר האדם פוגם במשהו רוחני (דיבור לשון הרע), הוא מקבל איתותים גשמיים (נגעים). לכן ברור שרופא לא יוכל לעזור לנו, משום שהוא מטפל בסימפטומים הגשמיים בלבד. כאשר לאדם יש חום למשל, הוא לוקח כדור כדי להוריד אותו. אבל לא פתרנו בכלל שום בעיה, אלא רק את הסימפטומים שמעיקים עלינו. הסימפטומים של המחלה הם לא דברים רעים, אלא פשוט מעידים ומאותתים לנו על קיום מחלה שצריכה טיפול בשורשה. רופא יכול לעזור לנו להעלים את הסימפטומים וכך הנגע יעלם, אבל השורש הרוחני שממנו הוא הגיע יישאר ללא טיפול. לכן דווקא הכהן צריך לראות את הנגע ולהחליט אם הוא טהור או טמא, משום שצריך לבחון את השורש הרוחני שממנו אותו נגע הגיע. הקב"ה לא רוצה שנעלים את הנגע בדרכים גשמיות, הקב"ה רוצה שנתבונן מה לא בסדר בדרך שלנו, מה הפגם הרוחני שיש לנו שאותו אנו צריכים לתקן. חז"ל מלמדים אותנו שכאשר מגיעים ייסורים על האדם הוא צריך לפשפש במעשיו. כי מלבד הדבר הגשמי שנמצא מול עינינו, ישנו גורם רוחני שהשפיע והביא את אותו עניין ובו צריכה להיות עיקר ההתמקדות שלנו. יהיה רצון שנדע לשמור על פינו מלדבר לשון הרע ונביא על עצמנו שפע טוב מאת השם ולא ח"ו נגעים קשים.
לא בבית ספרינו" – על סובלנות והוקעה
חלק מרכזי בהצלחת ארגון תלוי בין היתר בטיב היחסים בין המנהל לעובדיו וביכולתו להנהיג ולהניע
אותם. מנהיגות המנהל באה לידי ביטוי גם ביכולתו לתגמל על הישגים ראויים מחד, לצד העברת
קווים אדומים על התנהגות שאינה הולמת מנגד. ישנן התנהגויות שמנהל טוב לא יכול להיות סובלני
כלפיהם.
בהקשר זה, בפרשת השבוע, פרשת תזריע, ישנה התייחסות לשלוש התנהגויות: גסות הרוח
(גאווה), צרות העין ולשון הרע כהתנהגויות שיש להוקיע מחברה בה שואפים לחיות בהרמוניה
לטווח ארוך. תגובת התורה להתנהגויות מעין אלה, היא נגע הצרעת.
וכך נאמר: "וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא
יִקְרָא…. בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא יג', מ"ה-מ"ו).
הצרוע, כאמור, מתנהג בצורה בולטת לעין-כל הן בלבושו (בגדיו קרועים), הן במראהו (שיער ראשו
ושפמו מגודלים כאבל), הן בהכרזתו כי הוא טמא, והן במיקום מושבו מחוץ למחנה – אינו בא בקרב
החברה.
לכל אחד ממנהגי הצרוע יש סיבה והגיון כפי שמפורט להלן:
בגדיו פרומים – כנגד צרות העין שהייתה לו ברכוש חברו כך בגדיו לא יהיו נאים ושלמים.
ראש פרוע – כדי לכפר על גסות הרוח והגאווה שנהג בהתנשאות כלפי הזולת.
שפם – לרמוז על לשון הרע שדיבר וסכסך בין חברים ובני זוג.
טמא יקרא – מאחר ופסל אחרים ומצא בהם מומים, כך יהא מכריז על מומו.
מחוץ למחנה מושבו – כשם שכוונתו הייתה לסכסך ולהפריד בין חברים כך יתבודד ויורחק
מהחברה
תקופה זו, של נגע הצרעת נמשכת שבעה ימים, אשר במהלכן יש לחולה הזדמנות להתבוננות פנימית
ולתיקון הגורמים לנגעו. שכן מטרת הצרעת היא כפולה מצד אחד להוות עונש ומצד שני לשמש גם
כפלטפורמה לתיקון המידות.
בהקשר זה נדגיש כי על אף הסימפטומים המוחשיים, נגע הצרעת נתפש כמחלה רוחנית ולא כמחלה
פיזית ולכן אופן הטיפול הוא דרך הכהן ולא הרופא וההחלמה היא ע"י עבודה עצמית-פנימית של
הצרוע ולא ע"י תרופות וטיפולים רפואיים.
באופן דומה, היכולת של ארגון, עם כל הקושי שבדבר, להוקיע התנהגויות שלא הולמות את
רוח הארגון וערכיו היא זו שבונה את חסינותו, את הסולידריות בין האנשים ואת שיתוף הפעולה
ביניהם לאורך זמן. מנגד נציין, כי התעלמות מהתנהגות לא ראויה, לא רק שלא פותרת את הבעיה
היא אף מעצימה אותה.
כמה ברור – ככה מאתגר.
באופן מנתחים אנו שבוע כל ו'ארגון'. 'תורה' משלבים הארגונים" "תורת של הייחודיםהמאמרים
מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
אלמליח יוסףמר המקראי. לטקסט הייחודית לגישתו במקביל ומוכח עשיר ניהולי ניסיון בעל
קבוע. באופן המתרחב מסור שומעים לקהל יובל חצי מעל מרתקים שבוע פרשת שיעורימעביר
אלמליח-הרמןגליה בליווי מוכח ניסיון בעלת אסטרטגיות. נוגט מייסדת ארגונית, יועצת,
העסקיות. בתוצאות שיפור המניבים ביצועים ושיפור שינוי תהליכי ובהובלת מנהליםוהעצמת
לאיכות, הישראלי האיגוד היסעים, אגד לאומי, בנק לקוחותינו,ביןECI וכן רו"ח לשכת טלקום,
בעל תואר שני במנהל חינוך.
בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
מגוון חברות הייטק וארגונים, מנהלים, סוכני ביטוח, עו"ד ורו"ח.
שבת שלום וחודש טוב לכולם
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה
- שבת החודש ור"ח ניסן. פרשת תזריע מתארת סוגי נגעים שונים שעלולים להופיע בגוף האדם. כאשר מופיע נגע כזה, דרושה בדיקה של הכהן והוא מחליט אם הנגע טמא או טהור. השאלה היא מה הקשר אל הכהן שמסמל את הרוחניות ואת עבודת השם? אילו היה לנו נגע בעור, היינו בוודאי הולכים לרופא מומחה שיכול לתת לנו טיפול ראוי. אז מדוע ללכת אל הכהן שבכלל לא קיבל הסמכה לרפואה? ומה בכלל אשם אותו אדם שקיבל את הנגע שצריך לטמא אותו? הפרשה מלמדת אותנו בין היתר שהקב"ה מדבר איתנו. חז"ל מלמדים אותנו שנגע הצרעת מגיע על לשון הרע. ניתן לראות זאת במעשה מרים הנביאה שדיברה על משה ובעקבות כך הפכה מצורעת. יוצא מזה שכאשר האדם פוגם במשהו רוחני (דיבור לשון הרע), הוא מקבל איתותים גשמיים (נגעים). לכן ברור שרופא לא יוכל לעזור לנו, משום שהוא מטפל בסימפטומים הגשמיים בלבד. כאשר לאדם יש חום למשל, הוא לוקח כדור כדי להוריד אותו. אבל לא פתרנו בכלל שום בעיה, אלא רק את הסימפטומים שמעיקים עלינו. הסימפטומים של המחלה הם לא דברים רעים, אלא פשוט מעידים ומאותתים לנו על קיום מחלה שצריכה טיפול בשורשה. רופא יכול לעזור לנו להעלים את הסימפטומים וכך הנגע יעלם, אבל השורש הרוחני שממנו הוא הגיע יישאר ללא טיפול. לכן דווקא הכהן צריך לראות את הנגע ולהחליט אם הוא טהור או טמא, משום שצריך לבחון את השורש הרוחני שממנו אותו נגע הגיע. הקב"ה לא רוצה שנעלים את הנגע בדרכים גשמיות, הקב"ה רוצה שנתבונן מה לא בסדר בדרך שלנו, מה הפגם הרוחני שיש לנו שאותו אנו צריכים לתקן. חז"ל מלמדים אותנו שכאשר מגיעים ייסורים על האדם הוא צריך לפשפש במעשיו. כי מלבד הדבר הגשמי שנמצא מול עינינו, ישנו גורם רוחני שהשפיע והביא את אותו עניין ובו צריכה להיות עיקר ההתמקדות שלנו. יהיה רצון שנדע לשמור על פינו מלדבר לשון הרע ונביא על עצמנו שפע טוב מאת השם ולא ח"ו נגעים קשים.
לא בבית ספרינו" – על סובלנות והוקעה
חלק מרכזי בהצלחת ארגון תלוי בין היתר בטיב היחסים בין המנהל לעובדיו וביכולתו להנהיג ולהניע
אותם. מנהיגות המנהל באה לידי ביטוי גם ביכולתו לתגמל על הישגים ראויים מחד, לצד העברת
קווים אדומים על התנהגות שאינה הולמת מנגד. ישנן התנהגויות שמנהל טוב לא יכול להיות סובלני
כלפיהם.
בהקשר זה, בפרשת השבוע, פרשת תזריע, ישנה התייחסות לשלוש התנהגויות: גסות הרוח
(גאווה), צרות העין ולשון הרע כהתנהגויות שיש להוקיע מחברה בה שואפים לחיות בהרמוניה
לטווח ארוך. תגובת התורה להתנהגויות מעין אלה, היא נגע הצרעת.
וכך נאמר: "וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא
יִקְרָא…. בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא יג', מ"ה-מ"ו).
הצרוע, כאמור, מתנהג בצורה בולטת לעין-כל הן בלבושו (בגדיו קרועים), הן במראהו (שיער ראשו
ושפמו מגודלים כאבל), הן בהכרזתו כי הוא טמא, והן במיקום מושבו מחוץ למחנה – אינו בא בקרב
החברה.
לכל אחד ממנהגי הצרוע יש סיבה והגיון כפי שמפורט להלן:
בגדיו פרומים – כנגד צרות העין שהייתה לו ברכוש חברו כך בגדיו לא יהיו נאים ושלמים.
ראש פרוע – כדי לכפר על גסות הרוח והגאווה שנהג בהתנשאות כלפי הזולת.
שפם – לרמוז על לשון הרע שדיבר וסכסך בין חברים ובני זוג.
טמא יקרא – מאחר ופסל אחרים ומצא בהם מומים, כך יהא מכריז על מומו.
מחוץ למחנה מושבו – כשם שכוונתו הייתה לסכסך ולהפריד בין חברים כך יתבודד ויורחק
מהחברה
תקופה זו, של נגע הצרעת נמשכת שבעה ימים, אשר במהלכן יש לחולה הזדמנות להתבוננות פנימית
ולתיקון הגורמים לנגעו. שכן מטרת הצרעת היא כפולה מצד אחד להוות עונש ומצד שני לשמש גם
כפלטפורמה לתיקון המידות.
בהקשר זה נדגיש כי על אף הסימפטומים המוחשיים, נגע הצרעת נתפש כמחלה רוחנית ולא כמחלה
פיזית ולכן אופן הטיפול הוא דרך הכהן ולא הרופא וההחלמה היא ע"י עבודה עצמית-פנימית של
הצרוע ולא ע"י תרופות וטיפולים רפואיים.
באופן דומה, היכולת של ארגון, עם כל הקושי שבדבר, להוקיע התנהגויות שלא הולמות את
רוח הארגון וערכיו היא זו שבונה את חסינותו, את הסולידריות בין האנשים ואת שיתוף הפעולה
ביניהם לאורך זמן. מנגד נציין, כי התעלמות מהתנהגות לא ראויה, לא רק שלא פותרת את הבעיה
היא אף מעצימה אותה.
כמה ברור – ככה מאתגר.
באופן מנתחים אנו שבוע כל ו'ארגון'. 'תורה' משלבים הארגונים" "תורת של הייחודיםהמאמרים
מקורי סוגיה ארגונית עכשווית תוך זרקור על פרשת השבוע.
המאמרים נכתבים באופן משותף ע"י אב ובתו.
אלמליח יוסףמר המקראי. לטקסט הייחודית לגישתו במקביל ומוכח עשיר ניהולי ניסיון בעל
קבוע. באופן המתרחב מסור שומעים לקהל יובל חצי מעל מרתקים שבוע פרשת שיעורימעביר
אלמליח-הרמןגליה בליווי מוכח ניסיון בעלת אסטרטגיות. נוגט מייסדת ארגונית, יועצת,
העסקיות. בתוצאות שיפור המניבים ביצועים ושיפור שינוי תהליכי ובהובלת מנהליםוהעצמת
לאיכות, הישראלי האיגוד היסעים, אגד לאומי, בנק לקוחותינו,ביןECI וכן רו"ח לשכת טלקום,
בעל תואר שני במנהל חינוך.
בעלת תואר שני (בהצטיינות) בייעוץ ופיתוח ארגוני עם התמחות באסטרטגיה.
מגוון חברות הייטק וארגונים, מנהלים, סוכני ביטוח, עו"ד ורו"ח.
שבת שלום וחודש טוב לכולם
תגובות
הוסף תגובה
הוסף תגובה